ייש"כ גדול לארגון 'ידידי ילקוט השבעתי אתכם' על היוזמה הברוכה של הוצאה לאור של הסטיקרים האלו, ימלא הקב"ה משאלות לבם לטובה בכל מילי דמיטב
ובברכת אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזולה מישראל בב"א
'ילקוט השבעתי אתכם' שם לו למטרה להאיר מחשכי ארץ מהכפירה הלאומית, וע"כ התחלנו ג"כ במכירת והפצת ספרי-קודש.
קניית ספ"ק פותחת לכם צוהר לעולם תורני שעד כה הוסתר ממכם בגלל שטיפת מוח שעברתם ע"י הממסד הציוני...
אנו נשתדל שספה"קים שהזמנתם יגיעו ישירות לביתכם לכל היותר תוך 10 ימי עסקים.
בכל מקרה של שאלה וברור אנו ממליצים להשתמש בחלון צור קשר.
אנו מאחלים לכם חווית קניה נעימה!
בינ"ו עמ"י עש"ו
בעזהי"ת
הספה"קים שיצאו נגד הכפירה בתורת משה רבינו ע"ה ע"י חילול לשון הקודש
רבי שמואל טולדנו זיע"א, טיול בפרדס החכמה, ברכת התורה וקללת הציונות, תוספת א', עמ' 58 (ירושלים, ה'תשנ"ו)
ידוע שתמיד, הן האשכנזים הן הספרדים, היו קוראים את לשוננו 'לשון הקדש'. באו הציונים, עצם הערב רב, ושינו שם זה בשם 'שפה עברית'. וטעמא בעי! וכידוע שאין מקרה כלל וכלל. לכן ראה מה בין זה לזה, בין 'לשון' ובין 'שפה'. כי:
1. 'לשון' הוא אחד תוך הפה – 'פנימיות'.
2. אבל 'שפה' שתים הן חוץ לפה – 'חיצוניות'
(הערת המלקט: כי יניקתה של הציונות וגרוריה היא מ'החיצונים', כידוע, רח"ל)
ובמספר 'אחד' אין ספק משא"כ במספר 'שתים'. לפיכך עם ישראל האמיתיים נאחזים באחד הפנימי, שהוא עצם אמונתם הנצחית, אבל הציונים נאחזים בשתים, כי מדינה זו בנויה על שתים - על חוק ישמעאל וחוק עשו.
החרם האחרון לבית ישראל (אוצר היהדות, ירושלים)
מאמר לשון הקודש מתוך הספה"ק ויואל משה
עלה לתרופה מתוך שו"ת ויען אברהם (סימן ב') לרבי אברהם מאיר איזראעל זיע"א (אב"ד הוניאד)
בנין שלם - שפה ברורה - מאת רבי אפרים כהנא שליט"א (זכרון יעקב)
ערכי הקודש כרך א' כרך ב' כרך ג' כרך ד'
לרבי אברהם נחמן שמחה וייצהנדלר שליט"א (מכון פרות גנוסר)
טוהר הלשון - תולדות מלחמת השפה להרב שמואל רוטשילד (ירושלים, ה'תשס"ח)
לעגי שפה להרב אמיתי בן-דוד (ירושלים, ה'תשס"ט)
מענה לשון (מהדורא קמא, לאנדאן, ה'תשס"ז)
ברורים והערות בדבר השמוש בשפה "העברית" לאור השקפת התורה
ורוממתנו מכל לשונות לר' אביגדור גאלענדער (לאנדאן, ה'תשע"ה)
לשון הקודש - להבדיל בין הטמא לטהור מאת רבי ירמי' קאהן שליט"א
נוקב מרגליות לרב נקר אלדד שליט"א (88 עמודים ראשונים מתוך 1100)
לפעמים נשמעת הטענה שהביטוי 'עברית' מצוי אצל לשה"ק כגון 'לוח השנה העברי' או כינוי מקראי לאומה שהיתה קודמת לאומה הישראלית וכן הלאה על זו הדרך, אבל מה שעשו ראשי הציונות השאילו את המושג 'עברית' ללא קשר למוצאו ובנו עליו תלי תילים של השקפות ושיבושי מושגים ומילים, רח"ל.

'אגרת קודש' מאת רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים 'האדר"ת' זיע"א (מובא מתוך הספה"ק בטוב ירושלים, פרק שלישי, עמ' פג-פד)
הנה בהתפרץ תבערה גדולה רח"ל, האוכלת כל סביביה באין מציל, ןאז אין לשים לב על אשר כבר הועילה התבערה, ואז ישוב כל איש להציל עצמו ביתו ורכושו, כן הדבר הזה אש הכפירה והמינות בעוה"ר עתה ללהב יצתה על-ידי מדיחים ומסיתים, ובערו ימין ושמאל לכפור בכל תורתינו הק', ולפשוט סימני טהרה בטלפיהם, העמידו כל התורה על לימדו לשון עברית ותולדות ישראל (היסטאריע) ולעשות כל התורה שבכתב כסיפורי מעשיות ומתורה שבע"פ אין זכר, הן כל הנתפס בחרמם , שוב לא ישוב ואין להם תקנה, עד יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו, ואנחנו בשם ה' נדגול'.
