אֵיכָה אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ לרבי אלעזר הקלירי ע״ה

אחי ורעי! כהכנה לקראת יום תשעה באב, הנני מביא לך עלה לתרופה מתוך הקינות עם הפירוש... מי יתן והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ע"י משיח בן דוד בבנין בית המקדש, בב"א

 

 

רבי אלעזר הקלירי ע"ה, קינות תשעה באב, קינה י"ד, אֵיכָה אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ. 

הדור יזמו דעת סוד ודפקו, השבעתי אתכם שמעו ופקקו יחד בשמעם כן נתמקמקו על כפים ספקו:

 

 

רבי חיים ב"ר יצחק חזן זיע"א, ביאור לקינות לתשעה באב[1]

הדור יזמו. חשבו חכמי כל דור:

דעת סוד דפקו. כלומר דפקו על העיון לדעת סוד זמן הגאולה:

השבעתי אתכם. אחז"ל השביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו על המלכיות ושלא ידחקו את הקץ כפירוש רש"י שלא להרבות עליו תפלה יותר מדאי:

שמעו ופקקו. כששמעו שבועה זו נחרדו ונתפקקו כל איבריהם לפי שהבינו מזה שיעמדו זמן ארוך בגלות. דאל"כ שבועה זו למה.

ופקקו לשון פתיחה לפי שהאדם הבריא איבריו קשורים וחזקים זה בזה והנבהל והחלש כאילו נפתחו קשרי איבריו.

ד"א שמעו שאמר הקב"ה השבעתי אתכם שלא לדחוק את הקץ ולגלותו ואז שמעו לדבריו ופקקו וסתמוהו כמפוקק החלון מפני המצרים:

 

 

פירוש מפרשן לא ידוע זיע"א, קינות[2]

הדור בימי שלמה חשבו לדעת סוד הגאולה ודפקו על פתחי העיון וכאשר שמעו מן שלמה המלך השבעתי אתכם שלא לדחוק את הקץ פקקו וסתמו את פיהם:

 

 

 

רבי אהרן ב"ר יחיאל מיכל הלוי זיע"א, מטה לוי על קינות לתשעה באב

הדור יזמו דעת סוד ודפקו. חשבו חכמי כל דור ודפקו ודפקו על העיון לדעת סוד זמן הגאולה:

 

השבעתי אתכם שמעו. כששמעו השבועה שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו על המלכיות ושלא ידחקו את הקץ שלא להרבות עליו תפלה יותר מדאי נתפקקו כל אביריהם.

 

לפי שהבינו מהשבועה שיעמדו זמן ארוך בגלות. דאל"כ שבועה זו למה.

 

יחד בשמעם זאת כולם יחד כשמעם שבועה הזאת נתמקמקו נמס לבבם בקרבם מרוב צערם על כפים ספקו כדרך המצטערים והמקוננים לספוק כפיהם:

 

 

רבי אהרן ב"ר יחיאל מיכל הלוי זיע"א, בית לוי על קינות לתשעה באב

יזמו. לשון מחשבה:

דפקו. ל' הכאה כמו קול דודי דופק (שה"ש ה ב):

ופקקו. ל' פתיחה בתלמוד כמו מפקפק ונוטל אחד מבינתם. ור"ל האדם הבריא איבריו קשורים וחזקים זה בזה, והנבהל והחלש כאילו נפתחו קשורי איבריו. וי"מ ל' סתימה כמו פקק החלון. ור"ל שמעו שאמר הקב"ה השבעתי אתכם שלא לדחות את הקץ ולגלותו[3]. אז שמעו לדבריו ופקקו וסתמוהו מפנני המצרים:

נתמקמקו. לשון המסה כמו המק בשרו (זכריה יד יב):

כפים ספקו. יש ספוק כפים לרעה ולטובה כי דרך המצטערים והמקוננים לספוק כפיהם וכן דרך השמחים:

 

 

ביאור

חשבו חכמי הדור ודפקו על העיון לסדר סוד הגאולה, וכאשר שמעו השבועה שלא ידחקו הקץ, סתמו פיהם, כשמעם כולם יחד זאת השבועה נמס לבם בקרבם, ומרוב צער ספקו כפיהם זו על זו.

 

 

 

 

 

______________________________________________

 

[1] לובלין, ה'שע"ז

 

[2] וילהרמשדורף, ה'תע"ט

 

[3] כי עצם גילוי, גורם לדחיית הקץ לזמן מאוחר יותר... משום ש"מתירים הקשרים" ואז מגיעים לידי קולא בקיום תורה ומצות...

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

׳מצב הרוח׳ לא טוב... אם צריכים לשקר

November 11, 2019

1/10
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר