אתרוג דא מלכות

אחי ורעי! דע לך דאיתא בספה"קים שהכוונה באתרוג שהיא רומזת לספירת המלכות, לדוד מלכא קדישא, (ראה זוה"ק, חלק ג סוף דף רנה ע"ב,[1] תפלה נאה לאגידת הלולב, ופיוט 'סוכה ולולב)

ויש ללמוד מכך הוראה חשובה מאוד שלמדין בכך שאסור לברך על אתרוג פסול דהיינו אסור גם לברך על מלכות פסולה, דהיינו המדינה שהקימו בכח הזרוע

ואם יתפלפלו לגבי מה שנאמר בשולחן ערוך או"ח, הלכות לולב, סימן תרמט סע' ה'

כל אלו שאמרנו שהם פסולין מפני מומין שביארנו, או מפני גזל וגניבה, ביום טוב הראשון בלבד; אבל בשאר ימים הכל כשר.

אין הכוונה לברך עליהם כלל וכלל, כדאיתא בדב"ק של בעל המשנ"ב, סימן תרמט ס"ק לא

הכל כשר - ומ"מ לענין ברכה בגנוב וגזול גם לדעת הרמב"ם אין לברך דבוצע ברך ניאץ ד':

והסיבה לכך שכ"כ אנשים נמשכים אחרי 'מלכות המינות' הזאת, הרי ככל יש בידינו ממסכת ע"ז, דף כז ע"ב

והוא שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהו

~~~~~~

ועוד ישנו רמז גדול לפי חכמינו ז"ל, שעצם הברכה כאשר אנו נוטלים את הלולב שאנחנו בעצם מברכים 'אשר קדשנו במצותיו על נטילת לולב' לולב דייקא שהוא כנגד יוסף הצדיק שאנחנו צריכים ללכת אחרי צדיקי הדור ולא אחרי דמיונות של שלטונות כזאת או אחרת...

והשי"ת יזכנו למלכות דקדושה של השי"ת ע"י משיח צדקנו, משיח בן דוד בב"א, ויקויים בנו הפס' "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד"

_____________

[1] זוה"ק, חלק ג סוף דף רנה ע"ב

לולב בימין כליל ששה מינין (דאינון) תלת הדסין, גדולה גבורה תפארת, ודמיין לתלת גווני עינא, תרין בדי ערבות, נצח והוד, ודמיין לתרין שפוון, לולב יסוד דומה לשדרה, דביה קיום דכל גרמין, ועליה אמר דוד, (תהלים לה י) כל עצמותי תאמרנה יהו"ה מי כמוך, אתרוג מלכות, דומה ללבא, דביה הרהורין: