מי שברך ו׳אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן׳

נהגו בעלי הדעות המשובשות לכפור בהשגחת השי"ת כידוע, ולא די שעברו על איסור שלוש השבועות שעלו בחומה יחד ביד חזקה וכן מרדו באוה"ע, אלא בשביל לחזק את כפירתם של 'כוחי ועוצם ידי' תיקנו לומר מי שברך לחיילי צה"ל, עפ"ל

 

 

והפך שיטתם לימדונו חז"ל שאין השי"ת חפץ בגבורי מלחמה, ומי שמגן על העיירות ישראל הם לא החיילים, אלא אך ורק לומדי תורתינו הק' כדאיתא במסכת חגיגה ירושלמי, דף ו' ע"א-ע"ב (וכן בפתיחתא דאיכה רבה)

 

משנה: ר"ש בן מנסיא אומר אי זהו מעוות שאינו יכול לתקון זה שבא על הערוה והוליד ממזר אם תאמר בגנב וגזלן יכול הוא לחזור ולתקן ר"ש בן מנסיא אומר אין קורין מעוות אלא למי שהוא מתוקן מתחילה ונתעוות ואיזה זה זה תלמיד חכם שפורש מן התורה:

 

הלכה: תני ר"ש בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים מה טעמא (ירמיהו ט) על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר ויאמר ה' על עזבם את תורתי רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבור בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא אייתון לון סנטורי קרתא, אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא אמרין לין ומאן אינון נטורי קרתא אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב (תהילים קכז) אם ה' לא יבנה בית וגו' רבי חונה ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מצאנו שוויתר הקדוש ברוך הוא לישראל על עכו"ם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים על מאסם בתורה לא וויתר מה טעמא ויאמר ה' על אשר עשו עכו"ם וגילוי עריות ושפיכות דמים אין כתוב כאן אלא ויאמר ה' על עזבם את תורתי א"ר חייה בר בא אותי עזבו אוותרה שמא את תורתי שמרו שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו השאור[1] שבה היה מקרבן אצלי רב חונה אמר למד תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה את בא לשמה

 

 

אזי שבמקום לחזק את ידי לומדי תורתינו הק' הינם מרפים ידיהם ע"י כך שעושים מי שברך לחיילי צה"ל, ולא בכדי שמצינו שאצל המזרחי יותר מעורכים יותר בוגרי יחידות צבאיות יותר מאשר לומדי תורתינו הק', רח"ל על בלבול הדעות הנ"ל.

 

 

ולא עוד אלא בתפילת שבת, אם תמצא שאחד יעמוד בתפלה ברטט ובזיע, אבל בתפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל ישב, אחת דינו להיות 'מנודה', אבל אם רח"ל מישהו ידבר ב'קדושה' ובמהלך קריאת הס"ת, וכאשר יגיעו ל"מי שברך" שהמציאו להם, אזי הוא ראוי להיות ראש המדברים, וישנם עוד דוגמאות לתפיסת עולם המשובשת הזו

 

 

ולאפוקי מאותם בעלי דעות משובשות יש לציין שמנהג יפה שקיים (אצל האשכנזים) שלאחר ברכות ההפטרה נוהגים לומר ב' ברכות של 'יקום פורקן מן שמיא' שכל עניינם הוא מתייחד ללומדי התורה ובתומכיהם

 

 

וכן שמעתי בעבר מכלי ראשון ואף שני, שנהגו כמה מרבני המזרחי לערער על נחיצות ברכה זו, וכאשר שמעתי כך נזכרתי בדב"ק של רבי יעקב ישראל קניבסקי 'סטייפלר' זיע"א, קריינא דאגרתא, אגרת תשסב - בגנות המזרחי, עמ' יז-יח

 

והנני חוזר על מכתבו (מאחר שנשאר קצת מקום), ע"ד שאחד שאלו מדברי המג"א (סי' תרפ"ו), ידע מעכ"ת כי מקובל אני שבענינים אלו ששייכים למפלגתם אין לישא וליתן כלל וכלל בפלפולה של הלכה, ואם מוכרח להשיב ישיב בקצרה אסור או פסול ותו לא, וגם אני אגיד בקצרה שאין נדון דידן שייך להמג"א כלל הן מצד המתקנים והן מצד הפעולה ואי אפשר להאריך יותר.

 

­­­­­

רק זאת אוסיף שאפי' אילו היה המציאות שיהא בעצם הדבר מצוה, הי' ג"כ אסור בהחלט לעשותו, מאחר שהוא פתח להחדרת רוח שלהם הבנוי על כפירה בהשגחה וכו' ה' ירחם.

 

גם הרפורמאים הראשונים ימ"ש לא באו מתחילת קלקולם אלא  בדברים שלכאורה היא עפ"י השו"ע, כגון להתפלל בלשון אשכנז, מאחר שהלכה פסוקה דתפילה בכל לשון, וגם כי ע"י זה יבינו מה שהם מתפללים ולא בלה"ק שאינם מבינים, או שדרשו לעשות שינויים בהנוסח יקום פורקן, מאחר שאין לנו כהיום מרנן ורבנן בבבל, וכיו"ב דברים שלכאורה אינם נגד השו"ע, אבל מכיון שהשיגו דריסת הרגל אצל הנמשכים אחריהם, הלכו כבר הלאה בלא מונע, ובמשך זמן קצר [כשני דורות] נשתמדו רובן ויתרם פקרו וירדו לטמיון ולדראון עולם רח"ל.

 

ועל דרך זה בצורה אחרת מנסה כהיום המפלגה שלהם לחדור בבתי החרדים ולפתוח פתח של רפורם רח"ל, [וכבר מעכשיו פקרו להתיר ברכה לבטלה גמורה][2], ה' ישמרנו מהם ומהמונם.

 

אין לי כח לטפל במשלוח ספרים, וזה כמה שנים שאינני שולח ספרים עפ"י הזמנות כי אין לי משמשים, ואני בעוה"ר כחי אין אתי לעת זקנה, אולם השתדלתי לשלוח שני זץ מכל הספרים [מלבד חולין שכבר אולי ועוד ד' ספרים סדר נשים, ומאחר ולשלוח עפ"י דואר אויר יעלה זה יקר מאוד, בל"נ אשלח ע"י דואר פשוט.

 

והנני דו"ש ומכבדו כרום ערכו, מברכו ברכת הדיוט בברכה והצלחה לטובה ברוחניות וגשמיות, ומבקש מאוד מאוד להשתדל בכל מאי דאפשר להצלתנו מגזירה האיומה הנ"ל

 

המצפה לרחמי שמים ולגאולה שלמה בב"א

יעקב ישראל קניבסקי

 

 

 

 

ועוד מחשיבות ברכה זו איתא ג"כ בדב"ק של רבי אלעזר מנחם מן שך זיע"א, מכתבים ומאמרים ח"ג, עמוד עב

אפשר לברך את חיילי הצבא פה בא"י, ב'מי שבירך' בנוסח המקובל הנאמר לחולי ישראל, אך אין לעשות שום שינויים מכפי הנהוג עד היום בענין זה. וגם אין לערוך "מי שבירך" מיוחד לבני תורה, והכל נכלל כבר ב"יקום פורקן" וב"מי שבירך" הנאמר לאחריו, שם מוזכרים העוסקים בתורה והעוסקים בצרכי ציבור באמונה.

 

 

_________________________

 

[1] רבי דוד ב"ר נפתלי הירש פרנקל זיע"א, קרבן העדה מסכת חגיגה פרק א

השאור שבה. פי' רמז לסודות החכמה מצאתי ול"נ דה"ג המאור שבה וכ"ה ברבה:

 

[2] ככל הנראה כוונתו היא לברכה על ההלל של ימי אידיהם.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר