לכבוד יומא דהילולת רבי יעקב ן׳ צור זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי יעקב ן' צור זיע״א (ה'תל"ג - ב' טבת ה'תקי"ג), הנה כמה עלים לתרופה ממשנתו הק' והט'

 

 

רבי יעקב ב"ר ראובן אבן צור[1] זיע"א, שו"ת משפט וצדקה ביעקב, כרך א', סימן רמ"ח, דף קל"ד ע"ב (דפוס חיים פרג' מזרחי, נא אמון, מצרים, ה'תרס"ב)

עמד לפנינו היקר מסעוד בן יחייא בן זקן ... ותבע שורת הדין מלשאת עם הציבור משא מלך ושרים בכל אשר יושת עליהם, לפי שרואה עצמו הלוך וחסור בתשות כוח מחמת זקנותו, שהוא היום כבן שבעים שנה, ואור עיניו גם הם אין איתו וחשכו הרואות גם לא ע"י ארובות, והא בזה תלוי, שאין מלאכתו נעשית עתה כמו אז כי אפסו כוחותיו, וידיו כבדים להביא מדי העבודה למלאכה, והלוואי ואולי יוכל להספיק בר ולחם ומזון נפשות ביתו.

 

 

ואחר שכן הוא מצינו שתביעתו נכונה, ודבריו בהשכל, שפשוט וברור הוא שכדבריו כן הוא, שפטור ומותר מכל מין מס והטלה אשר יושת על הציבור, שכן עמו דבר מימי עולם בעיר הלזו לפטור מכל מיני מסים לאיש גם שב, גם ישיש, ואין לנו לזוז מהמנהג משום 'ואל תטוש תורת אמך', אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד.

 

 

 

רבי יעקב ב"ר ראובן אבן צור זיע"א, הסכמתו על הספה"ק חפץ ה' על הש"ס לרבי חיים ן' עטר זיע"א הק'

 

 

רבי יעקב ב"ר ראובן אבן צור זיע"א, ויקרא יעב"ץ, סוף דרוש א'

השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו'. ורז"ל פירשו (כתובות קי"א ע"א) השבועה הראשונה לישראל, שלא ימרדו באומות העולם לעלות בזרוע קודם הקץ כמעשה בני אפרים. וזהו [המשך] קול דודי הנה זה בא [להזהיר], שלא יעלו בזרוע ויעברו על השבועה ויענשו על זה בא.

 

או דבזכות זה שמקבלין דין שמים עליהם שלא למרוד באומות העולם עד עת קץ, בא הקץ "מדלג על ההרים" בזכות אבות, שלא רצו ליקח בזרוע אף אם להם לבדן נתנה הארץ למורשה.

 

ומצינו שאברהם ביקש מקום לקבור שרה ולא מצא, עד שקנה בדמים יקרים. וכן יעקב ביקש וכו' וקנה במאה קשיטה[3] שלא למרוד באומות העולם, עי"ז מקרבין את הגאולה, שזכות אבותם מסייעת בדבר זה, לחלוק כבוד למלכות ולמי שהשעה משחקת לו וק"ל.

 

 

 

 

רבי יעקב ב"ר ראובן אבן צור זיע"א, ויקרא יעב"ץ, מאמרים על הפסוקים, עמוד רל"ב (אשדוד, ה'תשס"ב)

'ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד' - ודרך רמז ילמד לאדם דעת: שבהיותו יושב על שולחנו לאכול לחם, שלא יהיה מאלו שנאמר בהם: 'ואוכל פתי לבדי', אלא יפרוס מלחמו, ויתן ויחזור ויתן לדלים אומללים המחזרים על הפתחים

 

וזה אומרו 'ונתת על השולחן לחם פנים' - רצונו לומר: שתיתן מתנות בהיותך יושב על שולחנך מלא דשן, והמתנות שתיתן הם 'לחם פנים' - רצונו לומר: שתיתן לחם לאותם פנים חדשות של עניין אביונים אשר 'לשאול הגיעו', שזו ודאי היא צדקה מעולה - אחד שהוא לחם, שקרובה הנאתו. ועוד שהיא מהלחם עצמו אשר אתה אוכל, שמסתמא היא פת נקיה אשר ביררת לחלקך, ועוד שהוא מן המזומן לפיך, באופן שתצמצם לעצמך על כדי ליתן להם, ובזה שכרך גדול. 

 

זהו אומרו 'ונתת על שולחן לחם פנים' - רצונו לומר: תיתן בהיותך יושב על השולחן, לחם לאותם פנים חדשות שהם העניים, שהם פנים ומינים ממינים שונים, ואז 'לפני תמיד' - רצונו לומר: תזכה שיהיה על שולחנך לפני תמיד, על דרך 'זה השולחן אשר לפני ה'.

 

 

ונסיים בדב"ק מתוך הפיוט 'יונה עד אנה'

יוֹנָה עַד אָנָה תֵלֵכִי נָעָה גַּם נָדָה בַּגּוֹלָה מִנְעִי נָא קוֹלֵךְ מִבֶּכִי יַעֲלַת חֵן הַכְּלוּלָה עַל כָּל עֲלָמוֹת תִמְלֹכִי לְשֵׁם תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה לֹא יִקָּרֵא לָךְ עֲזוּבָה לֹא תּוֹסִיפִי עוֹד דַּאֲבָה הִנֵּה שׁוֹפְטַיִךְ אָשִׁיבָה כְּקֶדֶם וּכְבַתְּחִלָּה

 

דהיינו שסיום הגלות תלוי בהשבת השופטים משה ואהרן

 

______________________

[1] רבי יעקב ב"ר ראובן אבן צור זיע"א - נולד בכ"ז באייר ה'תל"ג, במקנס. בילדותו למד תורה מאביו, רבי ראובן אבן צור זיע"א. כבר בגיל צעיר הוא התבלט בכשרון ואהבה גדולה לספרים ובמשך חייו רכש ספרים או העתיק כתבי יד נדירים אותם בעצמו או ע"י לבלרים. בהיותו צעיר העתיק מקונטרסים את כל התקנות וההסכמות של פאס. (מהעתקה שלו נדפסו לאחר מכן לאחר כ-200 שנה, תקנות פאס), הספרייה שהשאיר אחריו לבני משפחתו נחשבת לספרייה החשובה ביותר במרוקו, וכן הפירוש "מנחת יהודה" לרבי יהודה בן עטר זיע"א, נדפס על פי עותק שהכין בגיל חמש עשרה. נשא לאשה את בתו של רבי יהודה עוזיאל זיע"א. בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין של רבי יהודה בן עטר זיע"א בפאס. לאור ניסיונו בתפקיד זה כתב את הספה"ק עט סופר (בו מצויות נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם). אחת עשרה שנה לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי זיעועכי"א. באותן שנים למד תורה מרבי יהודה בן עטר, רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו זיעועכי"א. לאחר פטירתו של רבי יהודה בן עטר זיע"א ירש אותו כאב בית הדין, כאשר לצדו משמש גם רבי שמואל בן אלבאז ורבה של העיר פאס זיעועכי"א. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים מקרב רבני מרוקו באותה העת. התשובות שהופנו אליו קובצו על ידיו בספה"ק משפט וצדקה ביעקב. כשהנהיג את קהילת פאס דאג שהמיסים בקהילה ייגבו באופן פרוגרסיבי, קרי העשירים ישלמו יותר והעניים ישלמו פחות. לאחר כשלושים ואחת שנים כרבה של קהילת פאס, עבר לשמש ברבנות בקהילת מקנס. שהותו במקנס ארכה כאחת עשרה שנה. במקנס פעל לצד רבי משה בירדוגו ורבי משה אדהאן זיעועכי"א. לאחר שרעב פשה בעיר מקנס עזב לתיטואן. בתיטואן הקים בית כנסת ושהה בה שנים אחדות. חייו האישיים היו קשים, נפטרו לו ששה עשר ילדים בחייו, ונותר רק בנו רבי רפאל עובד זיע"א. מבין תלמידיו שסמך הינם: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא, רבי מתתיה סרירו, ורבי אפרים מונסינייגו, ידועים בכינוי 'בית דין של חמישה', זיעועכי"א. כמו"כ ידוע לנו שנתן הסכמות לספה"ק שיצאו ע"י חכמי מרוקו, כגון בספה"ק חפץ השם לאור החיים הק' זיע"א. חיבר את הספה"קים: שו"ת משפט וצדקה ביעקב - ישנן תשובות שלא נכנסו לספר והן מפוזרות בחיבורים של רבני הקהילות; עט סופר - דיני שטרות; לשון לימודים - מכתבים ומליצות; עת לכל חפץ - ספר שירים, תפילות, קינות ופיוטים; ויקרא יעב"ץ - דרשות עה"ת. בערוב ימיו חזר לעיר פאס ונפטר ב-ב' בטבת ה'תקי"ג ומנו"כ שם (בסמוך לציוני רבותיו ותלמידיו זיעועכי"א), קברו בבית הקברות היהודי בעיר פאס הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודי מרוקו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

בני עקיבא בני עקיבא עבודה זרה...

January 13, 2020

1/10
Please reload

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר