ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים

אחי ורעי! הנה עברנו את יום אידם, ולא לחינם בתקופה זו אנו לומדים מסכת אבות שעניינה הוא מוסר שקבלנו במסורה וקבלה בהר הסיני, וכן דרך אבותינו הק' במוסר כליות

 

והנה בשבת זו נלמד את המשנה שעוזרת לנו להבין את היחס הנכון שיש לנו להבין בשכל ולחוש כרגש בריא כלפי אותה מלכות של מינות

 

מסכת אבות, פרק ד', משנה יא

רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים.

 

ומכיוון שאין מלכות המינות הזו, מלכות הזולה, שלטונתא דערב-רב, אינם לשם שמים, אלא כהקדמה למלכות בית דוד, כהקליפה שקודמת לפרי, כהעדר שקודם להוויה, ואלו בעלי הדעות המשובשות שבחרו בגלל נפשם הרחבה[1] להתחבר לאותו שלטון הכפרני

 

 

וע"מ שהדברים יהיו מובנים יותר שמא יגידו שהנני מוציא דברים מהקשרם, לכן אביא מדב"ק של רז"ל

 

מסכת אבות דרבי נתן, פרק מ, משנה י'

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו קרח ועדתו[2].

כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. כל כנסיה שהיא לשם שמים, כגון כנסת ישראל לפני הר סיני (נ"א אנשי הכנסת הגדולה). ושלא לשם שמים, כגון כנסיה של דור הפלגה[3]:

 

 

רבנו יונה[4] זיע"א, שם

רי"ה או', כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקים – לתורה ומעשים טובים נקראת כנסייה לשום שמיים

 

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים – כשמתקבצין להשתרר זה על זה ומתכבדין כל אחד על חברו

 

 

רבנו שמשון ב"ר צמח "רשב"ץ" זיע"א, פירוש למסכת אבות, פרק ד', משנה י"א

אין סופה להתקיים, שכל אחד מהם רוצה מה שאינו רוצה חבירו ומתוך כך חולקין אלו עם אלו, וחלק לבם עתה יאשמו ועוד, שאין שכינה עמהם ומי מקיים אותם. וזה אמת הוא. ובאבות דרבי נתן שנו, כנסיה שהיא לשם שמים, כאבותינו על הר סיני. ושאינה לשם שמים, כדור הפלגה:

 

 

ויש לבאר כאן במה שכתב ע"פ הסוד 'שאין שכינה עמהם ומי מקיים אותם' דהיינו שמ"י יכול לקיים אותם, אבל בגלל שאין מ"י, הסט"א מקיים אותם, ודו"ק (והבנה זו היא לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות שחושבים עצמם למבינים ואינם מבינים כלל וכלל)

 

 

רבי יום-טוב ליפמן הלר זיע"א, עיקר התוי"ט (סי' ל' על המשנה) ד"ה סופה כו'.

פירש"י עתידה שתהיה העצה קיימת ומצלחת. ובמד"ש מפרש על הכנסיה עצמה, והיינו דתנן סופה. לומר שאע"פ שתראה בתחלה בעוני הכנסיה, סופה להתקיים.

ושאינה לש"ש אע"פ שתראה אותם מצליחין[4] אין סופה להתקיים. ולא קשיא חבור אפרים עצבים הנדן לו, שהרי גם סופם לא נתקיימו:

 

 

רבי יום-טוב ליפמן הלר זיע"א, עיקר התוי"ט (סי' ל' על המשנה) ד"ה ושאינה כו'.

אעפ"י שהכנסיה היא לדבר מצוה, כל מה שיש בה מחשבה פוסלת כגון יוהרא וגיאות אשר היא מצויה בעוסקים עם הצבור, הוי שאינה לש"ש, ולהכי לא קתני ושהיא לדבר עבירה[6]:

 

רבי ישראל אברהם אלטר לנדא[7] זיע"א, פרקא מהריא"א על מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א

א"י לפרש כך כי הנה במדרש תנחומא פר׳ אחרי קאמר על הקרא דישראל נושע בד׳ תשועת עולמים כי הגאולה העתידה תהי׳ ע"י הקב"ה בעצמו[8] וע״כ תהי׳ גאולה עולמית ונצחית עיי״ש וגם ידועים דברי חז״ל בפסחים על הפסוק זה שמי לעולם שהשם כעת לא כשנכתב נקרא רק לעתיד לבוא יהי׳ נקרא ככתבו עיי״ש וז״ש רי"ה כל ״כנס" ״יה" ע״ד המקרא בונה ירושלים ד׳ נדחי ישראל יכנס שהקב"ה בעצמו יכנס ישראל מן הגלות וזה כל ״כנס״יה" הכינוס והגאולה שיהי׳ ע״י הקמה שם י״ה שהוא ״לשם שמים״ שאז יתמלא השם שמים כבודו של הקב״ה ״סופו להתקיים״ זו הגאולה תהי׳ גאולה עולמית ויהי׳ לה קיום לעולם ״ושאינה לשם שמים[9]״ הגאולה ע"י הציוניסטען שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים ודו״ק כי נכון הוא בעזהי״ת:

 

 

----------------------------

[1] מסכת אבות, פרק ה' משנה יט

כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו.

ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע.

עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.

 

 

[2] דהיינו אלו שמרבים דעות כוזביות בעם ומפקפקים באמיתות התורה ושליחיה, האפיקורוס, שהרי מצינו שמה שהציל את בני קורח שצעקו מהגהינום "משה אמת ותורתו אמת" (וזו גם הסיבה לכך שאומרים מימרא זו בהגבהת ס"ת ע"מ לעשות להם עילוי לנשמתם)

 

[3] דהיינו שהיו עושים מפלגות מפלגות, ע"מ לפלג את העם, ההפך הגמור מאהבת חינם, וד"ל.

 

[4] ע"ע פי' הרשב"ץ, ונוצר חסד

 

[5] כגון מלחמת יום השחרור, ששת הימים, ויו"כ

 

[6] דהיינו אם נמצא כאלו שיש להם כיפות על הראש ואינם עושים עבירות (כביכול), אבל עם הכינוס שלהם הוא בשביל השררה והגאוה הרי הם אינם לשם-שמים.

 

[7] רבי ישראל אברהם אלטר לנדא זיע"א - אבד"ק עדעלין, חתנו של רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר זיע"א, חמיו של רבי שמואל דוד ב"ר שלום קרויז זיע"א, (אבד"ק אודווארי)

 

[8] דהיינו שהוא יוריד את בית המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים,

 

[9] מדייק מלשון המשנה שמדלגת על התיבה "כנסיה" כאשר כותב "ושאינה לשם שמים".

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

׳קורונה׳ בלטינית ׳כתר׳ כנגד קלי׳ ׳אנא אמלוך׳

March 29, 2020

1/10
Please reload

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר