שתדלנות ובחירות

אפתח במאמר מאת רבי דוב בער שווארץ שליט"א, הגיונות וקורות, מאמרי השקפה ומחשבה, וקורות עם ישראל, מ', יד תשלח, פרק בקורות צירים ושלוחים בישראל[1]

 

אמר הקליר בפיוטו, היה עם פפיות שלוחי עמך בית ישראל וכו' מלים אלו לחשו ויאנחו שפתות בני ישראל בעת שלחו שלוחיהם וציריהם אל חצרות המלוכה להתיצב לפני מלכים, שרים ורוזני ארץ. שלא יכשלו בלשונם ולא ינקשו בשינונם בעמדם להתחנן בעד עמם לקרוע רוע גזר דינם ולהקל מעליהם עול משעבדיהם.

 

בכל דוד ודור ובכל מדינה ומדינה לא השבית ה' גואל מישראל גדולי השתדלנים ושלוחי ישראל שהשתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני המלכים אשר בצלם חסו, והביאו פדות ופורקן לאחב"י שולחיהם. צא ולמד מה בקשו קיסרי רומי שהכבידו עולם על ישראל עם קשוי גזרותיהם, כי הא דתניא (במסכת ר"ה יט.) שגזרה המלכות שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות וכו', ובהשתדלות יהודה בן שמוע וחביריו בטלום. וכההיא דר' יוחנן בן זכאי שהציל יבנה וחכמי' וכו' (בגיטין נו:), ורבי יהושע בן חנני' שהי' יוצא ונכנס אצל הקיסר (בתענית ז.) ולימד סניגוריא על ישראל. ומעשה שהי' רבותינו ברומי וכו' וגזרו יועצי המלך לומר מכאן ועד ל' לא יהי' בכל העולם יהודי וכו' ונתבטלה גזירתם ע"י סנקליט גד ירא שמים (דברים רבה פ"ב). כהנה וכהנה בהרבה מקומות בדברי חכז"ל.

 

ומעשה אבות נעשה סימן לבנים אחריהם בכל דור שהלכו שלוחי הצבור הלוך ילך ובכה, ולוה אותם תפילת בית ישראל שהי' מטובל בדמעת העשוקים ובאנקת האביונים אשר אנחתם לחמם ודמעתם שקוים, ובחסדי השם כי לא תמנו מצאו חן ושכל טוב בעיני המלכות וישוכו מים הגזרה בזכות תפילת רבים ושערי דמעות שאינם משולבות (בב"מ נט.).

 

בין גדולי שליחי צבור שהשתדלו בעד העם הי' ר' חסדאי בן שפרוט הרופא ז"ל מארץ ספרד[2], אשר בהיותו רופא בבית הכליף עבד אל רחמן חשלישי, ובחכמתו הגדולה נתעלה לראש השרים אשר בכל מדינת מלכותו והי' יועץ בכל עניני המדינה והי' משגב לעמו לעתות בצרה והשתדל להטיב מצב אחיו והחזיק בידי חכמי ישראל, ומשך[3] השפעת התורה מבבל לספרד. אף נתן לבבו לדעת שלום אחיו בכל ארצות פזוריהם.

 

בדור שלאחריו חי בספרד רבי שמואל הנגיד ז"ל[4] שהי' גדול בתורה ובחכמה[5], בדקדוק ובלשונות העמיס והי' עט סופר מהיר בכתיבה תמה ומפוארה עד שהגיעו הדברים לאזני הוויזיר "אבו אל קסים ן' אל עדיף" וישלח אחריו וימצא חן בעיניו וימנהו לסופרו ולמזכירו. ויהי בראותו את גודל חכמתו ותבונתו כי רב הוא וינטלהו וינשאהו ליועץ מדיני, ומשם נלקח אל[6] בית המלך "חבוס" וימנהו לוויזיר. ונתן בידו כל עניני הממשלה וכל אשר עשה הצליח ה' בידו. ונהג נשיאותו על כל קהלות גראנדה. ובמשך ימי נשיאותו הטיב לאחב"י בחומר וברוח, וביתו הי' בית ועד לחכמים, וכל ימיו הי' נגיד לאחיו ועזר מצריו.

 

אחרי מותו קם בנו תחתיו ה"ה רבי יוסף הנגיד זצ"ל ומילא את מקומו בחכמה ובמעשים. אף הוא היה מתכוין לעשות פעלים ולהשתדל לטובת אחיו בחצר המלוכה. אמנם נתקנאו בו השרים והפחים והעלילו עליו עלילות, והצדיק נתפס בעון דורו, והוציאו עליו משפט מות, השם ינקום דמו[7].

 

באלף הנוכחי הי' מן הנודע למשגב דון שמואל הלוי אבולעפיא ז"ל שהי' סוכן בית האוצר לפידרו מלך ספרד. במשרה זו עמד כעשרים שנה. במשך השנים שהי' קרוב למלכות בנה מכספו בתי כנסיות במחוז קשטיליא[8],' והי' דורש טוב לעמו ומליץ יושר וזכיונים בחצר המלוכה. אמנם מלשינות של מקנאים שמה קץ לפעולותיו הכבירות, והושם בבור השבי בעיר אישביליא יצ"ו וביתו וקנין כספו הוחרם לאוצר המלך ומת מתגרת ימי מעניו בשנת ה' אלפים קכ"א לפ"ק.

 

כמאה שנים לאחריו, האיר הארץ מכבודו של דון יצהק אברבנאל זצ"ל שר ויועץ מלך פורטוגאל. נולד בליסבונא יצ"ו בשגת קצ"ז לפ"ק לאביו הג"מ דוד יהודה זצ"ל שהי' סוכן האוצר למלך פורטוגאל. בשחר טל ילדותו התנכר כי לגדולה נוצר. למד תורה מפי הגאון רבי יוסף בן אברהם חיון זצ"ל ונתעלה מעלה מעלה מגדולי דורו ויצא שמו לתהלה בקרב הארץ עד שהמלך אלפונזו נתן בו עיניו וישימהו לשר האוצרות אשר במדינת מלכותו, ולגדולתו אין חקר שנפתחו לפניו שערי ארמוני המלוכה ושמו הלך וגדול בכל המדינות. ונעשח אח לצרה צרת אחיו הנרדפים ויעזרם ויפלטם ויצילם מיד עושקי נפשם.

 

בשנת ר"מ לפ"ק מת המלך אלפונזו, ויקם מלך חדש בשם יואן אשר נתחדשו גזרותיו ונהפך לבו לשנוא את כל השרים אשר החזיק אביו אלפונזו ושם עליהם עלילות דברים כי קשרו עליו קשר להעביר את ארץ פורטוגאל תחת ממשלת מלך ספרד, וישם גם את אברבנאל בקושרים ויצוהו לבוא לפניו. ויהי כשמוע אברבנאל כי כן צוה המלך לבוא ולהתיצב לפניו, ובידעו כי רק את נפשו יבקש וכי כבר רבים חללים הפיל יתר השרים אשר גם הם לא פעלו עולה ובראותו כי כלתה אליו רעת המלך, וינס וילך לו לעיר טולידא יצ"ו אשר בארץ קשטיליא מקום מגורי אביו מקדם. וגם שם נתן ה' את חנו בעיני פירדינאנדו מלך ספרד וישימהו לשר האוצר למלכות קשטיליא וארגוניא הנאחדות. שמונה שנים עמד על משמרתו וינהל את הכל בחכמה ובתבונה ויפק רצון מאת המלך והמלכה, וכל גדולי המדינה ושרי' הי' משכימים לפתחו ונהנים ממנו עצה ותושי'.

 

בשנת רנ"ב לפ"ק נגזר גזירת הגירוש על יהודי ספרד. ובהיותו קרוב למלכות התאמץ בכל כחו להקדים את פני הרעה ויבך ויתחנן לפני המלך להשיב את רוע הגזרה אמנם המלכה המרשעת איזיבעלא שר"י עמדה על ימינו לשטנו ולא הועיל הון ביום עברה ויצא בראש גולים ויבא לנאפולי. ומושל נאפולי קבלו בסבר פנים יפות, ויביאהו המלך חדריו ויהי לו ליועץ. ויהי בנפול מלכות נאפולי לפני מלכות צרפת עזב את מקום מגוריו, ואתרי נדודים הרבה הגיע לעיר ויניציא יצ"ו וימת שם בשנת רס"ט לפ"ק בן ע"א שנים[9].

 

עוד נודע למכביר פעולתו של דון יוסף בן דוד ן' יחייא ז"ל שהי' ידידו ויועצו של אלפונזו החמישי מלך פורטוגאל, ובכל כחו התאמץ להסיר את קנאת ושנאת הנוצרים מהיהודים. ובטרם שהכריז המלך גזירת הגירוש שלח אליו בסתר לדבר על לבו שימיר את דתו למען יהי' לדוגמא ליתר אחיו והבטיחו שבשכר זה ימשילו על כל מדינת בראגאנסא. וימהר וברח לנפשו עם שלושת בניו. ואחר הרבה טלטולים וענויים ויגוע וימת כבן שבעים שנה בשנת רנ"ח לפ"ק.

 

באשכנז הי' עסקנים ושלוחי ציבור הרבה שהי' יוצאים ונכנסים בחצר המלך בתור גובי מס היהודים האפיודע"ן בלע"ז ובעמדם לפני המלך והמושל השתדלו לפניו להגן על היהודים משנאת הכומרים ורדיפות ההמון.

 

בזמן מלחמת השלושים שנה (משנת שע"ח עד שנת ת"ח לפ"ק) היו במלכות אשכנז ואוסטרייך שתדלנים הרבה שנקראו בתואר יהודי החצר האפיוד"ע וביניהם: ר' יוסל פינצרלי מעיר גרעץ יצ"ו, האחים ר' משה ויעקב מארבורגער מעיר גראדיסקא יצ"ו, הרופא אליהו האלפאן בווינא יצ"ו, ר' שמואל צום דראכען מפראנקפורט יצ"ו, ר' יעקב מאסעווי מפראג יצ"ו שזכה לתואר "פרייענבנרג".

 

בין הנודעים והמפורסמים ביותר הי' רבי יוסלמן מרוסהיים[10] ז"ל, שהשתדל בעד אחיו בחצר הקסרים של אשכנז מאקסימיליא הראשון וקארל החמישי. ובהיותו פרנס ומנהיג לקהלות ישראל בעלזאס התחתונה הגין והמליץ על היהודים מעלילות ואשמות אויביהם. ובמלחמת האכרים של שנת רפ"ה לפ"ק ניצלו הרבה יהודים ע"י השתדלותו אצל ראשי שרי צבאות. וגם השיג כתב הגנה ליהודי אשכנז מהקיסר קארל החמישי. בשנת ר"צ לפ"ק התוכח עם המומר אנטוניא מארגאריטא בעיר אוגסבורג יצ"ו במעמד הקיסר, והוכיח כי עלילות מארגאריטא במחברת שטנה אשר כתב על היהודים בשקר יסודן. ומצאו דבריו חן ושכל טוב בעיני הקיסר ויגרש את המומר מאוגסבורג יצ"ו. בשנת רצ"ז לפ"ק השתדל לפני השר יוהן פרידריך שלא לגרש את יהודי זאכסן. וגם הגין על יהודי עלזאם בענין רבית בחוקי הממשלה. בשנת ש"א לפ"ק פעל בבית המועצה ברגנשבורג לבטל שם גזירת גירוש היהודים. בשנת ש"ד לפ"ק השיג מבית המועצה בשפייער אגרת מחסה בשביל היהודים ושאר דברים מועילים. ובכח אגרת מחסה הלזה הוציא לחפשי חמשה יהודים שנאשמו בעלילת דם בעיר ווירצבורג יצ"ו. בעת המלחמה בשנת ש"ו לפ"ק השתדל אצל הקיסר לצוות על אנשי החיל לבל לנגוע לרעה ביהודים. כהנה וכהנה עשה הרבה בהצלת נפשות ישראל. וימת ונאסף אל עמיו בן ע"ד שנה בשנת שי"ד לפ"ק והשאיר אחריו ספרים שחיבר ה"ה: ס' דרך הקדש שחיבר בשנת רצ"א לפ"ק בעיר באראבאנט יצ"ו בדרכי המוסר וקידוש השם אך החיבור נאבד רובו, ורק מקצתו נדפס בס' יוסף אומץ לרבי יוסף האהן ז"ל (פ"פ דמיין תפ"ג), ס' המקנה בדברי קבלה ועודנו בכת"י ונמצא בעיר לונדון יצ"ו באוצר הספרים בודליאן מס' 2240, זכרונות יוסף, מפעולותיו לטובת ישראל.

 

רבי שמשון ווערטהיימער מווינא זצ"ל הי' שר וגדול בישראל ומרואי פני המלך האוסטרי. נולד בשנת תי"ט לפ"ק בעיר ווירמייזא יצ"ו לאביו השר הצדיק ר' יוסף ז"ל ולמד בישיבות שונות בווירמייזא ובפראנקפורט יצ"ו ותרב חכמתו בלימוד תוה"ק עד שנתעלה לגאון גדול, וזכה לב' שולחנות ותורה וגדולה נחאחדו אצלו[11]. בשנת תמ"ג לפ"ק עלה להיות שר בחצר המלך בווינא יצ"ו, וכלכל בחכמה את כל ענין המלוכה, ועלה מעלה מעלה עד כי גדול מאד, ועשה טובות גדולות לאחב"י דרי מלכות אוסטרייך אונגארן ומדינות אחרות. לא נח ולא שקט מלפעול טובות וישועות אל הכלל ואל הפרט, ביתו הי' בית ועד לחכמים והחזיק בביתו ת"ח לרוב וסיפק כל צרכיהם. וכאשר ראו בני ישראל גדלו וטובו שמו כתר הרבנות בראשו להיות עולה עליהם לרב המדינה וראש הרבנים שבארצות אוסטרייך אונגארן בעהמען ומעהרין. וגם הי' נשיא ארה"ק תובב"א. כל ימיו הי' שלשלת ארוכה של מעשים טובים ונח נפשי' ביום י"ז אב של שנת תפ"ה לפ"ק[12].

 עוד יש להעלות בספר כתוב פעולת השליחים והשתדלנים ר' שמואל אופנהיימער ז"ל מווינא יצ"ו, ור' מאיר גרונסמאן ז"ל מהלברשטאדט יצ"ו שחיו במאה החמישית לאלף הנוכחי והיו צירים ושלוחים נאמנים לשולחיחם ולמגן ומחסה לאחיהם.

 

בארץ רוסיא הי' ר' ארי' לייב מייזלעס ז"ל מפינסק יצ"ו שהמליץ טוב אצל המלכות בזמנו של הגר"א ז"ל. וכמו כן ר' יוסף יוזל ב"ר גבריאל יעקב מכונה בארון די גינצבורג ז"ל מעיר פעטערבורג יצ"ו שעשה צדקות רבות בישראל והי' מליץ ושתדלן בעד יהודי רוסיא לפני הממשלה. ועוד זכור לטוב ר' נסים בן יהודה[13] מטשעכנאווסקי ז"ל, ור' נחום ריבקין ז"ל מעיר פעטערבורג יצ"ו שפעלו טובות רבות ועסקו בצרכי צבור באמונה.

 

גולת הכותרת של שלוחי ישראל במשך כל הדורות הי' השר והטפסר הצדיק רבי משה מונטיפיורי זצ"ל, ולא קם בישראל כמשה עוד איש חי ורב פעלים אשר הקריב נפשו ומאודו לטובת בני ישראל ולא חס מעצמו כל טרחה גם עד שיבה וגם עד זקנה בהיותו כבן מאה שנה הרחיק נדוד ויעל הרים וירד בקעות וישם בים דרכו אל אחב"י הפזורים בארצות מושבותיהם וירא בצר להם ויקם משה ויושיעם. ונסע אל ארצות רחוקות ודפק על פתחי מלכים לבטל מעליהם עלילות מסטיניהם, ופיזר תועפות הון לפדותם מרדת שחת.

 

איש מורם הלזה נולד בשנת תקמ"ה לפ"ק בעיר ליוורנו יצ"ו להורים ממשפחת יוצאי ספרד. עודנו באבו הובא ע"י הוריו לעיר לונדון יצ"ו. ויהי כהתגדל זרחה עליו שמש ההצלחה ועשה חיל גדול עצום ורב. בשנת תקצ"ז לפ"ק נבחר לשעריף בעיר לונדון יצ"ו, והי' בין היהודים מן היחידים שזכו במעלת רמה וגבוה כזו. ובשנה הנ"ל כאשר עלתה המלכה ויקטוריא על כסא מלכותה כבדה אותו במעלת "פרש", ובשנת תר"ו לפ"ק עלה ונתעלה להיות לבארון בתואר "סיר". ומשנת תר"ז לפ"ק ואילך נתמנה לכמה משרות ופקידות גבוהות, ויהי כאשר גדלה גדולתו כן גדלה אצלו אהבתו לעמו ותשוקתו להיות עזר מצריו, ועשה גדולות ונצורות למען ישוב יהודי אנגליא, והשתדל יחד עם בני משפחת ראטשילד להשיג מהפארלאמענט שויון זכיות בעד יהודי אנגליא. בשנת תקע"ד לפ"ק נבחר לגזבר ביהכ"נ לספרדים בלונדון יצ"ו, את"כ נבחר שש פעמים לפרנס הקהלה. משנת תקצ"ח עד שנת תרל"ד לפ"ק הי' ראש הועד משלוחי היהודים באנגליא. הוא הוציא סכומים גדולים מכספו לצרכי הצבור ופיזר נתן לאביונים ובפרט לעניי ארה"ק תובב"א אשר זכה לבקר ולנשק אבני' שבע פעמים, ובנה שם בתים הרבה והושיב בהם דלי ואביוני ישראל והקים להם בית מלאכה שיוכלו לפרנס א"ע. בנה שם בתי כנסיות, והקים אהל על גבי קבר רחל אמנו. הקים בית דפוס וכו' ותמך בבתי חסד וצדקה ביד רחבה וברוח נדיבה.

 

בשנת ת"ר נסע לעיר דמשק יע"א להציל אחיו שנאשמו בעלילת דם והשיג מהסולטאן כתב גלוי כי העלילה הזאת בשקר יסודתו. בשנת תרי"ח לפ"ק עמד לפני האפיפור ברומא יצ"ו לבקש ממנו ציווי להחזיר את הילד היהודי מורטארא שנגזל מחיק הוריו והמירו את דתו בחזקת היד. בשנת תרכ"ז לפ"ק הלך לרומניא לבקש בעזר אחיו, והי' שם בסכנה גדולה כי עוד מעט וסקלוהו ההמון הפרוע אשר רצו לפול עליו ולחבלו. בשנת תרל"ב לפ"ק עמד לפני הצאר הקיסר הרוסי בעיר פעטערבורג יצ"ו ורצה לקנות ממנו את כל היהודים אשר במדינת מלכותו ולהעבירם לארצות בריטאניא, אמנם הצאר הצורר לא אבה לשמוע בקולו[14].

 

פעולותיו רבו מלספר ומעשיו מלהמנות ויגוע וימת בן מאה שנה ביום י"ג מרחשון שנת תרמ"ה לפ"ק ומנו"כ בעיר ראמסגייט יצ"ו[15].

 

במאות שנים האחרונות הי' נמנים בין שלוחי צבור גדולי ישראל מנהיגי הדור כמו הגאון רבי שלמה זלמן ליפשיץ זצ"ל האבדק"ק ווארשא יצ"ו בעל חמדת שלמה[16] שהתאמץ מאד לבקש שלום על ישראל ועל כל ענין שהי' נוגע לכלל ישראל מסר א"ע במסירת נפש. הי' הלוך ובכה לפני אדוני ושועי העיר ודברי פי צדיק גדלו והצליחו בכל מקום בואו[17].

 

הגאון רבי דוב בעריש מייזליש זצ"ל האבדק"ק ווארשא יצ"ו ומלפנים אבדק"ק קראקא יצ"ו[18] מגדולי רבני פולין נבחר להיות לאחד מי"ב סענאטארים שבקראקא[19] יצ"ו, ואח"כ נבחר לבחיר הרייכסראט האוסטרי, ובעת המרידה הפולנית נגד רוסיא בשנת תרכ"א לפ"ק התערב בעניני המדינה ונטה לצד פולין ובזה הועיל הרבה לעצור ביד ראשי צבאות פולין מלנקום נקמתם ביהודים. ממשלת רוסיא חשדה אותו כי ידו בין הקושרים ושמה אותו בכלא, אמנם אחרי איזה זמן שוחרר.

 

הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל אבדק"ק קראקא יצ"ו בנו של מרן החתם סופר זצ"ל הי' ג"כ נציג מובחר בפארלאמענט האוסטרי ובשבתו בבית המחוקקים הפיר עצת אויבים והניא מחשבתם הרע אשר חשבו על היהודים, ומה גם סתם פיות מסטינים של רשעי ישראל שועלים מחבלי כרמים צירי ושלוחי כת המתחדשים הרעפארמים אשר[20] רצו לחתור חתירה תחת יהדות התורה והמסורה, והוא עמד בפניהם והשיבם אחור. והימים אשר בהם ישב ושרת בעד עמו, הי' ימי שלוה ומנוחה לישראל.

 

אחרי מותו בשנת תרמ"ג לפ"ק מילא את תפקידו הרה"ג ר' יוסף שמואל בלאך ז"ל, תלמיד להגאון בעל שואל ומשיב זצ"ל שהי' מלפנים רב בכמה קהלות בבעהמין ובעסטרייך, ויעזוב את משמרת הרבנות והקדיש כל עתו והשקיע כל כחו ומרצו לעצור בצד זרם רוח האנטישמי שנשבה מאשכנז[21]. ויהי אין ויהי אלא לשון צרה בעת משפט עלילת דם בטיסא עסלאר, קם ונשא ראשו הפרופעסאר ראהלינג ימש"ו מורה בהאוניווערסיטי שבפראג יצ"ו והשריץ צחנתו ברבים בהשבעו כי העלילת דם נכונה וכי היהודים משתמשים בדם הנוצרים. אז קם נגדו בלאך וישנס את מתניו ויאלץ את ראהלינג להביאו במשפט. אך ראהלינג ביראתו מתוצאות המשפט נסוג אחור. מלבד מלחמתו אשר נהל מעל במות הפארלאמענט האוסטרי, דרך קשתו ושלח חציו השנונים מעל דפי העתון עסטרייכישע וואכענשריפט שהי' המיסדו ועורכו. הגרי"ש בלאך מת בשנת תרפ"ד לפ"ק.

 

הרבנים אשר ישבו כסאות בפארלאמענט בתור צירי ישראל בין שני המלחמות, היו: הג"מ אברהם צבי פערלמוטער[22] זצ"ל רב"ד ווארשא יצ"ו, הג"מ מאיר שפירא וצ"ל אבדק"ק פיעטרקוב יצ"ו ואח"כ בלובלין יצ"ו, הג"מ אהרן לעווין וצ"ל אבדק"ק רישא יצ"ו, שלשתן הי' צירים בסיים הפולאני. הג"מ אבדק"ק רישא יצ"ו הנ"ל נפל חבלו להיות שליח היהודים בעת קום מלכות זדון הנאצים הארורים ימש"ו והי' לו ללחום עם שיני אריות שונאי עמנו. וראה בעני עמו ובשבט עברתו ואף הוא שתה מכוס התרעלה ונהרג על קדוש שמו יתברך הי"ד. כמו כן הי' גורל הג"מ יהודה לייב צירלסאהן[23] זצ"ל הי"ד האבדק"ק קעשנוב יצ"ו ורב הכולל למדינת בסרבי'[24]. באונגארן הי' הג"מ יעקב קאפל רייך זצ"ל האבד"ק בודאפעסט יצ"ו שהי' זקן ונשוי פנים תלמיד מובהק להגאון בעל כתב סופר וצ"ל, והי' חבר במאגנאטען הויז, ונשמע קולו בבואו בין השרים מנהיגי המדינה. ובמותו בשנת תרפ"ז לפ"ק ערכה לו הממשלה הלוי' מלכותית בהשתתפות שרי המדינה. אחריו מילא את תפקידו הג"מ אברהם מ"ש פראנקל זצ"ל ראש ונשיא דלשכת קאנצעליי דארטהדאקסים באונגארן שנפטר בשנת תרצ"ו לפ"ק.

 

מלבד אלה עמדו לישראל עוד הרבה שליחים וצירים נאמנים שפעלו לטובת אחיהם בכל לב ובכל נפש שהיו עזרם ומגינם בעת צרה והביאו את ישועת ה' כהרף עין. ועל כן נקוה שכשם שבחיים חיותם עמדו ולמדו סניגוריא על ישראל כמו כן עתה יעמדו לפני כסא כבודו יתברך שמו יחד עם שאר צדיקים אשר בארץ החיים המה וימליצו טוב בעדנו שיאמר די לכל צרותנו וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים בב"א.

 

 

עולה השאלה אם כן מדוע, קיימת בעיה להצביע, הרי נוכל לבוא ולומר, שאותם גדולי ישראל ושליחיהם נכנסו לממשלות:

 

לא מדובר על ממשלה שתפקידה לכפור בה', כפי שנאמר במס' סוטה מט ע"ב. לכן קיים איסור של שיתוף פעולה, מצד כך שכבר נוצרת כפיפות קומה בשביל השגת קולות, ולא נוצר רושם שתפקידם של אלו הוא לצורך העמדת הדת על תילה אלא חנפנות שיצרה יוצרת ועוד תיצור הדרדרות בכל הנוגע לעמידה על המשמר חומת הדת

 

איתא במס' סנה', דף לח ע"ב רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס (של) עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי

 

ומציאות של שפחה (הערב-רב) כי תירש גבירתה (ת"ח מחצדי חקלא)

 

ויקויים בנו המאמר "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעולָתָה תִקְפּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. (וכל זה למה אתם צריכים לשאול והתשובה לכך היא בגלל) כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ" (פשיטא לכל מי שיש לו אמונה בהשי"ת)

 

 

 

__________________________________________

 

[1] מתוך "עולת החודש" חדושים ופלפולים והערות בש"ס ופוסקים ושו"ת להלכה ולמעשה ממרנן ורבנן ראשי ישיבות ותלמידיהון, שנה ה' קונטרס ד-(נב), טבת תשמ״א, עמ' רבי-רכ

 

[2] נולד בעיר חאין יצ״ו בשנת ד׳ אלפים תרע״ה ונפטר בעיר קורדובא יצ״ו בשנת ד״א תש״ן לפ״ק.

 

[3] הוא הביא את רבי מנחם בן סרוק ז״ל ואת רבי דונש בן לברט ז״ל ואת רבי משה בן חנוך השבוי ז"ל לקורדובא יצ״ו ונתן להם את ארוחתם וכל מחסורם כמבואר בס' הקבלה עמוד 68.

 

[4] נולד בעיר קורדובא יצ״ו בשנת ד"א תרנ״ג, ונפטר בגראנדה בשנת ד״א תשט״ו לפ"ק.

 

[5] חיבר ס׳ מבוא הגמרא (קושטא ר״ע) שנדפס אח״כ בתלמוד בבלי בסוף מסכת ברכות. ועוד חיבר ס׳ הלכתא גבירתא כולל פסקים (נזכר במאירי בפי׳ על אבות ובשיטה מקובצת כתובות ל"ו), ושתי תשובותיו נדפסו בס׳ פאר הדור (אמשטרדאם תקכ"ה). ושיריו נדפסו בס' זכרון לראשונים (פטרבורג תרל״ט).

 

[6] תוקף גדולתו של רבי שמואל הנגיד לא נודע לפני המלך כ״א במות הוויזיר הלזה שהי׳ איש נוכל וערום ובמשך כל הזמן העלים אודותיו לפני המלך, ועצותיו הישרות בהנהגת המדינה אמר בשם עצמו, ורק טרם מותו בהיותו חולה אנוש נוטה למות ובא המלך לבקרו, התמרמר המלך עד מאד כי איך יאבד איש חכם ונבון כמוהו ומבלעדו איככה ינהיג את המדינה. אז הודה ולא בוש שכל היפים התעטף בטליתו של אחר, וכי רק חכמתו של היהודי עמדה לו כל הימים.     

 

[7] אף בבנו רבי אברהם הנגיד ז"ל פגעה מדת הדין ר"ל, וגזר עליו מלך העריץ להשתמד, ועמד בנסיון ונהרג על קדוש שמו יתברך הי״ד.

 

[8] אחת מבתי כנסיות המפוארות שבנה דון שמואל הלוי עודנו עומד על בסיסו והנוצרים הפכוהו לבית תפלתם, ועוד ניכרים שם פסוקי מזמורים וכתובות בלה"ק החרותים מלמעלה צל קורות הבית. ועל כותלי הבית מעבר צפוני ומעבר הדרומי כתובים כדברים האלה:

חסדי ה׳ מכיר תהלות ה׳ ככל אשר גמלנו ואשר הגדיל לעשות עמנו, הקים בתוכנו שופטים ושרים אשר הצילנו מיד אויבים וצרים, אם אין מלך בישראל לא השבית לנו גואל, הוא מעוז ומגדל אשר מיום גולת אריאל לא קם כמוהו בישראל וכו' לפני מלכים יתיצב להיות עומד בפרץ וכו׳ מהולל וגדול וקדוש יאמר לו, עמוד הימיני אשר בית הלוי ובית ישראל נכונים עליו וכו' יזכור לו לדון שמואל אלקים לטובה יאריך ימים לראות בנין בית עולמים לעמוד לשרת בשם ה׳ ובניו כל הימים.

 

[9] ספרים שחיבר אברבנאל הן המה: פירושי אברבנאל על תנ"ך (ויניציא של"ט), על נביאים ראשונים (פיזאדו רע"א), נביאים אחרונים (שם ר"פ), פי' על ס' מורה נבוכים (פראג תקצ"א), ס' משמיע ישועה אודות הגאולה העתידה (שאלוניקי רפ"ו), ס' ישועות משיחו כולל מאמרי חז"ל אודות משיח וגאולה (קרלסרוא תקפ"ח), פ' להקת הנביאים אודות עניני נבואה (ויניציא שמ"ד), ס' מעיני הישועה פי' על דניאל (פירארא שי"א), ס' מפעלות אלקים, חקירה (ויניציא שנ"ב), ס' מרכבת המשנה באור ע"ס דברים (סביוניטא שי"א), ס' נחלת אבות על פרקי אבות (קושטא רס"ה), ס' עטרת זקנים (סביוניטא שי"א), ס' ראש אמנה על שרשי האמונה ויסודי הדת (אמשטרדאם רס"ה), ס' שמים חדשים על המורה (רעדלהיים תקפ"ט), תשובות על שאלות ר' שאול הכהן מקנדיא (וויניציא של"ד), וס' צורות היסודות (סביוניטא שי"א).

 

 

[10] הי' רגיל להזהיר את בני דורו שלא לצאת בתכשיטין ומלבושים יקרים לעיני הגוים כדי שלא יתקנאו בהם כמו שהזהיר יעקב לבניו למה תתראו וגו' (תענית י:).

 

[11] הגאון בעל חוות יאיר זצ"ל כותב בספרו כי מימות ר' אשי לא נמצא דוגמתו תורה וגדולה במקום אחד.

 

[12] חתניו לוקחי בנותיו הי' גדולי ארץ ה"ה: הגאון רבי יוסף בהגאון דבי דוד אפענהיים זצ"ל אבדק"ק פראג יצ"ו, הגאון רבי ישכר כעריש עשקלעס זצ"ל אבדק"ק גיקלסבורג והמדינה יצ"ו(בהגאון רבי גבריאל מקראקא זצ"ל), והגאון רבי משה ק"ן וצ"ל אבדק"ק דארמשטאדט יצ"ו.

 

[13] ד' נסים בר"י הנ"ל הי' לו כתב תעודה והרשאה מוועד דד' ארצות שישבו ביעדיפלוב יצ"ו, להיות גובה מס הממשלה מהקהלות וואדשא והוראדנא יצ"ו

 

[14] בשובו מפעטערבורג יצ"ו ירט הדרך נגדו וינח ביום השביעי באיזה עיר. ויהי ביום השבת הגיעו אליו רצים יוצאי דחופים שלוחי הצאר ואיגרת בידם מכתב פתוחי חותם נחתם בטבעת הפלך שלוחה אליו. וחשב בדעתו לקרוע את הנייר ולפתוח בשבת, כי הוא זה בבחי' פקוח נפש הדוחה את השבת אמנם נמלך בדעתו הלא יוכל לפתוח גם ע"י משרתו הערל, וכן עשה. ויהי כאשר פתח המשרת את האיגרת נפל על הארץ ומת, כי הי' ממולא מארס סם המות והריח שהי' נודף ממנו הרג את המשרת.

 

[15] הי' נערץ בעיני גדולי דורו פוק חזי מאן גברא רבא דקא מסהיד עליו הגאון רבי יצחק מוואלאזין יצ"ו בהספדו עליו [מובא דבריו בס' זכרון משה להג"מ שלום דוד מאירוביץ זצ"ל האבדק"ק זאגר יצ"ו (ווארשא תרנ"ה)] שהשוה אותו למשה רבינו ע"ה שכמו משה רע"ה קבורתו בחוץ לארץ, כמו כן עליו הי' השגחה העליונה שיהא קבור בחו"ל. ובס' תקון משה להגאון רבי משה פאללאק זצ"ל אבדק"ק באניהאד יצ"ו (פאקש תרנ"ט) ממליץ עליו מר דאמרו חכז"ל (אבות פ"א מ"ב)

על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים וכו', ואומר כי בימינו שלשה העמודים האלה הן המה שלשה אנשים בשם משה, וחושב ומונה, עמוד התורה רבי משה סופר זצ"ל אבדק"ק פרעסבורג יצ"ו בעל חתם סופר, עמוד העבודה רבי משה טייטלבוים זצ"ל אבדק"ק איהעל יצ"ו בעל ישמח משה, עמוד גמילות חסדים השר רבי משה מונטיפיורי זצ"ל,

כאלה וכאלה דברו ממנו גדולות ונפלאות כי קדוש הי' בעיניהם.

 

 

[16] הי' מגדולי גאוני דורו. נולד בשנת תקכ"ה לפ"ק מתחלה אבדק"ק נאשעלסק יצ"ו ומשם נתקבל בשנת תקע"ט לפ"ק לאבדק"ק ווארשא יצ"ו. נפטר י"ב ניסן תקצ"ט לפ"ק. ספריו המה ס' חמדת שלמה

שו"ת על ד"ח שו"ע (ווארשא חקצ"ו), חמדת שלמה עמ"ס יבמות וכתובות (ווארשא תרי"א), עמ"ס קידושין גיטין וב"מ (ווארשא תרל"ז), חמדת שלמה דרשות (ווראשא תר"ן), חמדת שלמה על סוגיות הש"ס והגהות על שו"ע יו"ד (ווארשא תרנ"ב).

 

[17] שם הגדולים להר"א וואלדען ז"ל.

 

[18] נולד בשנת תק"ס לפ"ק בעיר שטעקעטשין יצ"ו שבפולין. בשנת תקצ"ב לפ"ק אבדק"ק קראקא יצ"ו ובשנת תרט"ז לפ"ק אבדק"ק ווארשא יצ"ו, נפטר בשנת תר"ל לפ"ק. חיבר ספר המצוות על הרמב"ם (ווארשא תר"ל).

 

[19] לחם בעוז בעד כבוד היהודים והתווכח הרבה עם שונאיהם של ישראל. בס' שיחת חולין להרה"ג ר' אברהם סג"ל איטינגא ז"ל פדוקלא יצ"ו(סאניק תדע"א) נעמוד כ"ו מביא ממנו איך בהיותו נכנס לבית המחוקקים ישב עצמו בצד שמאל. ושאל אותו הפרעזידענט מדוע בתר מושבו בצד שמאלי? ויען לו, עבור כי יודען האבען קיין רעכט!

 

[20] עיי' בס' כתב זאת זכרון צד 238.

 

[21] בימיו צפה על פני המים התנועה הציונית. בלאך התנגד נגד תנועה זו שראה בתוכה סכנה לקיום כלל ישראל הפזורה בין העמים, ומצא את עצמו בין פטיש לסדן, כי מצד אחד הי' לו לסבול מהסתת האנטישמיים ומאידך גיסא מהסתת מיסדי התנועה ה"ה מהרסים ומחריבים אשר ממנו יצאו. עיי' בס' מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים להרב מו"ה חיים בלאך ע"ה.

 

[22] נפטר ביום ט' סיון תרפ"ז לפ"ק. ספריו המה ס' דמשק אליעור שו"ת על ד"ח שו"ע, ארץ צבי דרשות (פיעטרקוב תרס"ה).

 

[23] בעמח"ס גבול יהודה שו"ת (פיעטרקוב תרס"ו); ס' הגיון לב - דרשות (קישינוב תרפ"ט); ס' עצי לבנון שו"ת (תרפ"ב); שו"ת לב יהודה (קישינוב תרצ"ו); דרך סלולה - מאמרים ושירים; ועוד.

 

[24] באחד הימים הקשים נאם נאומו בהסיים במעמד שרים שונאי יעקב, ונשא משלו ואמר, למה הדבר דומה ליער שיצא בו אש ומצא קוצים ויאכל את הכל מסביב. רצו האריה מלך החיות לעבדיו לך כנוס את כל החיות ויתודו על עונם לדעת בשל מי הרע הזאת ויבא על "שכרו". ובאו כל החיות, ועמד הנמר על רגליו והי' מתודה, אדוני המלך את חטאי אני מזכיר היום, פעם ביער הלכתי, ושם בני אדם מצאתי וטרפתי אותם ומלאתי בהם כרסי. ענה הארי', לא פשעת כלום כי לכך נוצרת. בא הזאב והתודה אדוני המלך זה ימים ימימה עברתי בין אהלי אנשים וחטפתי תינוק מן העריסה ובלעתיו לתאבון נפשי, ענה הארי' יפה עשית כי זה סוף כל אדם למות, וכן כל חיה וחיה למינה התודו את עונם וגילו את פשעם. אמנם הוא באחת כי אין עול בכפם. עד שבא השה והתודה, אדוני המלך! פעם בהיותי על אם הדרך ראיתי עגלה רתומה שנפלו ממנו שבולי קש יבשים, ושמחי אל לבי הלא הפקר המה שהבעלים כבר בטח לא יחזרו אחריהם, ואכלתים להשקיט בהם רעבוני. ויהי כשמוע הארי את דברי השה שאג בקול מר צורח, רשע עריץ! עוונותיך גרמו כל אלה הצרות! ומיד קפצו עליו כל החיות וטרפוהו. וסיים את משלו כי כן הוא עם ישראל שה פזורה בין שבעים זאבים, שהם כל מה שהם עושים הכל כשורה ואפילו אם יגדל עונם עד רום שמים לכלום יחשב! ורק מה שאנחנו עושים ביושר ובתום לבב לעולם לא יצדק לפניכם, ולא עוד אלא כל מה שיתרחש אצליכם תמיד אנחנו הגרמא לנזיקין והשעיר לעזאזל, ודח"ח

 

וכשסיפרו זאת לפני האדמו"ר רבי בן-ציון הלברשטאם זצ"ל הי"ד האבדק"ק באבוב יצ"ו המליץ בזה את הפסוק (תהלים קי"ט) תעיתי כשה אובד בקש וגו' והבן.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

שורש טעותם של הציונות/הדתית

November 17, 2019

1/10
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר