top of page

מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים

אחי ורעי! הנה יש לנו להבין מהי סיבת הגלות לפי מה שאמרו לנו חז"ל הנה איתא במסכת נדרים, דף לב ע"א

'אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים?! מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים שנאמר "וירק את חניכיו ילידי ביתו".


ומבאר שם רבינו ניסים מגירונדי זיע"א, הר"ן על מס' נדרים, שם

'שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים - שהוליכן למלחמה כדכתיב "וירק את חניכיו" דהיינו בני אדם שחנך לתורה'.


דהיינו שכל סיבת הגלות היא עצם ההליכה לצבא, ובימינו אנו בעקבתא דמשיחא הקלי' התעוררה עוד יותר ביתר שאת וביתר עוז כדי להמשיך לעצמה חיות ע"י כך שרוצים גם לגייס יהודים חרדים לדבר ה', רח"ל.


והסיבה לכך שהגלות נמשכת כי הקליפה, שקדמה לפרי, נהיית עבה יותר ע"י כך שמתווסות העבירות של ההליכה לצבא


ועוד איתא בפירש"י, שם

"חניכיו" - חניכו כתיב (ס"א קרי) זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה וכן (משלי כב) חנוך לנער (במדבר ז) חנכת המזבח (תהלים ל) חנכת הבית ובלע"ז קורין לו איצניי"ר (אונטערריכטען) וברש"י כ"י אישטרייני"ר (צום ערשטען מאהל ברויכען)


דהיינו שמספיק שרק יהודי אחד הולך לצבא זה כבר גורם לכך שנגזרה גזרת הגלות ועד כמה אנו צריכים להבין מה השי"ת דורש מאתנו


והסיבה לכך שאסור לנו ללכת לצבא היא מכיוון שעצם ההליכה לצבא היא גורמת לכך שאין לנו לקיים את דברי הנביא ישעיהו ע"ה, פרק מט פס' ו

"וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ"

שהרי איך נהי' אור לגויים אם נלך ונהי' חיקוי של אוה"ע... ויש עוד הרבה מה לדרש בכך


והדברים הינם די פשוטים וברורים לכל בר-שכל, אבל כידוע בעלי הדעות המשובשות להפליא עושים כל מיני פלפולי סרק למיניהם, שמעידים על בורותם התורנית, כדי להצדיק את התרתי-דסתרי שהם חיים בו, מכיוון שישיבת/הסדר היא דבר שסותר את עצמו כי המושג ישיבה לא יכול להיות כפוף יחד עם המושג 'הסדר עם הצבא'... כמו כל המושגים המשובשים שלהם שמנסים לכפות בכפיפה אחת, כגון: דתי/לאומי, ציונות/דתית, גאולה/טבעית, חרדי/לאומי, מדינה/יהודית וכן הלאה על זו הדרך...


והשי"ת יצילנו מהם ומהמונם בביאת גואל צדק ובבנין אריאל בב"א


ונסיים בתפילתו של רבי נתן מברסלב 'מוהרנ"ת' זיע"א, ליקוטי תפילות, אות תתשנא

..."וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ)

ליקוטי תפילות, אות תתשנג

'מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל את תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם (נשק) חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים'...

ליקוטי תפילות, אות תתשנד

..."וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזר בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום'.

"חניכיו" - חניכו כתיב (ס"א קרי) זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה וכן (משלי כב) חנוך לנער (במדבר ז) חנכת המזבח (תהלים ל) חנכת הבית ובלע"ז קורין לו איצניי"ר (אונטערריכטען) וברש"י כ"י אישטרייני"ר (צום ערשטען מאהל ברויכען)


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page