הפילוסופיא שעדיין מנסה לטמא את השמן הטהור

ידוע שכוונת היוונים וגרוריהם המתיוונים התיחסו לתורתינו הק' כבתור עוד חכמה נחמדה 'מה יפיפית' אבל התנגדה למושג של התגלות אלקית, ואם ישנו אלקים אזי שלפי טענתם הנפסדת אין הוא משגיח בתחתונים ותיאור מחשבה נכשלת זו תיאר רבי יהודה הלוי הי"ד זיע"א בספה"ק 'הכוזרי', מאמר א' - טענת הפילוסוף

וְאָמַר לו הַפִּילוסוף: אֵין אֵצֶל הַבּורֵא לא רָצון וְלא שִׂנְאָה, כִּי הוּא נַעֲלֶה מִכָּל הַחֲפָצִים וּמִכָּל הַכַּוָּנות. כִּי הַכַּוָּנָה מורָה עַל חֶסְרון הַמְכַוֵּן, וְכִי הַשְׁלָמַת כַּוָּנָתו שְׁלֵמוּת לו, וּבְעוד שֶׁלּא תִשְׁלַם הוּא חָסֵר. וְכֵן הוּא נַעֲלֶה אֵצֶל הַפִּילוסופִים מִידִיעַת חֶלְקֵי הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶּהֵם מִשְׁתַּנִּים עִם הָעִתִּים, וְאֵין בִּידִיעַת הַבּורֵא שִׁנּוּי. וְהוּא אֵינו יודֵעַ אותְך,ָ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּדַע כַּוָּנָתְךָ וּמַעֲשֶׂיך,ָ וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיִּשְׁמַע תְּפִיָלְתָך וְיִרְאֶה תְנוּעותֶיך.

(ובמאמר מוסגר נשאלת השאלה אם מלך כוזר ידע שהבורא כן יודע ממעשיו אזי מדוע פנה לפילוסוף, אלא שבשביל לבטל את ההבנה הזו תחילה פנה לאפיקורוס, וכעין זה אפשר להסביר את מהלך התשובה שלי שקודם חזרתי בתשובה התחלתי בתחלה אצל המזרחי, ונחזור לענייננו).

וכן כאשר אנו פוגשים את התפיסת עולם של הציונות/הדתית, אנו נתקלים בכך שבעצם, כל תפיסת עולמם היא פילוסופית והדרך הכי מתאימה לבאר את תפיסת עולמם המתיוונת, והכיצד ההתייוונות היא המקור ל'כור מחצבתם' היא ע"י כך שהם בעצמם מתייחסים לתורתינו הק' כבתור פילוסופיא, רח"ל

ולהלן מדברי דוד הכהן 'הנזיר', (משנת הנזיר, עמ' מט)

באחד מערבי חנוכה עליתי והגשתי למרן הרב את רשימת תכנית הלימודים המבוקשה בשביל הישיבה הגדולה. הרב עיין ברשימותי עיון מתון וממושך, מתחילתה עד סופה, ובשאלי את חוות דעת הרב, ויען ויאמר, אילו הייתי אני מחבר תוכנית היתה גם כן כמותה. רק בפילוסופיא האשכנזית של רמ"ד, וביחוד רנ"ק, פקפק.

ולא לחינם הדבר קרה באחד מערבי חנוכה, כי זה בא לרמז לנו מאיזה שורש נשאבה אותה תוכנית לימודים שאותה היה מחבר קוק 'היתה גם כן כמותה' לפי עדות תלמידו, והובאה לנו במלואה בספר 'משנת הנזיר'

ויש לציין לגבי פקפקו של קוק ברמ"ד וברנ"ק מדוע נתן למישהו שלמד כתביהם ללמד בישיבה, אחרי הכל, אם ל'אחר' נפלו ספרי מסוג זה... אזי ראוי לאחד כזה ללמד בישיבה מסוג זה של קוק/מזרחי שהינם יותר הולכים לאקדמיא - ופחות תורה ויראת שמים.

ואח"כ יש להם הווא אמינא לטעון שהינם מדברים על גאולת ישראל, וכבתור ממשיכי דרכו של הגאון מווילנא, אלו דברים די הזויים למדי בהתחשב בכך שאיתא בדב"ק של רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר 'הגאון מוילנא' זיע"א, אבן שלמה, פרק יא' פיס' ד'

בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיא אלהית, לימודית וטבעיות. יזכו לעתיד לבא לאור ד' (ישעיה ב' ו')

ולכן מי שמתרחק מאותם רבנים שזוהי תפיסת עולמם, מובטח לו ע"י הגאון מווילנא שיזכה לאור ה' בוודאי, שראוי לא רק מצד השכר, אלא מצד ההבנה להבין מה הם אותם ההפסדים שיהיו לו בעוה"ז ובעוה"ב

אי"ה נאריך עוד בדעת תורתינו הק' לגבי אותם תועים ומתעים, ואסיים בתפלה שאנו נוהגים לאומרה כל יום ב'קדושא דסידרא', אך בוודאי יש לכוון בה ולהתפלל אותה מעומקא דלבא

ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו. והבדילנו מן התועים. ונתן לנו תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו. וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שנשמר חקיך בעולם הזה. ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא:

~~~~

ועוד שמא יחשבו שהאי"ה קוק לא באמת חשב כך, אלא יש לנו עדות מדב"ק של רבי אליקים שלזינגר שליט"א, הדור והתקופה

פעם שאל אותי[2] אם הנני יודע איך הגיע רב קוק ללונדון, וסיפר לי כי רב קוק הורחק מישיבת וואלוז'ין לפי שהיה קייליקער, ועסק בלימודי השכלה, ואח"כ התחתן ושמע הגר"ח ז"ל שהוא מחפש רבנות, וחרה דבר זה להגר"ח ז"ל מאד, אמרו לו הלא הוא כבר עשה תשובה, אמר להם וכי ממנים בעל תשובה להיות רב, וכתב הסבא לכל העירות ליטא שלא יקבלוהו לרב ולכן הוכרח לנסוע ללונדון.

כוונת דברי הגרי"ז מבריסק זיע"א, מיוחסת דוקא אל תקופת מלחה"ע הראשונה שכן נאמר כי הגר"ח שמע שהאי"ה קוק "מחפש רבנות" ואילו רבנות זויעמל הוצעה לאי"ה קוק ע"י מרן החפץ חיים בזמן שחפץ לעסוק במסחר ולא רצה כלל לעסוק ברבנות. כנראה, שלמרן הגר"ח מבריסק היה מידע כי לאי"ה קוק יש כוונה להתקבל כרב באחת הקהילות החשובות בליטא כדי שדבריו ורעיונותיו יהיו נשמעים יותר (מסיבה זו רצה מלכתחילה להשתתף בועידה של אגו"י (שלא התקיימה לבסוף עקב פרוץ מלחה"ע הראשונה) אליה יצא לדרכו מארץ ישראל ומסיבה זו גם רצה כנראה את כתר הרבנות בלונדון ולא חזר לתפקידו כרבה של העיר יפו, תפקיד שהשפעתו על עולם היהדות מזערית) ולכן כתב הגר"ח מבריסק לקהילות ליטא שלא יקבלוהו לרב, מה שאילץ אותו לקבל את הרבנות בלונדון על מנת שיוכל להשפיע כמה שיותר על הנעשה בעולם היהדות ובפרט שמרכז ההנהגה הציונית אז היה בלונדון.

----------------

[1] הגרי"ז מבריסק זיע"א