על מה נהרגו הרוגי ביתר

August 10, 2017

בעלי הדעות המשובשות נוהגים להגדיל מעשי רשעות שקרו באומתנו ע"מ להצדיק את דרכיהם הנלוזות, ועושים הכל באצטלא של "רבנות" דהיינו בגלל שנקראים "רב" הם חושבים שמותר להם לעשות את כל התועבות שבעולם... 

 

ואיתא במסכת תענית ירושלמי, פרק דר' עקיבה

כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא א"ל ר' יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא. א"ר יוחנן קול אדריינוס קיסר הורג בביתר שמונים אלף ריבוא. א"ר יוחנן שמונים אלף זוג של תוקעי קרנות היו מקיפין את ביתר וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע. שלחו חכמים ואמרו לו עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין אמר להן וכי היאך איפשר לבדקן. אמרו לו כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך היו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך וכד דהוה נפק לקרבא הוה אמר ריבוניה דעלמא לא תסעוד ולא תכסוף [תהילים ס יב] הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתר.

 

והוה ר' אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום ואומר רבון העולמים אל תשב בדין היום אל תשב בדין היום בעא אדריינוס מיזל ליה. אמר ליה חד כותיי לא תיזיל לך דאנא חמי מה מיעבד ומשלים לך מדינתא עאל ליה מן ביבא דמדינתא עאל ואשכח רבי אלעזר המודעי קאים מצלי. עבד נפשיה לחיש ליה בגו אודניה חמוניה בני מדינתא ואייתוניה גבי בן כוזבא. אמרון ליה חמינן ההן סבא משתעי לחביבך אמר ליה מה אמרת ליה ומה אמר לך אמר ליה אנא אמר לך מלכא קטל לי ואי לא אנא אמר לך את קטל יתי טב לי מלכא קטל יתי ולא את אמר ליה אמר לי דאננא משלים מדינתאי. אתא גבי רבי אלעזר המודעי אמר ליה מה אמר לך הדין כותייא אמר ליה לא כלום מה אמרת ליה א"ל לא כלום יהב ליה חד בעוט וקטליה.

 

מיד יצאת בת קול ואמרה [זכריה יא יז] הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען של כל ישראל ועין ימינם לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה.

 

מיד נלכדה ביתר ונהרג בן כזובה אתין טעינון רישיה גבי אדריינוס אמר לון מאן קטל הדין אמר ליה חד כותייא אנא קטלתיה אמר לי חמי לי פטומיה חמי ליה פטומיה. אשכח חכינה כרוכה עליו אמר אילולי אלהא דקטלי מאן הוה יכיל קטלי וקרא עליו [דברים לב ל] אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם והיו הורגין בהם והולכין עד ששקע הסוס בדם עד חוטמו והיה הדם מגלגל סלעים משאוי מ' סאה עד שהלך הדם בים ארבעת מיל אם תאמר שהיא קריבה לים והלא רחוקה מן הים ארבעים מיל אמרו שלש מאות מוחי תינוקות מצאו על אבן אחת ומצאו שלש קופות של קצוצי תפילין של תשע תשע סאין ויש אומרים תשע של שלש שלש סאין. תני רשב"ג אומר חמש מאות בתי סופרים היו בביתר והקטן שבהן אין פחות מחמש מאות תינוקות. והיו אומרים אם באו השונאים עלינו במכתובים הללו אנו יוצאין עליהן ומנקרים את עיניהם וכיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו ושורפין אותו ומכולם לא נשתייר אלא אני. וקרא על גרמיה [איכה ג נא] עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי כרם גדול היה לאדריינוס הרשע שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל כמן טיבריא לציפורי והקיפו גדר מהרוגי ביתר מלא קומה ופישוט ידים ולא גזר עליהם שיקברו עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם שיקברו. אמר רב חונה משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב הטוב שלא נסרחו והמטיב שניתנו לקבורה[1].

 

 

וכל זה כידוע כפי שביאר לנו רבי צדוק ב"ר יעקב הכהן מלובלין זיע"א, פרי צדיק פר' דברים לחמישה עשר באב

ואמרו טעם אחד יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה אף שזאת היה אחר החורבן והמשנה מיירי מזמן הבית כמו שאמרו בברייתא בת מלך שואלת מבת כהן גדול. אך הרגישו אז שהוא יום מוכן לקדושה זו. וביתר היתה מלכות בן כוזיבא דאמר אנא משיח (סנהדרין צ"ג ב) ואיתא במדרש (איכה רבה ב', ד') רבי עקיבא וכו' אמר היינו מלכא משיחא וכו' ומן הסתם כיון שטעה בו רבי עקיבא היה באמת ראוי לכך. והיינו שהיה בו מאור תורה שבעל פה ומשום הכי רבי עקיבא שהיה שורש תורה שבעל פה כמו שכתב האריז"ל אמר עליו היינו מלכא משיחא. וזה הענין שכתב הרמב"ם ז"ל (הלכות מלכים פרק י"א הלכה ג') שרבי עקיבא היה נושא כליו של בן כוזיבא (ונתבאר לעיל מאמר א'). ומצינו במדרש רבה שם שאמר כשיצא למלחמה לא תסעוד ולא תכסוף הדא הוא דכתיב הלא אתה אלהים זנחתנו וגו'. ובגמרא (גיטין נ"ז א) איתא שאמר כן בר דרומא ואמרו שם דאכשליה פומיה לבר דרומא ודוד דאמר הכי דוד אתמוהו קא מתמה. ומלשון המדרש רבה הדא הוא דכתיב הלא אתה וגו' נראה שהאמת היה אתו במה שאמר. אך באמת ידע בנפשו שראוי לגאולה שהיה בו אור תורה שבעל פה כל כך שהוא עיקר התיקון בגלויות רק החסרון היה שלא ידע שעל זה היה השבועה שלא יעלו בחומה כמו שאמרו בכתובות (קי"א א) אף שיהיו ראוים לגאולה על דרך שאמרו (פסחים פ"ז א) אני חומה זו תורה והיינו תורה שבעל פה וכמו שאמרו שם ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים היינו שהם מניקים לישראל התורה שבעל פה והיה השבועה שלא יעלו בחומה היינו בכח החומה זו תורה[2] ועבר על השבועה ומשום הכי נהרג.

 

 

 

ואם תפגוש אחד שמתפלסף (דהיינו כפי שנהגו בעלי הדעות המשובשות לעשות) הרי איתא במפורש הדבר במסכת מעשר שני ירושלמי, דף ד ע"א

מטבע שמרד כגון בן כוזיבא אינו מחלל (את המעשרות)

 

 

רבי משה מרגליות זיע"א, פני משה, שם

מטבע שמרד. שיצאה מהמורד במלכות:

כגון בן כוזיבא. שמרד במלכות רומא:

אינו מחלל. עליו שאינו אלא לפי שעה:

 

כל התקוממתו של בר-כוזיבא היא בגדר של מרידה באוה"ע, וק"ל

 

 

 

 

_________________


[1] וביאר רבי חנוך ב"ר יוסף זונדל זיע"א, עץ יוסף, במדרש רבה, פר' מסעי, פרשה כג אות ז

משנקברו הרוגי ביתר כו', שהיתה עיר גדולה לאלהים. והיו בה אלפים ורבבות מישראל ואח"כ גברה מלכות רומי עליהם ולכדום ונהרגו כולם ואז נגדעה לגמרי קרן ישראל ונשארה נבלתם מאכל לעוף השמים זמן רב והיתה חרפה גדולה לישראל בדבר זה עד שישבו ר"ג ובית דינו כמה ימים בתעניות ובזבז אוצרות הרבה עד שניתנה להם רשות לקברם. ואז תקן ברכת הטוב והמטיב על רוב הטובה הזאת.

 

בעלי הדעות המשובשות נוהגים להביא דרשות מחז"ל ומנסים להתלות עליהם בשביל לתת גושפנקא למעשיהם שהינם הפך התורה, אבל בגלל לימוד תורה שיטחי לא יבינו ולא ישכילו מאמרי חז"ל כדקא יאות...לדוגמא המאמר הנ"ל של תקנת "הטוב והמטיב", שמזה הינם דורשים שמעשיהם של בר-כוזיבא ולוחמיו מביתר הינם מעשים טובים מכיוון "שלא הסריחו"...

 

אבל לפי בעל ה"עץ יוסף" ידוע לנו, כי לא בגלל מעשיהם "הטובים" דהיינו הריגת רבי אלעזר המודעי הי"ד ע"ה, ומה שעוד אפילו היה יושב בתענית ומתפלל:

רבון העולמים אל תשב בדין היום אל תשב בדין היום

 

דהיינו שהי' ראוי לומר שישב בדין, אלא בזכות תפילת הצדיק לא היה אפשר לכבוש את ביתר, בזכות הצדיק יסוד עולם שהי' בה ומתפלל... ולכן הטוב והמטיב לא מעיד על מעשיהם, אלא הדבר נעשה בזכות השתדלותו של רבן גמליאל ע"ה

כמה ימים בתעניות – כנגד "הטוב" שלא הסריחו (דהיינו שהתפללו לקב"ה)

ובזבז אוצרות הרבה - כנגד "המטיב" שנתנו לקבורה (דהיינו ששלמו שלמונים לרומי)

 

אך ח"ו לפרש שבגלל מעשיהם לא הסריחו ושניתנו לקבורה, שהרי ללא השתדלות רבן גמליאל ע"ה לא היה ניתן הדבר לעשות...

 

[2] ראה הרחבה לדב"ק בפרי צדיק, פרשת ואתחנן, פיס' א'

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר