מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

ביאור שלא ישתעבדו בהן בישראל - ב

אחי ורעי, כבר הבאנו בפניך ידיעה זו שבעלי הדעות המשובשות מלבד כך שמחנכים ללימוד של אמירת סיסמאות כגון 'אין לך קץ מגולה' אתחלתא דגאולה' 'ימות המשיח' 'ממלכתיות' וכיו"ב

 

אחד מהחינוך לסיסמאות הוא ג"כ לכל מיני פטפוטי דברים בנוגע לאיסור 'שלוש השבועות', ואחד מטענותיהם הוא שאם אוה"ע עוברים על שבועותם אזי ג"כ לנו מותר לעבור על השבועה שהשי"ת השביע אותנו, אבל הלימוד הנ"ל הוא מוטעה וגם לא הבינו כלל וכלל את הדא"חים עליהם ניסו להתבסס, ולמדו אותם בצורה עקומה להפליא, אבל בשביל להבהיר את דב"ק הטהורים של חז"ל אביא לימוד כדקא יאות של רבי ישראל יונה ב"ר יוסף הלוי לנדא[1] זיע"א, עלה דיונה[2], ליקוטים, סי' מו

שם דקי"א ע"א וא' להשביע הקב"ה את העכו"ם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי תיבת 'בהן' שפת יתר והל"ל שלא ישתעבדו בישראל יותר מדאי וי"ל שרמזו עוד בהיותנו בגולה ניטל כל הכבוד והממשלה מישראל, היות הרבה מישראל לא טובים וכמאמרם ת"י חברים ולא ת"י ישראל וחסד גדול אשר נתן ה' בלב מלכי אומות המושלים שאינם נותנים שום ממשלה לאיש מישראל כי אם היו נותנים ממשלה היו ממשילים המקורבים אצלם אשר לא טובים וכנראה במיעוטא דמיעוטא אם ממנים ישראל על דבר קטן גודל הלחץ ודחק ממנו אשר זה קושי שבפורעניות וזה אמרם וא' שהשביע הקב"ה את העכו"ם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי היינו שלא לשעבד בהן והיינו באומתינו הק' בישראל ע"י ישראלים יותר מדאי רק מיעוטא דמיעוטא לעת הכושר לפניו לדוחקנו לקרב הקץ כי אם הי' משתעבדים בהן בישראלי' יותר מדאי להמשיל בהן ישראלי' לא הי' לשונאי ישראל תקומה ח"ו:

 

 

והנה לדב"ק מצינו סימוכין לדבריו הנפלאים ואביא אותם אחד לאחד ואח"כ ג"כ אוסיף ביאור קל משלי לעניין נשגב זה אי"ה

 

מדרש רבה במדבר, פרשה ב פסקה ד[3]

(ד) איש על דגלו באותות הה"ד (שיר ו) מי זאת הנשקפה וגו' קדושים וגדולים היו ישראל בדגליהם וכל האומות מסתכלין בהם ותמהין ואומרים מי זאת הנשקפה וגו' אומרים להם האומות שובי שובי השולמית הדבקו לנו בואו אצלנו ואנו עושין אתכם שלטונים הגמונים דוכסין אפרכין אסטרטליטין שובי שובי ונחזה בך ואין 'נחזה' אלא 'שררה' שכן אמר יתרו למשה (שמות יט) ואתה תחזה וגו' שובי שובי ונחזה בך וישראל אומר מה תחזו בשולמית מה גדולה אתם נותנים לנו שמא כמחולת המחנים שמא יכולים אתם לעשות לנו כגדולה שעשה האלהים במדבר דגל מחנה יהודה דגל מחנה ראובן דגל מחנה דן דגל מחנה אפרים יכולים אתם לעשות לנו כך מה תחזו בשולמית מה גדולה אתם נותנים לנו שמא כמחולת המחנים שמא יכולים אתם ליתן לנו כגדולה שעשה לנו האלהים במדבר שהיינו חוטאים והוא מוחל לנו ואומר לנו והיה מחניך קדוש אף בלעם הביט בהם ויצאה עינו כנגדן שלא היה יכול ליגע בהם שנאמר (במדבר כד) וישא בלעם את עיניו אלו הם הדגלים התחיל אומר מי יכול ליגע בבני אדם אלו מכירין את אבותיהם ואת משפחותיהם שנאמר (שם) שוכן לשבטיו מיכן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל לכך נאמר איש על דגלו:

 

 

וכן הביא רש"י הק' זיע"א, שיר השירים, פרק ז פסוק א

(א) שובי שובי השולמית - אומרים אלי שובי שובי מאחר המקום.

השולמית - השלימ' באמונתך עמו שובי שובי אלינו ונחז' בך נציב ממך נציבים ושלטונים כמו "ואתה תחזה מכל העם" כך דרש רבי תנחומא, ד"א ונחזה בך נתבונן אליך מה גדולה ניתן לך והיא אומרת מה תחזו בשולמית מה גדולה אתם יכולים לפסוק לי שתהא שוה לגדולתי אפילו לגדולת דגלי מחולות מחנות המדבר:
 

 

רבינו בחיי זיע"א, כד הקמח, ערך אמונה

דדבר ידוע כי ישראל זרע קדש אף גם זאת בהיותם בגלות בארץ אויביהם ועם היות שהם מפוזרים בקצוות דחויים בגוים פזורה ברחת ובמזרה לא ישכחו עקרי התורה והמצות אך ישמרו משמרת האמונה ויעמדו חזקים באמונתם ובכן דור ודור כל אחד ואחד מן האומות מתגרה בהם להמיר דת, ולהחליף אמונתם ולא אבו שמוע, וכמו שדרשו חז"ל (שיר ז) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך הזכיר הכתוב הזה ד' פעמים שובי כנגד ד' מלכיות שכל מלכות ומלכות אומרת לנו לחזור לאמונתם ויעשו ממנו גזברין ושלטנין זהו 'נחזה בך' מלשון 'שררה' (שמות יח) ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וישראל משיבים להם מה תחזו בשולמית מה מעלה ושולטנות אתם יכולין לתת לנו כלום יש בכם כח לתת לנו כאותה מעלה של הר סיני זהו כמחולת המחנים כלומר שמא יש באלהיכם לעשות לנו כאותו מחול שהיו בו שתי מחנות מחנה ישראל ששים רבוא ומחנה מלאכי השרת כענין שכתוב (תהלים סט) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, ובזכות האמונה הזאת שהם חזקים באמונתם עתיד הקב"ה להשרות שכינתו ביניהם ולשוב לירושלים כבתחלה והבנים שגלו מעל שולחן אביהם ישובו לקדמותם, ועל זה הזכיר כאן ישעיה הנביא ואמר (ישעיה כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים,

 

 

הגרי"ז מבריסק זיע"א, הגרי"ז הלוי, שיר השירים, פרק ז פסוק א

[א] שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים:
באגרת תימן כתב בזה הלשון. ושלמה המלך ע"ה דמה אותנו וכו' וכך אירע לנו עם אלו שהם משיאים אותנו ומפתים להחזירנו לדתיהם, ואלי נאחז ונסתבך בסבכי פחזותם ובענפי שקריהם, ואח"כ חזר בחכמתו בלשון תשובת האומה, אבל היא אומרת לאותם שהם רוצים לפתותם, ולהראות להם שסברתה מעולה מסברתם, לאיזה דבר מתחזקים בי, התוכלו להראות לי כמו "מחולות מחנים" (שה"ש ז') כלומר שהאומה תטעון כנגדם ואומרת להם, הראוני כמו מעמד הר סיני, שהיה בו מחנה אלקים, ומחנה ישראל זה לעומת זה אז אשוב לעצתכם, וזה המאמר הוא ע"ד משל "שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולות המחנים", ופירש "שולמית" השלימה החסידה, "ומחולות המחנים" שמחת מעמד הר סיני שהיה בו מחנה ישראל שנאמר (שמות י"ט) "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" "ריבותיים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש" עכ"ל:

 

 

דהיינו שכעת מה שיש לנו ללמוד מאמרים אלו שהדרך שאוה"ע רוצים שנעבור ל'דתיהם' שהיא 'הלאומיות' דהיינו שיקבלו שררה

הדבקו לנו בואו אצלנו ואנו עושין אתכם שלטונים הגמונים דוכסין אפרכין אסטרטליטין

 

ולכן ביאר לנו רבי ישראל יונה לנדא זצ"ל כדקא יאות עניין זה של העברה של האוה"ע שהיא ע"י כך שנותנים לנו שררה שהיא היא מדרכי אוה"ע לפתות אותנו לעבור על אמונתו בהקב"ה ובקבלת התורה, וכן ביארו לנו חז"ל במסכת אבות, פרק א' משנה י', בביאור הרמב"ם

רשות זה הוא השלטנות... ובבקשת השררה והרבנות יארעו לו נסיונות בעולם ורעות כי מפני שיקנאו בו בני אדם ויחלקו עליו יפסיד אמונתו כמו שאמרו כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה. וכן ידיעת השלטון בימים הקדמונים וקרבתו רחוק היה מאד להנצל ממנה בעולם הזה והיא מפסדת אמונתו כי לא ישגיח בדבר רק במה שיקרבהו אליו ואתה יודע ענין דואג ואע"פ שהשליט אשר קרב אליו דואג היה משיח השם ונביא ובחיר השם יתברך:

 

ואכמ"ל

______________________

[1] רבי ישראל יונה ב"ר יוסף הלוי לנדא זיע"א - אב"ד קעמפנא, בהר"ב יוסף לנדא זיע"א (אב"ד חמעלניק). חיבר את הספה"קים: מעון הברכות (דיהרנפורט, ה'תקע"ו); שירת ישראל; עין הבדולח דגן שמים - ביאורים נחמדים על אדני פז מיוסדים, על כמה ממסכתות התלמוד (הו"ש פיעטרקוב, ה'תרס"א); עלה דיונה (הו"ש ווארשא, ה'תרצ"ד); עטרת ישועה (הו"ש ווארשא, ה'תרח"צ). נפטר בי"ח בשבט ה'תקפ"ד, לאחר זמן מה קבצו את ההספדים עליו לקונטרס בשם "הספד על ישראל יונה לנדא אבד"ק קעמפען".

 

[2] חידושים על המסכתות הירושלמיות, בדיהרגפורט, ה'תקע״ו

 

[3] ילקוט שמעוני במדבר, פרק ב, המשך רמז תרפד 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload