לכבוד יומא דהילולת רבי חיים ברלין זיע״א

אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי חיים ברלין[1] זיע"א (י"ג בתשרי ה'תרע"ג), הנני מביא כמה עלה לתרופה מדב"ק מתוך 'מכתב קודש' שפורסם בירחון הפלס, כסלו ה'תרס"ה, מכתב ח'[2]

עזרי מעם ד'. ב' לסדר וישכן באהלי שם, ב' דר"ח מ"ח שנת תורה וגדולה לפ"ק יעליזאוועטגראד.

למענה על שאלתו כהוגן אין לי אלא לבאר פסוק אחד בתורה בסדר שבוע זו בפרשת דור הפלגה: "ויאמר הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני הארץ" והנני רגיל לבארו על פי הנודע מספר הישר וממדרשי חז"ל בבאור לשון דברים אחדים האמור בתחלת הפרשה, שכל עיקר תכלית כונתם בבנין המגדל הי' בעצת נמרוד למרוד במלכות שמים, אבל פחדו לגלות מחשבתם הרעה הזאת לפני כל הבריות מפני שחששו פן לא יסכימו הבריות למרידה זו ולא יפיקו זממם והיתה תכלית כונתם ידועה אך לראשי המנהיגים נמרוד ויועציו, ובפני כל העולם כלו אמרו שכונת בנין המגדל הוא כדי שלא יפוצו על פני כל הארץ[3].

וזה באור הכתוב שאמרו מנהיגי החבורה איש אל רעהו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו (פירוש עיקר כונת בנין המגדל) בשמים (פי' כונה גבוה ורמה למרוד במלכות שמים) אבל כדי שלא ימנעו לנגדנו מפריעים בעיקר תכלית כונה זו שאינה מתקבלת על לבות ההמונים שאינם רוצים במרידה ח"ו על כך נעשה לנו שם [פירוש נפרסם בכל העולם כלו שאין כונת בנין המגדל אלא] פן נפוץ על פני כל הארץ אבל לא זה עיקר מטרת כונתינו אלא בשמים.

- ולחכם ונבון כמוהו יספיקו דברי אלה וקורא אני על מעלתו חכם עדיף מנביא ויפה דרש באמ"ד[4] והעליון ועינו אל יראיו יתקננו בעצה טובה מלפניו ית"ש וישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה ואז ציון במשפט תפדה ושביה (פירוש שבי פשע) בצדקה ויזכנו לראות בבנין אריאל בבוא לציון גואל ושבו בנים לגבולם ועל ראשם שמחת עולם בנפשות כל יראי ד' וחושבי שמו ותורתו ומצותיו וכנפש ידידו הרצוף אהבה רבה ואהבת עולם המצפה לישועה

חיים ברלין החופ"ק והגליל

זכות הצדיק תגן עלינו שנזכה להתרחק מבוני מגדלים למיניהם שמנסים לכפות עלינו אורחות חיים ששונים מדעת תורתינו הק' שמה שעומד מאחוריהם זה מרידה בהשי"ת, רח"ל

______________________

[1] רבי חיים ברלין ב"ר הנצי"ב מוולוזי'ן זיע"א – נולד בה' שבט ה'תקצ"ב, בוולוז'ין. גדל וחונך בישיבת וולוז'ין על ברכי סבו, אבי אמו, רבי יצחק מוולוז'ין זיע"א. עד גיל תשע לימדו אביו בעצמו עד שנעשה בקי בשלושה סדרים - מועד, נשים ונזיקין. כמו"כ, למד והיה בקי בתנ"ך. מגיל תשע התחיל העילוי הצעיר לבקר בשיעורים בישיבה ולשמוע תורה מפי סבו (מצד אמו), ראש הישיבה. כשש שנים למד אצל סבו ובמשך תקופה זו למד את כל הש"ס ונעשה בקי בו. לאחר נישואיו עבר להתגורר בשקלוב, שם קבע עיתים לתורה עם אב"ד של המקום, רבי משה יצחק אביגדור זיע"א (בעה"מ הספה"ק 'פרדס רימונים'), ושימש אצלו גם בהוראה. שימש כרב במוסקבה, ביאלא-פודולסק, אב"ד ור"מ וולוז'ין, באותה תקופה ישיבת וולוז'ין הייתה מעוז התנגדות מפני רוחות ההשכלה והכפירה, שחדרו אליה ואיימו על יסודותיה. הסיבה המכרעת שגרמה לסגירת הישיבה הייתה ההוראה להכניס לימודי חול בסדרי הלימודים בישיבה, לאח"מ מונה להיות אב"ד דק"ק קוברין ואח"כ כרבה של ירושלים. נפטר בי"ג תשרי ה'תרע"ג, בגיל 81, ומנו"כ בהר הזיתים.

[2] וכן שנה דב"ק רבי משה ב"ר מנחם מענדל טעננענבוים הי"ד זיע"א, מסעות משה, נהר שמיני - כוללים, קאלאניען, ציוניסטן, מזרחיסטען וכו', עמ' קעד

הגאון מו״ה חיים בערלין ז״ל אב״ד מינסק, בן הנצי"ב בוואלאזין פירש הקרא (נח י"א ד') ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ, על פי הנודע מספר הישר וממדרשי חכז"ל, כי תכלית כונתם בענין המגדל היה על פי עצת נמרוד, למרוד במלכות שמים, והנה המה פחדו לגלות מחשבתם לכל העולם, פן לא יסכימו עמהם, לכן אמרו, כי הבנין הוא רק כדי שלא יפוצו על פני כל הארץ.וביאור הפסוק הוא כך: שאמרו מנהיגי החברא איש אל רעהו, הבה נבנה לנו עיר ומגדל, "וראשו" פירוש עיקר תכלית הכוונה הוא "בשמים" נגד מלכות שמים, למרוד בו יתברך. אך כדי שלא נמצא מפריעים, לא נגלה להעם תכלית כוונתינו רק ונעשה לנו שם, פירוש נפרסם בעולם כאלו אין כוונתינו רק 'פן נפוץ' אך באמת עיקר הכוונה הוא בשמים למרוד בד'.