ביאור לסימן שכט בשלחן ערוך - ח״ג

November 11, 2018

אחי ורעי! בהמשך למה שכבר ביארנו כעת נעבור לביאור עניין זה בנוגע לאיסור שלוש השבועות מכיוון שאיתא בשם כ"ק האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאַוויטש זיע"א, תורת מנחם, התוועדויות ה'תשמ"ב, חלק ב', ש"פ בשלח, אות לג, עמ' 839

 

הנהגת בנ"י צריכה להיות באופן ד"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר", וכפי שאמר דוד "ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות".

 

זאת אומרת: מאחר שבנ"י נמצאים בגלות, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו "לא מרצוננו גלינו מארץ ישראל, ולא בכחותינו אנו נשוב לארץ ישראל כו'" - לכן ישנו ציווי "שלא יעלו ישראל בחומה כו' שלא ימרדו באומות העולם" (כתובות קיא, א);

 

אבל ביחד עם זה - כאשר מדובר אודות מעמד ומצב ד"נכרים שצרו על עיירות ישראל", "בעיר הסמוכה לספר", הנה אפילו אם העיר היא בחוץ לארץ, "נהרדעא" שבבבל - ישנו פס"ד ברור בגמרא (עירובין מה, א) ובשו"ע (או"ח סשכ"ט ס"ו) ש"יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת", וטעם הדבר - "שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".

 

 

הרי כביכול עולה שאלה איך הפס"ד של הרמב"ם והטוש"ע בנוגע למלחמה זו שנקראת בפי חז"ל 'מלחמת חובה' עומד לצד איסור השבועות.

 

על כך עונה הרבי מליובבי'ץ זיע"א, בצורה זו... איסור השבועות חל באופן חד וברור ואין איסור לעבור עליו, אבל בנוגע שצרו על עיר ספר, הכיצד נראה נאמנות למלכות שאנו יושבים בה, אם יכנסו לעיר ספר ויכבשו אותה, והרי אח"כ יהי' חרון אף על שאר היהודים שבמדינה, לכן הלכה היא שאפילו בשבת יוצאים שהרי דאז שדהע"ה הלך לקעילה, לא מדובר כלל וכלל עיר מנחלת שבט יהודה, אלא שמצד 'דינא דמלכותא דינא' באותו זמן שאפילו ברח מפני המלכות של שאול המלך ע"ה הלך להגן עליה להורות הלכה לדורות...

 

ואלו בנוגע לימינו דרך נוספת יש לדייק מדברי קדשו והיא אם מדובר כעת במדינת ישראל, שאין רצוננו במדינה זו כלל וכלל אלא הדבר היחידי שמעניין אותנו זה שלומם של היהודים שחיים בה, אבל בזה נעמיד אוקמיתא שהרי הרבי מליובבי'ץ דיבר נגד מעשי המדינה, ובוודאי המציאות של 'מלכות של מינות' קיים בימינו (מס' סוטה דף מט:), וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו' (במד"ר כא, ד), ולא עוד אלא שעצם קיומה הוא מעכב ביאת משיח צדקנו 'אין ב"ד בא עד שתכלה מלכות הזולה' והרי כל מי שעוזר לקיים מלכות זו הרי הוא מעכב ביאתו... והעיקר שכל זה יהי' ללא שפיכות דמים של אף יהודי ח"ו 'מתיר בשרכם וכו' ה"י (כפי שקורה מדי יום ביומו, אין הערוד ממית אלא החטא ממית.

 

ואין אנו חפצים בקיום מדינה זאת שחוטאת ומחטיאת הרבים, ועשה שמדות רוחניות בנפשות ישראל...

 

ומה גם שמעניין מאלו שדורשים פסק הלכה זה, שהרי הוא מופיע בהלכות שבת, ונראה שיש בכך רמז לעניין שאם מקיימין כל הלכות שבת הכתובות בשו"ע, ולא באים ואומרים שזה נאה לי לקיים בגלל שיש לי שאיפות של לאומיות, רח"ל, אזי בוודאי ע"י כך אפשר לכך שנזכה לגאולה האמיתית - ולא הגאולה המזוייפת שחושבים עצמם לבעלי בתים על ארץ ישראל לעשות בה משתאות ופריצות, רח"ל.

 

לענייננו נראה בבירור שהפסק השו"ע סימן שכט, הינו כפוף לאיסור 'שלוש השבועות' מצד 'דינא דמלכותא דינא'

 

והנה אם בעלי הדעות המשובשות יש להם טענה מדוע מלכות המינות הנ"ל מוסרת 'שטחים' הרי מדוע אינם הולכים לקיים פס"ד זה, ורק בפטפוטין, אלא אילו היו הולכים השב"כ היה עוצר בעדם

 

------------------------------

[1] כ"ק האדמו"ר מבישטינא, רבי איתמר ב"ר ישכר בער לייפער זיע"א – בנו של רבי ישכר בער מסאטמר זיע"א (חתנו של רבי אלעזר מאוזיפולי ובזיווג שני של רבי יהושע העשיל מחודורוב, כיהן בהתחלה בבוכניה שבגאליציה, לאחר מכן בסעליש ובסוף ימיו בסאטמר. חסידיו היו מרובים. היה אומר דברי תורה שעות ארוכות. נפטר בכ"ב באלול ה'תרס"ו). סבו הינו כ"ק האדמו"ר מנדבורנה, רבי מרדכי לייפער זיע"א.

 

[2] התפרסם בירחון התורני "המאור" סיון ה'תשמ"ה, שנה ל"ה, קונטרס 5.

 

[3] התפרסם בירחון התורני 'המאור' מנ"א-אלול ה'תשמ"ג, שנה ל"ה, קונטרס ו' (ערה), עמ' 30

 

[4] זדמ"ח – ר"ת ז'ו ד'עתי מ'חמת ח'סרון.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

׳מצב הרוח׳ לא טוב... אם צריכים לשקר

November 11, 2019

1/10
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר