אברהם אבינו לא היה מיזרוחניק

אחי ורעי! דע לך שאברהם אבינו ע"ה לא היה מיזרוחניק, מאי פשט בטענה זו

והרי הדבר פשוט מאוד דכתיב בפרשת וירא (בראשית, פרק כ' פס' א')

ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

פירש"י, שם מפרש

"ויסע משם אברהם" - כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם (ב"ר) ד"א להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו:

ואילו ח"ו ח"ו הי' אברהם אבינו ע"ה היה מיזרוחניק (ושוב פעם נגיד ח"ו) הוא לא היה נוהג כך, אלא כנוהג אצל צדיקי האמת 'להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו'[1] מסוג זה או אחר, אלא היה מגיע אליו ואומר לו כמנהג המזרחי

"'סחתיין אחי! וואלה אחלה מהלך הבאת 'אתחלתא דגאולה' מבנותיך יצא משיח, מחר נאמר הלל"

אבל כמובן שאברהם אבינו ע"ה ח"ו לומר שיאמר כך אלא התרחק ממנו רק בגלל שיצא עליו שם רע...ואפילו לא טרח לבדוק אם נכון הדבר

וראוי לציין כאן את הקדמת הנצי"ב מוולוזין זיע"א לחומש בראשית, וראוי לשנן דב"ק (העמק דבר בראשית פתיחה)

וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ. מה ששייך לקיום העולם המיוחד לזה הספר שהוא ספר הבריאה. ומש"ה נקרא כמ"כ ספר הישר על מעשה אבות בזה הפרט. ובלעם בשעה שהיה רוה"ק עליו לא היה יכול להתפלא על רוע מעשיו שאינו צדיק וחסיד כאברהם יצחק ויעקב אחרי שהוא נביא אוה"ע. וראשו במקור הטומאה. אכן התפלא על רוע הילוכו בדרך ארץ שאם שראוי היה לו לשנוא את ישראל תכלית שנאה באשר שהמה בני אברהם יצחק ויעקב וראשם במקור הקדושה. אבל מכל מקום לא היה ראוי לפניו לבקש לעקר אומה שלימה. ואינו דרך ישרה בקיום העולם. וע"ז צעק תמות נפשי מות ישרים. היינו מקיימי הבריאה. ובזה יבואר הא דאיתא בסנהדרין ד' ק"ה א' אם תמות נפשי מות ישרים תהא אחריתי כמוהו ואם לאו הנני הולך לעמי. ופירש"י מיתת עצמי. ולא נתבאר איך מרומז זה במות ישרים. וגם מה שמסיים ואם לאו הנני הולך לעמי. אינו מרומז בזה המקרא כלל. אלא כמש"כ וה"ק אם תמות נפשי מות ישרים היינו שלא ארצה באבדן אנשים אז תהי אחריתי כמוהו. ואם לאו היינו אחר שארצה לאבד את ישראל כמו דכתיב לכה איעצך וגו'. אז הנני הולך לעמי באבדן כמו כל עמי. ובדברינו נתיישב יפה על מה נקרא זה הספר ספר הישר שהוא ספר הבריאה:

ובזה מבואר שכל ענייני חומש בראשית הינם ללמדנו דרכי האבות הק', דרך ארץ שקדמה לתורה (לאפוקי מהבנת בעלי הדעות המשובשות בביטוי זה[2])

ומדרכם של האבות הק' למדנו שעלינו להתרחק מבעלי עבירות ולא להתקרב אליהם ולטעון טענות שקשורות בכבשונו של עולם שאין לנו מה להתעסק בהם, אלא שאנו צריכים לדעת שאנו צריכים להתרחק ולהבדל מהם

ודוגמא נוספת לכך למדנו מהפרשה הקודמת שהדיבור הראשון שהשי"ת דיבר עם אברהם אבינו ע"ה היה

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"

דהיינו שהדיבור הראשון שהי' לאברהם אבינו ע"ה הי' להתבדל מבית אביו

וכן הלאה שהרי הדיבור פרש ממנו עד אשר נפרד מלוט שנדבק אליו

ולכן לא ידע אברהם אבינו ע"ה, אם ארץ כנען היא הארץ שהי' אמור להראות לו והמשיך בשנת הבצורת למצרים...

אזי שכפי שהורנו החתם סופר ובית מדרשו שעלינו לנהוג ב'הפרדת הקהילות' וזו דייקא דרכם של האבות כפי שהורה להם השי"ת, כך אנו מוכרחים להמשיך בדרכם של האבות הק' "צאי לך בעקבי הצאן', ולא לחפש דרכים אחרות, וק"ל

__________________

[1] מסכת יבמות, דף כה ע"ב

[2] וכן זו הסיבה מדוע אנו לומדים מסכת אבות קודם חג השבועות, ועיי"ש בביאור הברטנורא, פרק א' משנה א'