לכבוד ימי אלול ולקראת הילולת המלבי״ם זיע״א

אחי ורעי! לכבוד ימי אלול והילולת המלבי״ם זיע״א, אביא דברי התעוררות מפי רבי ראובן שלמה הלוי יונגרייז זיע"א

כאשר גירשו את הרב המלבי"ם (יא"צ א' דר"ה תר"מ) מלונטשיץ מקום מושבו, מחמת שלחם נגד המשכילים ורצה להתיישב בפאריז, אך הוצרך לזאת זכות ישיבה מהשלטון. בפגשו אחד מגולח הציע לו הלה שיש ביכלתו לפעול לטובתו בענין זכות ישיבה, וגם נתן לו מכתב סגור, שילך במקום כתיבת מנין התושבים וזה המכתב יועיל לו לזכות ישיבתו, כי הוא שם ממונה גבוה, הרב המלבי"ם הניח המכתב אצלו, והתפלל מנחה, אח"כ נזכר שבאותו יום עדיין לא למד מספרי יראים, והתיישב ללמוד בספר מספרי יראים, אחרי שגמר לימודו, התיישב שצריך לפתוח ולראות מה כתוב במכתב הנ"ל. פתח המכתב וראה שכתוב שם שהאיש המוכ"ז הוא לוחם נגד ההשכלה ומסוכן למדינה ותיכף לגרשו מהמדינה...

כאשר נשאל הרב המלבי"ם ע"י משמשו מדוע לא התיישב מיד לפתוח המכתב, ענה כי לאחר הלימוד בספרי יראים נתעורר בלבו, האיך יתכן לקבל טובה מרשע, והכתוב אומר "מרשעים יצא רשע", ולכן פתח המכתב.

והנה בשביל זה אביא עלה לתרופה מאחד מספרי היראים שמאיר באור יקרות לגבי תקופתנו עד כמה אנו צריכים להזהיר מכל מיני אנשים שמחפשים שררות, אבל בפועל אין בהבטחותיהם אלא שקרים תוך ומרמה...

רבנו יונה מגירונדי זיע"א, שערי תשובה, ג, קצג, החלק הרביעי

המתחבר לרשע, ולא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו והרחק לא ירחיקהו, אבל כמו חבר יקרבהו. ונאמר (דברי הימים ב כ לז): "בהתחברך עם אחזיה פרץ ה' את מעשיך". והצדיקים מאס ימאסוהו את הרשע, כמו שנאמר (תהלים טו ד): "נבזה בעיניו נמאס". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא צב ב): "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו". ואמרו (בן סירא יג): "כל עוף למינו ישכון, ובן אדם לדומה לו". ואמרו (מגילה כח א): "אסור להסתכל בפני אדם רשע", שנאמר (מלכים ב ג יד): "לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך". ואמרו (שם) "כל המסתכל בדמות אדם רשע, עיניו כהות לעת זקנתו, שנאמר (בראשית כז א): "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות", מפני שהסתכל בדמות עשו, אף על פי שלא היה מכיר מעבדיו, כי היה עשו מסתיר מעשיו, כעניין שנאמר (ישעיהו כט טו): "והיה במחשך מעשיהם". וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב, כי רבו דרכי מוות הנמצאים אל המתחבר לרשע.