עבודה זרה ותרנית היא

אחי ורעי, דע לך שהסיבה מדוע בחרו להם בעלי הדעות המשובשות ללכת אחרי הקלי' הציונית היא פשוט מאוד משום שהיא 'ותרנית', וכך איתא במסכת עבודה זרה ירושלמי, דף א ע"א[1]

גמ' רבי חמא בר עוקבה שמע כולהון מכא והביאו לבוקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרותיכם... מה מקיים רבי יוסי אהן קרייה והביאו לבוקר זבחיכם וגו' במלכות ירבעם הכתוב מדבר כיון שמלך ירבעם על ישראל התחיל מפתה את ישראל ואמר להן בואו ונעבוד עבודה זרה ע"ז וותרנית היא. הדא היא דכתיב נעלה ביהודה ונקיצינה ונבקיענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל א"ר אבא חיזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום ששמו טבאל אלא שעושה טובה עם עובדיו. התורה אמרה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן וע"ז אומרה ויעש כהנים מקצות העם א"ר לא מן הקוצים שבעם מפסולת שבעם.

דהיינו שבמקום להיות מעובדי השי"ת מצאו להם את ה'מלכות המינות' שמתאמצת לקרוע את העולם, לפרוק עול המעשה[2], עבודה-זרה ותרנית היא[3]. הביאו לבוקר זבחכם לשלשת ימים מעשרותיכם וקטר מחמץ תודה.

ויש להסביר באר היטב את התיבות 'מחמץ תודה' דהיינו שבעלי הדעות המשובשות שרק מנסים לעורר רגשנות למדינה וטוענים מדוע להיות כפוי טובה לעבודה זרה הזאת הקרויה מדינת ישראל הרי אלו אלהיך ישראל שהעלוך מארצות אירופה, שהצילו אותך[4] ולכן אתה צריך לומר עליה וכו' עפ"ל

ולא עוד אלא שיהיו כאלו לאחר ירידתם הרוחנית ינסו לעורר קצת את הרגשות הדתיים שלהם ינסו להעמיד את כל תורתם וקיום המצות שלהם על זה ששמים ספק פתיל תכלת, או לעלות להר הבית (ולא בשביל לעבודתו אלא בשביל 'להראות נוכחות') וישתמשו בכך להראות כביכול שמדקדקים קלה כבחמורה, ע"מ להצדיק את הע"ז הותרנית שלהם.

דהיינו אלו שנחלמים נגד המינות והשלטון שלו הם יזכו לכל הטובות... כדאיתא בספר החינוך, פרשת שופטים מצות לא תעשה של מינוי מלך מי שלא מאחיך, עיי"ש היטב היטב.

ולעניינו מה עלינו לעשות הלכה למעשה זה ככל המצוה עלינו בתורה להרחיק מע"ז ולא עוד אלא לדעת את מה שנאמר לגבי הע"ז הזאת שקמה לה בדור האחרון, כדאיתא בספר החינוך, פרשת שופטים, סימן תקט - שלא למנות מלך על ישראל כי אם מבני ישראל

ונוהג איסור זה לענין המלוכה, בזמן שישראל על אדמתן בישובן, והיא מן האזהרות שהם על כלל הצבור, ולענין שאר שררות שבישראל נוהג איסור זה בכל מקום שהם, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל.

ומשרש המצוה. אתה דן, שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים, והממנה אותם מפני קרבה, או מיראתו להם, או להחניפם לא תסור רעה מביתו, ועל קדקדו חמסו של אותו רשע ירד, ומי שלא יירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו שכרו יהיה אתו מאת השם תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ.

--------------------

[1] ע"ע ילקוט שמעוני, עמוס, פרק ד, רמז תקמב

[2] דהיינו להפוך אותם למזרחיסטנים ובסופו של דבר לחלן אותם

[3] דהיינו לא חייבים להחמיר וכיו"ב כמו שאומרים ...

[4] אחרי שדאגו להיות שותפים לרציחתם של יהודי אירופה