להקהל ולעמוד על נפשם
למען אחי ורעי! הנה חידוש נפלא שיש לנו ללמוד מתוך קריאת מגילת אסתר לגבי "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב"... "להקהל ולעמוד על נפשם"
מדב"ק של רבי אברהם ב"ר אריה ליב לוונשטאם זיע"א (מתלמידיו של רבי פנחס הורוויץ 'בעל ההפלאה', שימש כרבה של עמדין), שו"ת צרור החיים, חלק קץ הימין, עד ע"א-עה ע"א[1]
...אבל שמרדו ישראל בשום מלכות אשר היו חונים תחת שבטו, זה לא נשמע עוד מעולם, והוא מטעם שעל זה נצטוו בשבועה כמאמר התלמוד כתובות שהבאנו למעלה, שהשביע אותם הקב"ה שלא ימרודו באומות העולם, ואמר להם אם אתם מקיימים את השבועה מוטב, ואם לאו הריני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.
ועל פי הדברים האלה האמורים באמת וצדק, מקרא אני דורש יפה יפה ב"ה, דהנה בנס אסתר הננו רואים מה שיש בו מן הקושי מאד. דכאשר גזר המן על היהודים לאבדם, כתיב: "ויקראו סופרי המלך בחדש הראשון וכו' בשם המלך נכתב ונחתם בטבעת המלך, ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד וכו'" וכאשר על ידי תשובת ישראל ותפלת מרדכי ואסתר נתהפך עלינו הגלגל לטוב, כתיב: ויאמר המלך אחשורוש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר וכו' ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב, ויקראו סופרי המלך בעת ההיא וכו' ויכתוב בשם המלך ויחתם בטבעת המלך וכו' אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמוד על נפשם להשמיד להרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם טף ונשים ושללם לבוז וכו' ע"כ.
וכל הרואה ובוחן בדברים אלה, יראה שיש במקראות האלה דברים מתמיהין מאד. דהלא בספרים שכתב המן על היהודים כתוב: בשם המלך אחשורוש נכתב ונחתם בטבעת המלך, ומה זה אם כן שאמר אחשורוש בהתהפך הענין, למרדכי ואסתר, ואתם כתבו על היהודים וכו' בשם המלך וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר נכתב בשם המלך אין לשנות, הא כיון שאין לשנות הספרים הנכתבים בשם המלך והנחתמים בטבעת המלך, לא הי' אפשר לו לשנות דברי המן, ואיך צוה כאן למרדכי ולאסתר שהמה יכתבו כטוב בעיניהם בשמו ויחתמו בשמו, אחרי שכל זה לא לעזר ולא להועיל יהי' לבטל ספרי המן. וגם על מרדכי ואסתר יקשה שעשו כן וכתבו בשם המלך וחתמו בטבעתו הספרים השניים, הא כיון שלא הושבו הספרים הראשונים שכתב המן, לא הועילו כלום בתקנתם.
ועל כולם יקשה מאד, מה זה אשר כתב מרדכי בשם המלך, אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם; וכי מי זה עצר את ידם אף בלא פקודת מרדכי להקהל ולעמוד על נפשם? הלא כל יראתם וחרדתם הי' שאחרי ששלח המן הספרים שלו אל כל עם ועם מדינה ומדינה, באופן שכל האומות של שבע ועשרים ומאה מדינה של מלכות אחשורוש, היו עתידים ליום הזה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ואיך יעצרו הם כח אשר עם מיעוטם והתפזרותם אינם אפי' כערך שני חשיפי עזים מול רבבות גדודי עמים רבים העומדים עליהם לכלותם, ולעמוד על נפשם והצל לקוחים למות; ואיזה תרופה הגיע עליהם מאגרות מרדכי, אשר כתב להקהל ולעמוד על נפשם, הלא מזה היו מתייראים? ואם גדול הי' מרדכי בבית המלך, היה צריך לבקש שחילי צבאות המלך יעמדו על ימין היהודים לעזרם ולהושיעם בעת צרה; לא שיניחם כאשר היו בלי שום תוספת תועלת, וכל דבריו וספריו אך דבר שפתים הוא. וכבר ראינו מה שכתבו המפרשים הגדולים, ודבריהם כדבש מתוקים, אבל עם זה עדיין לא הונח דעתנו בהם להתיישב כראוי על דרך פשוטם של מקראי קדש אלו.
אבל לפי דברינו אלה אשר באו פה, יבא הכל יפה ופשוט ומכוון על אמתתו. הנה מעת היתה ישראל לקדשו, מנוסים ועומדים היו בכל עת, כי לא בכח יגבר איש, ולא בחרב ובחנית יושיע ד' את ישראל, כבר נלחם ישראל עם סיחון ועוג וחיליהם גדולי הענקים והגבורים, כבר נלחם ישראל עם כל מלכי ארץ כנען העצומים והרבים, כבר הכה אחאב עם שבעת אלפים איש, מאה אלף רגלי מחיל ארם, והנשארים נסו על נפשם, כבר הרעים יונתן עם נערו אל כל מחנה פלשתים ויהומם והיו למשיסה לנו, וכמוהם הרבה. באופן שכאשר גזר המן על היהודים, לא הי' להמס לבבם כדונג מפני האש, אבל עם הרבות התשובה והתפלה, היו להם לבטוח בד' אשר לו לבדו המלחמה והי' להם לחזק לבביהם ולבטוח באלקיהם אשר לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול, ולערוך מלחמה ביום קרב מול כל הקמים עליהם? אמנם באמת, לא חסן וגבורה הי' חסר, לא החיל ואמיץ לב אשר הי' להם בארצם, כולו כלה ואיננו.
אכן השבועה שאמרנו למעלה שהשביע ד' את ישראל בלי שום תנאי, שלא ימרודו באומות בכל עת גלותם, היא אשר אסרה את ידם לבלתי ירימו יד או רגל למרוד במצות המלך. ואם חמת מלאכי מות. ולפי שבאו ספרי המן בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, לא היו רשאים להוציא חרב מתערה להציל את עצמם ולסמוך על הנס, כי אז הוסיפו חמת ה' עליהם בעברם על השבועה אשר השביעום, והיא לא תצלח. לכן היו טומנים ידיהם בצלחת לבלתי ימרודו במצות המלך. ולא הי' כחם אלא בפה, להרבות בתשובות וצומות ולבקש מד' שירבה להשיב אפו, והוא יגאלם מיד צריהם.
וכאשר חסד א-ל הסב הגלגל וירד המן ומרדכי עלה, ואסתר בקשה מאת המלך להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא וכו', אמר המלך להם: ראו, שאת אשר הי' ביכולתי לעשות לכם, עשיתי, הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על עץ, ואתם ג"כ תכתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך, ר"ל כטוב בעיני חכמתכם, כי תדעו שכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב, ואם כן הפקודה הנכתבת ע"י המן בשמי ונחתם בטבעתי אין להשיב עוד, לכן תכתבו כטוב בעיני חכמתכם על דבר היהודים שיהי' להם להועיל.
והמה בחכמתם וצדקתם כן עשו, שלא השיבו הספרים הראשונים כלל, אלא שבספרים הראשונים לא הי' כתוב רק שהמלך צוה להשמיד את היהודים, אבל לא צוה את היהודים שלא יעמדו על נפשם להציל את עצמם, אך היהודים היו יראים מחטוא לד' בהרימם יד נגד מצות המלך, ולכן לא הכינו את עצמם למלחמה כלל. ועל זה כתב מרדכי בפירוש בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, שהוא, ר"ל המלך, מרשה את היהודים להקהל ולעמוד על נפשם להשמיד וכו' את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם; שדבר זה אינו מתנגד כלל לספרים הראשונים. וכיון שנתנה להם רשות מאת המלך לעמוד על נפשם, והיו יודעים שלא יהי' להם עון בדבר זה; לא חששו לבקש עוד מאת המלך עזר וסעד, אבל שמו באלקים כסלם, בטחו בישועתו, וישובו ויחיו העצמות היבשות, שבו ונתעודדו הלבבות הנרדמות, וילבשו חיל ויאזרו גבורה, ומי יתייצב לפני בני א-ל חי עת עיניהם אל אביהם שבשמים, ובימינם חרב נוקמת? - וכן הי' להם כי הפיל ד' חתת ומגור מסביב להם, יראו שונאימו ויבושו ויחגרו ממסגרותיהם, ומה נראתה השגחת השם ב"ה בזה, ועוצם נסיו ונפלאותיו בימי הגאולה האלו, כי מראשית, כל גויי הארץ קמו להשמידם, וישראל, כאשר אמרו חז"ל לא שלחו יד רק בזרע עמלק[2], ואין איש מכל העמים אשר עלה על לבבם לעמוד לבני עמלק לעזרה, כי יראה ורעד יבא בם, ויתחבאו, ולא יראו החוצה. כן הוא ענין הכתובים בלי ספק, והוא פשוט ומקובל מאד ב"ה.
ונסיים בברכת פורים שמח לכל עמך בית ישראל ונזכה שיקויים בנו דב"ק של אנשי כנסת הגדולה ע"ה
ובכן, צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
בברכת "אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזולה" בב"א, ואז נזכה לביאת משיח צדקנו, אכי"ר
_____________________
[1] ודב"ק נשנו אצל רבי יוסף שאול הלוי נתנזון זיע"א, דברי שאול, פר' שמות; רבי יהושע יוסף ב"ר אלחנן פרייל זיע"א, שפתי דעת, פסח, מאמר ו', עמ' רז
[2] רבי יעקב לורברבוים מליסא זיע"א, מגילת סתרים פי' על מגילת אסתר, פרק ט' פס' י' ד"ה ובביזה
ובביזה לא שלחו את ידם היינו שאף בממון הפקר שהמלך הפקיר להם הממון לא שלחו את ידם והוא מחמת שלא היה להם פנאי רק יום אחד והיו עוסקים במצוה למחות זרע עמלק מחמת שהיו עתידים לבנין הבית ומצוה ראשונה הוא למחות מקודם זרע עמלק כמבואר ברמב"ם:
