אימתי יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה?

אחי ורעי! מרבים לצערנו הרב בעלי הדעות המשובשות לצטט גמרות ומדרשים מבלי להבין מה אומרים - ומחנכים לדבר בסיסמאות - ובפרט הבעיה חמורה ביותר כשעסקינן בחיי נפשות בגשמיות ואף יותר ברוחניות, ה"י

 

ציטוט אחד לדוגמא הוא 'במלחמה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה'

 

רק הבעיה שמשפט כזה כלל לא קיים לא אצל חז"ל אלא שיבוש אומלל שמעיד על הבורות התורנית המופלגה של אותם בעלי דעות משובשות, והגירסא הנכונה היא דב"ק של חז"ל במסכת יומא, פרק ח' משנה ז

במה דברים אמורים[1], במלחמת הרשות.

אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה. (והלכה כתנא קמא)

אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, במלחמת מצוה.

אבל במלחמת חובה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה.

 

 

ונחזור לענייננו שבימינו אנו אין לנו בכלל גדר של מלחמת מצוה כידוע לא רק ממה שהרמב"ם כתב בסוף ההקדמה לספר המצות (וכן הרמב"ן מביאו בהשגותיו בלא תעשה) 

 

אלא אפילו מכך שמלחמת מצוה איננה נידונה ביד טור ושו"ע, מהסיבות הבאות, שאין בכלל חיוב מלחמת מצוה מכיוון שהם יתחדשו רק בימי מלך המשיח

 

והנה הרמב"ם מנה ג' דברים כמלחמת מצוה הלכות מלכים, פרק ה הלכה א

אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

 

הדבר הראשון שלמדים הוא לגבי המלך שהוא מחוייב להיות מלך לפי מה שהתורה ציוותה ולא לפי דעות המשובשות שמתייחסות היום למדינת ישראל כ'מלכות בית שלישי' (עפ"ל), (וכדרך אגב זהו ביטוי שהמציא אותו בן גוריון שר"י)

 

וזאת אנו למדים ממה שפסק לנו הרמב"ם בסוף פרק רביעי, הלכה י

כל הארץ שכובש הרי היא שלו ונותן לעבדיו ולאנשי המלחמה כפי מה שירצה ומניח לעצמו כפי מה שירצה ובכל אלו הדברים דינו דין ובכל יהיו מעשיו לשם שמים ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר "ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו".

 

אזי שבאופן כלל מדובר במלך שיראתו קודמת לחכמתו, ואלו בימינו אנו ישנם רשעים שלקחו את הממשלה בכוח הזרוע, ולא בשביל להרים את דת האמת אלא כדי להשפילה ולהחליפה במינות ואפיקורסות (רח"ל)

 

ונמשיך לנק' הבאה והיא לגבי המלחמות שמנה, ואלו שתי המלחמות הללו אינם נוהגות בזה"ז

א. מלחמת שבעה עממים - כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות (מסכת ידים, פרק ד' משנה ד')

ב. מלחמת עמלק - מבואר לנו מרבינו יעקב 'בעל הטורים' זיע"א, על שמות פרק יז פסוק טז 
כי יד - יו"ד של כי וי"ד בגימטריא דוד. מדר דר. בגימטריא לימי משיח:

 

וזה מחזיר אותנו בחזרה למה שלמדנו קודם לכן שמלך שיראתו קודמת לחכמתו ולא ההפך

 

אבל עדיין אז עולה השאלה, לגבי המלחמה השלישית שמנה הרמב"ם

ג. עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם - ושוב נציין שזה לאחר שהאומה הישראלית תמנה עליהם מלך שיראתו קודמת לחכמתו, ואפילו הכי זה יהי' בימות המשיח, כדכתיב במדבר, פרק י פס' ט'

וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם

 

וביאר לנו רבינו יעקב 'בעל הטורים' זיע"א, פרק י פס' ט'

וכי תבאו מלחמה. רמז למלחמת גוג העתידה שתבא לימות המשיח:

תבאו מלחמה. בגימ' במלחמת גוג:

 

והנה שוב מבואר לנו באר היטב היטב באר שהמלחמות שדן בהם הרמב"ם כולם עסקינן לימות המשיח ולא לימינו אנו, וג"כ מובן מדוע הטור והשו"ע לא מביאים כלל וכלל מדיני מלחמת רשות ומצוה, אלא רק ממלחמת חובה (או"ח, סי' שכט)

 

כי כל זה איננו נוגע לענייננו עד שיבוא משיח בן דוד, שהוא ימונה למלך לעשות משפט ומלחמה

 

אזי כעת הטענה של חתן מחדרו וכלה מחופתה, מתבררים שאינם נוגעים לימינו אנו כלל וכלל וזוהי רק טענה שמנסים בעלי הדעות המשובשות ומנסים להכשיר את השרץ בק"נ טעמים של הליכה לצבא, ומנסים להתלות על דברי הרמב"ם כאלו הם מדקדקים במצות

 

________________________

[1] שנותנים פטור לא ללכת למלחמה, ראה מתחילת הפרק

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

׳מצב הרוח׳ לא טוב... אם צריכים לשקר

November 11, 2019

1/10
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר