אף אנו מחבבין את הצרות

אחי ורעי! והנה ביאור נפלא לעניין דין 'מלכות החשמונאים' לעומת הדין הנוגע ל'מלכות בית דוד'

רבי ארי' ליב ב"ר בנימין פיינשטיין זיע"א, אלף המגן[1], דף לו ע"ב

עכ״פ בין הברייתא שלנו ובין המגילת תענית יש פלגות דעות בענין מלוכת החשמונאים, וזה ביאור הברייתא השנית מי כתב מגילת תענית, ר״ל אחרי שמוכח מדבריו שסובר שמלכות החשמונאים לא נחשבה למלוכה מה הטעם שמחזיק בהתקנה של ח' ימי חנוכה, ואם מפני הנס מפך השמן שנתפרסם בישראל, הלא עיקר כתיבת מגילת תענית היה על הנסים שקודם חורבן בית שני, ואז לא היה עוד דבר הנס חזון נפרץ, ע״ז משיב חנניה בן חזקיה כתבו, ר"ל הוא חנניה בן חזקיה בן גרון שבמשנה, שהתיחש מצד גרון שבמשנה, שהתיחש מצד אביו לחזקיה המלך, ומצד אמו למשפחת הכהנים, לכן השתדל להשאיר תקנות חנוכה במקומן, לא מפני מלכות חשמונאים רק מפני הנס מהשמן.

ועוד מטעם אחר ״שהיו מחבבין את הצרות״, ר״ל שהיה מזרע בית דוד שהיו מחבבין את הצרות שבאו עליהם, ושהמלוכה נלקחה מהם בזרוע ע״י החשמונאים, ובכ״ז לא נפתה לבם למרוד במלכות וע״ז אמר רשב״ג ״אף אנו מחבבין את הצרות" ואין את נפשנו למרוד בהרומיים עם כל צרותינו והגזירות שגזרו עלינו, וכפי שאמרנו רשב״ג זה הוא רשב״ג השני בנו של ר' גמליאל ליבנה, שלא הסכים לעצת שאר החכמים להקים מרידה ומלחמה עם הרומיים ״אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין מספיקין" (אולי צ״ל מפסיקין), כי הצרות האחרונות עצמו מספר,

״ד״א אין שוטה נפגע" כי הכתיבה לא תועיל להשוטים המבקשים למרוד ולא תסור מעליהם אולתם.

"ד״א אין בשר המת מרגיש באיזמל״ שכבר הורגלנו בהצרות ואפסו כחות חיי האומה ונחשבה כמת שאין מרגיש כלום:

------------------------

[1] ווארשא, ה'תר"ס