הסילוף הכפוי באם הבנים שמחה על השרקרק - ג

אחי ורעי, והנה עוד דוגמא נוספת שהנך צריך לדעת שהביא ציטוט ממסכת חולין, דף סג ע"א

 

שבו ניכר שצנזר מלשון הגמרא בשביל ליצור הבנה שאיננה נכונה, ואדרבה מהלימוד בפנים לומדים דווקא את ההפך

 

אם הבנים שמחה, פרק שני, פיס' יב, וז"ל

וידעתי בני ידעתי כי יוקשה לך קושיא גדולה על דברינו. אם כן הוא שהבנין שנעשה בימינו בארץ הקדושה הוא סימן ואות על הקץ שקרבה לבוא ואתחלתא דגאולה, ואיך יתכן שרוב בוני הארץ המה לדאבונינו מחללי שבתות ועוברי עבירה רח"ל, וכמעט אשר כגויי הארץ המה בעוונותינו הרבים, ואיך יתכן שהבורא כל עולמים יעשה אתחלתא דגאולה ואות וסימן על ידיהם, הלוא קיי"ל [שבת לב, א] מגלגלין זכות ע"י זכאי.

 

אהובי בני, קושייתך עצומה לכאורה, אבל הסכת ושמע לדברי. דע בני כי מי יעמוד על מפעלות תמים דעים, והנה זה אלקי עולם בורא הכל ומאתו כל אשר נעשה בארץ, ועמקו מחשבותיו, מסבב סיבות וגלגולים וקושר נימא בנימא עד שיתקיימו גזירותיו למטה בעולם התחתון, הוא יודע ומבין למה בחר דוקא באלו לעשות אתחלתא דגאולה ואות וסימן לטובה על ידיהם. ולרווחא דמילתא, בוא ואראך דוגמא גמרא מפורשת בחולין [סג, א] גבי עופות טמאים, דקאמר הגמרא: 'רחם' זו שרקרק. אמר רבי יוחנן, למה נקרא שמו 'רחם', כיון שבא רחם באו רחמים לעולם, (ופירש רש"י [ד"ה רחמים]: 'רחמים', מטר). אמר רב ביבי בר אביי, והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק (ופירש רש"י [ר'ה ועגיד]: כשהוא מצפצף נשמע כאומר 'שרקרק'), וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתי משיחא, שנאמר [זכריה י, ח] "אשרקה להם ואקבצם", עיי"ש.

 

 

 

אבל אנו נביא את הגמרא באופן יותר מלא, מסכת חולין, דף סג עמוד א

אמר רב יהודה: קאת - זו הקוק רחם - זו שרקרק. א"ר יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם - באו רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק, וגמירי, דאי יתיב אארעא ושריק - אתא משיחא, שנאמר (זכריה י') אשרקה להם ואקבצם; (מקשה הגמרא) א"ל רב אדא בר שימי למר בר רב אידאי: והא ההוא דיתיב בי כרבא ושרק, ואתא גלל אפסקיה למוחיה!

 

 

מכאן נלמד סדר הגאולה... קודם כל ישנה ציפור טמאה, ציפור - דהיינו איש רוח, שמזוהה ע"י רב יהודה[1], שנקראת קוק, ולאחר מכן ישנה ציפור טמאה שגם היא סוג של איש רוח שמדברת על רחמים, ואומרת שתפקידה לגאול את ישראל, וכאשר היא עומדת על הקרקע ושורקת צריך לבוא משיח (אבל בינתיים הוא לא בא)

 

ואז מספר לנו רב אדא בר שימי למר בר רב אידאי על הציפור הטמאה הזו שישבה בין התלמים של עלי כרוב, דהיינו שאותה ציפור מדבר על גאולת הקרקע, עבודה חקלאית, שמבין תלמי עבודת האדמה של כרוב, שרקה וקבלה אבן בראש מן השמים שפיצחה מוחו...

 

אם כך יוצא לנו שאותו המשך מהגרמא הושמט בכוונה תחילה ע"י אם הבנים שמחה, בכוונה תחילה, ואם תשאל מדוע, כי ידע והבין שרק מי שתלמיד חכם יבוא ויפתח את הגמרא וילמד שם בפנים ידע שכל טענתו שכתב שם בספר אם הבנים שמחה הוא מופרך לחלוטין

 

ולצרכי הבנת הגמרא אביא מקצת מלשונם של גדולי ישראל שביארו את העניין הזה כעין גאולות של שקר, ע"י משיחי שקר למיניהם

 

 

רש"י הק' זיע"א, מסכת חולין דף סג עמוד א

ועביד שרקרק - כשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק.

דאי יתיב אארעא - ואינו עומד אלא יושב ומצפצף סימן בשורה הוא.

אארעא - שאין דרכו כן.

בי כרבא - חרישה.

גללא - אבן גלל מן המרום.

 

 

מהרש"א זיע"א, חידושי אגדות, שם

באו רחמים כו'. היינו מטר כפרש"י כדאמרינן במסכת תענית שהם רחמים לעולם ואפשר שזה הוא בטבע שהעוף זה יודע זמן גשמים באים לעולם ומבשר טוב על כך וראו זה בנסיון והיינו דקאמר והוא דיתיב אמידי כו' דכן ראו זה כמה פעמים בנסיון כשיושב אמידי ועביד שרקרק כך בא אח"כ מטר אבל לבשר הגאולה ודאי אין זה בטבע אלא בנס

 

ומ"ה קאמר וגמירי דאי יתיב אארעא כו' דיש להם קבלה על כך ולא בנסיון ויש בזה רמז בקרא דכתיב מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו' כלומר רגלי מבשר הוא עוף הזה המבשר על המטר כשאינו יושב על הארץ אבל מה נאוו כשיהיו רגלי מבשר על ההרים דהיינו כשעומד אארעא דאז משמיע ישועה וגו' וקול צופיך הוא עוף זה המצפצף נשאו קול יחדיו ירננו וגו' רננו לא נאמר אלא ירננו לעתיד כדאמרי' ר"פ חלק וק"ל[2]:

 

אפסקיה למוחיה כו'. לכאורה קשה דקארי ליה מאי קארי ליה הא קחזינן דלא שרק כהוגן שלא בזמנו שהרי נענש ואפסקיה למוחיה כו' וי"ל דהכי פריך דהא חזינן דגם אם שרק על הארץ אתא גשם שעמד העוף בי כרבא ורמז בשריקתו שהמטר יבא על החרישה הצריכה למטר וכן היה שבא מטר והרעם בתוך המטר הביא גלל ואפסקיה למוחיה משום דלא עשה כדרכו ליתיב אמידי אלא יתיב אקרקע ומ"מ חזינן דגם אם הוא יושב על הארץ אתא מיטרא ולא משיחא. ומשני ההוא ביידא הוה. דלא אתי מטרא משום שריקתו שהיה על הארץ אלא שהוא ודאי לא שרק על הארץ על המטר אלא על משיחא שרק ומשום דביידא הוה שלא היה עדיין זמן משיחא אתא מטרא והגלל בתוכו לאפסוקי מוחיה לעונשו על שקרו וק"ל:

 

 

דהיינו המהרש"א מסביר לנו שהיה ניסיון מצד אנשי רוח מסטרא דמסאבותא להביא את משיח צדקנו קודם הזמן, אבל אין הדבר רצוי... דהיינו שניסה לדחוק את הקץ

 

 

וע"ע המהר"ל זיע"א, חידושי אגדות, שם; רבי אריה ליב גינזבורג 'השאגת אריה' זיע"א, תורת חיים, שם[3]; רבי יוסף חיים הבללי 'הבן איש חי' זיע"א, בן יהוידע, שם.

 

ולשם השלמה אביא את דב"ק של רבי צדקה חוצין זיע"א, מקיץ נרדמים ח"א, עמ' טו-טז

ואל תאמינו שמי שלא מאמין בתורה ובהקב"ה יכול לגאול את הארץ. זאת לא גאולה, אלא טנוף מלשון "לחם מגואל" (מלאכי א' ז) ויגואלו מן הכהונה (עזרא ב', סב'). ואמרו רז"ל בנין נערים סתירה וסתירת זקנים בנין.

 

פי' הנערים אלו המנוערים מן המצות ממה נפשך אם אלו חושבים את עצמם שהם יהודים הלא חצר שבנה יהודי בשבת ויו"ט אסור לדור בו שום ישראל, וכן אילנות שנטע, גבינה שגבן, חלב וחמאה וכו' שיצר בשבת אסור ליהודי ליהנות ממנה ולא להסתתר בה, ואין זה תוצרת הארץ אלא מיצרת הארץ ואם כן האין זה סתירה ולא בנין? ואם הם חושבים עצמם לאומה אחרת ורק בשם יהודים יכונו הלא הנביא אמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך ואם ישתו בני נכר תירושך וכו', וא"כ איפה הבנין ואיפה המאכל? והמושיע לישראל הוא המשיח. ולא רק מי שמגלח זקנו בתער. ולא מניח תפילין, ואשתו לא טובלת א"א להיות משיח. אלא אפי' אם יקום גאון גדול ויאמר אני המושיע ואשיב את שבותכם ויעשה לפנינו אותות ומופתים לא נאמין לו ולא נשמע אליו, ואפילו אם יאמר אני משיח בן דוד והקב"ה שלחני' לא נאמין לו עד שיתברר שהקב"ה שלחו,

 

ואיך נדע? הקב"ה יודע איך לברר לנו. כי כמה וכמה משיחים עמדו לנו ועשו אותות ומופתים והטעו את גדולי עולם שהאמינו בהם. ואחר כך נתבדו. וגעשה על ידם צרות רבות לישראל. וכ"ש בימים האלו שעמדו משיחי השקר שהנם ידועים שהם חופשים, ואין להאמין להם ולא לעוזריהם כי לא על חנם הלך זה אצל זה אלא הוא מינו, ולא עכברא גנבא אלא חורא גנבא, כי אומרים להם לא יהיה עוד חרבן שלישי לירושלים, והלא לא רק ב"פ חרבה ירושלים, אלא הרבה פעמים נחרבה בעונות.

 

וגם בימי חורבן בית ראשון היו אומרים להם נביאי השקר לא יבא צר ואויב בשערי ירושלים, ואמר להם הנביא ירמיה (כ"א) כה אמר ה' וכו' ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה באף ובחמה ובקצף גדול וכו' ואתן אתכם ביד נבוכדנצר וכו'. וכן גם עכשיו ישנו בידנו העון הזה. ולא האויב נלחם בנו כ"א הקב"ה ומי יכול ח"ו לנצח אותו?

 

אמרו חכמי המוסר[4] אם יתקבצו עכשיו כל ממלכות האדמה וימסרו לנו כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם ויאמרו לנו נשיב לכם את גלויותיכם ותבנו את ירושלים ובית המקדש, לא נסכים להם;

 

אם בית ראשון שנבנה ע"י דוד ושלמה שהיו הם ודורם צדיקים ועפ"י מאמר הקב"ה נחרב ע"י העונות, איך אנו נבנה אותו בעונות ועל אפו וחמתו של הקב"ה שנלחם בנו ע"י עונותינו? הלא הנביא צוח המה יבנו ואני אהרוס וכו'. ועל הבאים לארץ בלא תורה ומצות כתוב ותקיא הארץ את יושביה. אם כת א' נשתגעה איך ח"ו ישתגעו כלם? ואנחנו שעוד נשאר לנו זיק בתורה ואמונה בנביאינו וברבותנו הקדושים ז"ל, אין לנו תקוה אלא בהקב"ה כי הוא הגואל ככתוב בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. והוא ילחם את מלחמותינו שנ' ה' איש מלחמה וכו' מקדש ה' כוננו ידיך, הפסוק אומר כי לא בחרבם ירשו ארץ, וכן הנביא אמר הוי היורדים מצרים לעזרה וכו' ואת ה' לא דרשו וכו'. וכתיב אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו. וזה דומה למעשה המן שנפל על המטה שאסתר עליה ואמר לו המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אנחנו יושבים בארץ הק' שהוא בית ה' ועושים נגד רצונו ית' ח"ו. הכל תלוי בתשובה ובכח התורה שנא' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואין לנו חרב אחר אלא רצונו ית'. ויש בתנ"ך הרבה מאד פסוקים כאלה ואין צורך להאריך יותר מזה.

 

חובה עלינו ושומה על יהדותינו, לבאר כל הדברים האלה לכל א' וא' ובעקר לבנינו ולבנותינו ולכל הסרים למשמעתנו.

 

שלא להתבולל ח"ו בין החפשים האלו ולא ללמוד ממעשיהם, ואסור להתחתן עמהם. אם התורה צותה שלא להתחתן בגוים שלא יסיר את בנך מאחרי. אעפ"י שקשה ללמוד מהם. וכ"ש עם אלו החפשים שקוראים את עצמם יהודים ואפשר ללמוד מהם בנקל.

 

 

-------------------------------

 

[1] רב יהודה, אמורא דור ראשון, מובא במס' כתובות קיא ע"א, סוגית ג' השבועות.

 

[2] מסכת סנהדרין, דף צא עמוד ב

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מניין לתחיית המתים מן התורה - שנאמר (ישעיהו נ"ב)  קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו וגו', ריננו לא נאמר, אלא ירננו - מכאן לתחיית המתים מן התורה. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו.

 

[3] אציין לגבי דברי קדשו כאן בהערת שולים, שביאר שכעת אין אנו במצב של השרקרק, שרק שיבוא משיח צדקנו לפי דבריו... (אולי קשה להבנה לכן כותב בצורה פשוטה)...

 

[4] בעל הקול יפה, רבי יהונתן אייבשיץ מפראג, רבי חיים פלאג'י, וכן הפוסקים שעמדו אחריהם והביאום להלכה

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר