אולי ימצאון שם עשרה צדיקים

אחי ורעי! דע לך שנוהגים בעלי הדעות המשובשות לכפור בהשגחת השי"ת כידוע, ולא די שעברו על איסור שלוש השבועות שעלו בחומה יחד ביד חזקה וכן מרדו באוה"ע, אלא בשביל לחזק את כפירתם של 'כוחי ועוצם ידי' תיקנו לומר מי שברך לחיילי צה"ל, עפ"ל

 

והפך שיטתם לימדונו חז"ל שאין השי"ת חפץ בגבורי מלחמה, ומי שמגן על העיירות ישראל הם לא החיילים, אלא אך ורק לומדי תורתינו הק' כדאיתא במסכת חגיגה ירושלמי, דף ו' ע"א-ע"ב (וכן בפתיחתא דאיכה רבה)

                      

משנה: ר"ש בן מנסיא אומר אי זהו מעוות שאינו יכול לתקון זה שבא על הערוה והוליד ממזר אם תאמר בגנב וגזלן יכול הוא לחזור ולתקן ר"ש בן מנסיא אומר אין קורין מעוות אלא למי שהוא מתוקן מתחילה ונתעוות ואיזה זה זה תלמיד חכם שפורש מן התורה:

                

הלכה: תני ר"ש בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים מה טעמא (ירמיהו ט) על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר ויאמר ה' על עזבם את תורתי רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבור בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא אייתון לון סנטורי קרתא, אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא אמרין לין ומאן אינון נטורי קרתא אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב (תהילים קכז) אם ה' לא יבנה בית וגו' רבי חונה ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מצאנו שוויתר הקדוש ברוך הוא לישראל על עכו"ם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים על מאסם בתורה לא וויתר מה טעמא ויאמר ה' על אשר עשו עכו"ם וגילוי עריות ושפיכות דמים אין כתוב כאן אלא ויאמר ה' על עזבם את תורתי א"ר חייה בר בא אותי עזבו אוותרה שמא את תורתי שמרו שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו השאור[1] שבה היה מקרבן אצלי רב חונה אמר למד תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה את בא לשמה

 

 

והנה מצינו שהיסוד ללימוד הנ"ל של חז"ל מצוי בפרשתנו, ולמדים אותה מאבי המאמינים, אברהם אבינו ע"ה שכאשר שמע מהשי"ת שאמורים להחריב את סדום ועמורה הנה חיפש סיבה להצדיק את קיומה, ומהי אותה סיבה שאפשר יהי' להשאיר את העיר על תילה אם ימצאו בה צדיקים, ולא חיפש לדעת כמה אנשי מלחמה יש בה

חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט ויאמר ד' אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה

ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים

ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים

ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים

ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

 

 

והנה אזי שבמקום לחזק את ידי לומדי תורתינו הק' הינם מרפים ידיהם ע"י כך שעושים מי שברך לחיילי צה"ל, ולא בכדי שמצינו שאצל המזרחי יותר מעורכים יותר בוגרי יחידות צבאיות יותר מאשר לומדי תורתינו הק', רח"ל על בלבול הדעות הנ"ל.

 

ולא עוד אלא בתפילת שבת, אם תמצא שאחד יעמוד בתפלה ברטט ובזיע, אבל בתפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל ישב, אחת דינו להיות 'מנודה', אבל אם רח"ל מישהו ידבר ב'קדושה' ובמהלך קריאת הס"ת, וכאשר יגיעו ל"מי שברך" שהמציאו להם, אזי הוא ראוי להיות ראש המדברים, וישנם עוד דוגמאות לתפיסת עולם המעוותת והמשובשת הזו

 

והנה צריך אולי להבין מה הקשר של התמונה דכאן למאמר שלנו, והנה זאת התמונה צולמה בגוש קטיף כיצד הרסו שם בתים ויש אולי לכמה הוא אמינא שגרו שם צדיקים, אבל בפועל אפילו לא 10 צדיקים נמצאו שם, וראוי לקיים מה שנאמר במסכת יומא, דף פו ע"ב

המפרסמין את החנפין מפני חילול השם שנאמר (יחזקאל ג, כ) ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו

 

ובפירש"י, שם

מפרסמין את החנפין - שהן רשעים ומראין עצמן כצדיקים אם יש מכיר במעשיו מצוה לפרסמו מפני חילול השם שבני אדם למידין ממעשיו שסבורין עליו שהוא צדיק ועוד כשבא עליו פורענות בני אדם אומרים מה הועיל לו זכותו:

 

אזי הנה שצריך להבין שכל הפורענות שבאה עליהן זה מפני שאינם היו צדיקים, ומצד החנופה בוודאי שצריך לדעת שהינם חנפנין מכיוון שמתחנפים לחילונים להראות עצמם שהם כביכול מקרבים אותם, אבל בפועל הם מחקים את מעשיהם ומראים להם פנים כאלו כל מה שהינם עושים הם מחזקים ידי עוברי עבירה באיצטלא של 'מצות ישוב ארץ ישראל', רח"ל

 

והשי"ת יזכנו להתרחק מהם ומהמונם...

_________________________

[1] רבי דוד ב"ר נפתלי הירש פרנקל זיע"א, קרבן העדה מסכת חגיגה פרק א

השאור שבה. פי' רמז לסודות החכמה מצאתי ול"נ דה"ג המאור שבה וכ"ה ברבה:

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר