עודכן ב: 13 יונ 2022
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים "עין לא ראתה אלהים זולתך" ופליגא דרבי אבהו דאמר רבי אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר "שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק" ברישא והדר 'לקרוב' ורבי יוחנן אמר לך מאי 'רחוק' שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא ומאי 'קרוב' שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו'.
'צדיקים אינן עומדין - דגדול כחן של בעלי תשובה שאין בריה יכולה לעמוד (לפניהם) [במחיצתם]'.
ברישא לרחוק - שנתרחק מן הקדוש ברוך הוא ואחר כך שב אליו בתשובה, והדר שלום לקרוב מעיקרא צדיק גמור, דגדול כחן של בעלי תשובה:
שהיה רחוק מן העבירה - כל ימיו, דהיינו צדיק גמור:
היא שצונו לאהוב את הגרים והוא אמרו יתעלה "ואהבתם את הגר". ואע"פ שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו "ואהבת לרעך כמוך" שזה הגר גר צדק, אבל מפני שנכנס בתורתנו הוסיף האל אהבה על אהבתו וייחד לו מצוה נוספת, כמו שעשה באזהרת "ולא תונו" ואמר "וגר לא תונה".
והתבאר מלשון הגמרא (בבא מציעא נט:) שחייבין על אונאת הגר משום "לא תונו" ומשום "וגר לא תונה". גם אנחנו חייבין באהבתו משום "ואהבת לרעך" ומשום "ואהבתם את הגר". וזה מבואר אין ספק בו ואיני יודע אדם ממי שמנה המצות שסכל זה. וברוב המדרשות בארו שהאל צונו על הגר כמו שצונו על עצמו: אמר "ואהבת את ה' אלהיך" ואמר "ואהבתם את הגר".
'דאמר ר' חלבו קשים גרים לישראל כספחת'.
כמה מעולה מעלת התשובה אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם צועק ואינו נענה שנאמר כי תרבו תפלה וגו' ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי מי גם בכם ויסגר דלתים וגו'" והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" צועק ונענה מיד שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה" ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר "כי כבר רצה האלהים את מעשיך" ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות".