עלה לתרופה מתוך סליחות
אחי ורעי! בעת שאחינו הספרדים הי"ו אומרים סליחות, ואנחנו נתחיל בעזהי"ת עם אמירת הסליחות ראוי לעיין קודם לכן () בכמה עלים לתרופה מתוך סליחות, לערב ראש השנה, חיים ארוכים תכתבנו
חיים ושלום תסמכני ביראה אותך לעבוד, ונגילה ונשמחה בך רשעים באבוד...
חיים טובים גמול לעבדיך נפשם לגאול מראות שחת כנם נשאל נשאול, לא כן הרשעים שפרקו עול, ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים:
הנה אנו צריכים לבכות שהשי"ת יראה אותנו כצדיקים לפניו ולא ח"ו כרשעים... כי תמיד נוח לנו לראות נגעי בית נפשנו של אחרים, אבל לפעמים לראות את החסרונות שלנו בזה אין אנו כ"כ בודקים
לכן הנני מברך כל אחד לקראת השנה הבאה שנזכה לעבוד את השי"ת ביראה אמיתית, ושנזכה להיות קנאים כדקא יאות להשי"ת, ל'דבר ה' זה הלכה'
ולצורך זה אנו נוהגים לתקוע בשופר, כי ישנו עוד טעם לעניין תקיעת השופר כדאיתא במדרש ויקרא רבה, פרשה כט פסקה ו
ר' ברכיה פתח (תהלים פא) תקעו בחדש שופר וכי כל החדשים אינן חדש אלא בכסה וכל החדשים אינן נכסין אלא ליום חגנו והלא ניסן חדש נכסה ויש לו חג בפני עצמו אלא איזהו חדש שנכסה ויש לו חג וחגו בן יומו אי אתה מוצא אלא בחדש תשרי בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר, בחדש הזה שפרו מעשיכם אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים אימתי בחדש השביעי:
והשורש של המילה שופר היא 'שפר' ובארמית משמעותה 'יפה' (שפירתא קאמרת-יפה אמרת) שעלינו ליפות מעשינו
ואולי יש לחוש לפי דברי המדרש שמא עסקינן רק לגבי חודש תשרי, אבל הנה חז"ל אמרו לנו להקדים לגבי כל חודש אלול, וכן נפסק להלכה אצל זקן משפחתי רבינו יעקב בעל הטורים זיע"א, טור, אורח חיים, סימן תקפא
תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג, והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים ט"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה
והנה מבאר לנו שישנם ב' טעמים למצוה הזו
א. להזהיר שיעשו תשובה (שלא יטעו שוב אחר ע"ז כפי שהי' עם עגל הזהב, ה"י).
ב. כדי לערבב את הס"מ ימ"ש (להבדיל מהערבוב שעשה במסירת הלוחות הראשונים, ה"י).
והנה בטעם הראשון בוודאי יש בו מעניין של שיפור המעשים
וגם בטעם השני יש לנו להבין שאנו צריכים לשפר מעשינו לא ללכת אחרי ההטעיות של הס"מ ימ"ש אחרי בנו ארמיליוס הרשע ונתיניו הערב-רב)
ומכיוון שכך בוודאי שלא רק נתחיל מכך רק בראש השנה, אלא מר"ח אלול
ובוודאי שאנו שמקנאים להשי"ת ראוי לנו להקפיד על כך יותר מאשר לראות מה אחרים עושים, אנו צריכים לשאוף לשלמות העבודה אצלנו, ולא רק לחפש את הקלקולים אצל אחרים, כי זה ג"כ מעצת הס"מ ימ"ש לרמות אותנו שאצלנו הכל בסדר, ורק אצל אחרים הכל מקולקל
אזי שנזכה לראות את נגעי נפשנו ולזכות לתקנם כדקא יאות, וכן שנקיים בנו מאמר חז"ל במס' אבות, פרק ב' משנה ד'
הוא היה אומר: עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.
ויש לדרוש 'שיבטל רצון אחרים מפני רצונך' דהיינו המינים והאפיקורסים לדרוש מהם ביטול הכפירה הציונית בב"א
ונעשה באופן תמידי, ולא רגעי, רצון אבינו שבשמים, שנה טובה ומתוקה לכולם, אכי"ר.
