top of page

תיאור רווי הוד בחצר קדשו של ויואל משה

למען אחי ורעי! לכבוד שמחת תורה ושמיני עצרת הנני שמח להביא בפניהם תיאור רווי הוד שכתבו רבי זכריה ב"ר שלמה יחיא אקצע זיע"א, אודות קהילת ייטב לב בווילמסבורג והעומד בראשה כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א


מסע הריפוי בתימן - מסע בגלות ב-15 ארצות[1], עמ' רמג-רנב

...'אנו רק הגענו לתוך הדירה וחמדת בחורי הישיבה יטב לב באו ועזרו והשתדלו בכל החסרון בשביל הדירה וכל השכונה יהודים חרדים הונגארים והטבילה על יד בית המדרש ואני גר על ידם מכאן אני עושה טבילה ונכנס למדרש למוד ותפלה.
והקהל כאלף איש המתפללים סביב הישיש עומדים במשך כל התפלה עד שכבר נגמרה התפלה והרב מתיישב על כסאו הקהל עוברים מעל ידי הרב ופורסים יום טוב והרב מנענע בראשו כמלאך אלקים וחלק מהקהל ממתינים עד שכבוד הרב יוצא והקהל יוצאים עמו ומלוים אותו עד הבית שלו וכך במשך כל חג הסוכות ובחול המועד יש לו סוכה גדולה וכל יום אחרי תפלת המוסף מעריך בסוכה שלו סעודה בביתו וקהל רב מתאספים לא בשביל הסעודה רק בשביל לזכות במצוה בחברת הרב הישיש וכבוד לשמוע מפיו דברי תורה ונעים להם להיות בלויתו אפילו שיש להם כל אחד סוכה בביתו ויש חלק מהקהל יושבים ויש עומדים ובדוחק מרוב אהבתם בשביל הרב הצדיק.
וכך ממשיכים עד שהגיע יום חתום הערבה התאספו קהל רב בבית המדרש בלילה בשביל לשמוע את קריאת התורה דברים מפי הרב הגאון והקהל עומדים ושומעים איך הרב קורה מלה במלה ובנחת והקהל מאזינים בשקט גמור ואימה ורק לשמוע מפי הרב את מאמר התורה במשך הלילה עד שעה שלוש וכל הקהל מחכים עד שהרב יוצא מבית המדרש בשביל ללוותו עד הבית שלו בשמחה וכשמגיעים לביתו בשעה מאוחרת בלילה השולחנות ערוכים וסועדים לפי מה שאני חושב הרב מתאים את התפילות והסעודות לפי המנהג שיש בירושלים.
אמנם יש חלק מהקהל שלא התפזרו מבית המדרש וממשיכים בלימוד תהלים עד שמגיע הזמן של תפלת שחרית ומתפללים קבוצות מרוב הקהל ויש מקומות בשביל להתפלג ולא יפריעו זה לזה מפני שכל קבוצה דחוקה מהשניה אשריהם ישראל.
אמנם אני רואה שאני מתמצא בן קהלה חרדית ומגדלי פיאות וזה קטנים וגדולים [2]ואני היחידי נמצא בינהם בלי זקן ומצטער ואני מה אין לי זקן עד שנת 1929 בגילי ובגלל שהתמצאתי בחברה בארץ אשר כולם משחיתי זקן ורק אני היחידי בינהם ובגלל כמה סבות לא יכלתי להפדד מהם ותמיד עושים ממני צחוק ולעג וגם הפרעה בשביל הפרנסה ולמזכרת הצטלמתי עם הזקן ושמורה עד עכשיו בשביל להוכיח את צדקתי בפני הרבים.
והשחתי את הזקן אבל מתוך הכרח של הזמן הצטערתי אבל את השארית השפם לא השחתתי.
אבל תמיד הייתי מתחרט ואומר בלבי אולי יבוא עוד זמן שאזכה לגדל מחדש את הזקן ובכל זאת את המצות אני שומר ובפרט שהקמתי בית כנסת בבית שלי ותמיד מדי שנה בשנה אני עולה לירושלים בשביל אחרי ימים נוראים עד כפורים.
ועתה אני מתמצא בן קהלה חרדית אשר כולם מגדלי זקן ופיאות שמחתי ואמרתי הגיעה השעה והזמן אשר חשבתי לזכות לגדל את הזקן לאחרי עשרות בשנים ואשוב לגדל את הזקן ואת הפיאות ויראה השם יראוני וישמחו בלבם והקהל התרשמו ממני אני הצטרפתי לאחד מהם ולפי מנהגם אני נוהג וזריז בלמודים.
ועכשיו אני ממשיך לספר על מה שראיתי ושמעתי איך יהודים רבים מכמה ארצות באים לניורק רק בשביל לבקר את כבוד הרב יואל ולקבל ממנו ברכה וגם נותנים משהוא ובמיוחד משתתפים בימים נוראים לשמוע את התפלה מפי הישיש הקדוש בבית המדרש ויש חסידים רבים אשר יש להם בתי מדרש וכל השנה מתפללים בהם ובימים נוראים עוזבים ומשתתפים עם הרב בשביל לשמוע מפיו את התפלה הקדושה ויש כאלה שגומרים להתפלל במקומות אחרות ובאים לשמוע איך הרב מתפלל וגם לדרוש ממנו יום טוב ועונה להם בתוך בית המדרש יטב לב.
אמנם היהודים החסידים לרב אשר מבקרים מכמה ארצות ועד כמה הם מטריחים זמן ומפסידים כספים ועוזבים את בני משפחתם רק לזכות ולשמוע את תפלת הישיש ונהנים ולאחרי הימים נוראים נפרדים מהרב וחוזרים לארצותם בשמחה.
עכשיו אני ממשיך לספר על הרב והקהלה הגיע הזמן של שמחת תורה והשמש יפה הענים פנה את בית המדרש והוציא את כל הספסלים בשביל שהמקום יכל קהל רב בשביל לקים את ההקפות לאחרי תפלת מעריב הצבי מתחיל בהקפות והקהל עומדים צפופים ובאמצע בית המדרש פנוי וסביב סביב מעגל גדול בשרשרת של ידים מהקהל בשביל שלא ידחקו ויפריעו בשביל הצבי כשירוץ בזמן כל הקפה והקפה אמנם הישיש כבר נמצא בתוך המעגל וביד ימינו ספר התורה ומקיף ורץ כצבי וגבור כארי והקהל שרים ובתרועת כפים והרב עומד ואומר הקפה אחד והקהל מפסיקים את השירה עד שהצבי רץ, והקהל ממשיכים בתרועה גדולה בשירים ותרועת כפים תורעים ומזדעזעים ומשתעשעים ושמחים מריקודו של הישיש והרעש נשמע עד לב השמים.
ואני מסתכל ורואה את הישיש ועל גבורתו וקל המרץ ובפרט שהוא כבר בגיל גדול ומחזיק מעמד ואפילו בחור לא יכול להחזיק מעמד כמו הנכבד הזקן אשר רוח אלקים בקרבו וממראהו ישמח לב ונפש ודברי פיו כמו נפץ חקוקים, וכך ממשיך בהקפות ושירים ורקודים קהל מלא בית המדרש עד אחדי חצות הלילה הקהל ממתינים עד שגבורם יוצא מבית המדרש והם מלווים אותו עד הבית שלו בשמחה רבה.
עכשיו ביום שמחת תורה עצמו מתחילים בתפלת שחרית רק בשעה אחד עשרה מרוב שהם עיפים מהלילה שעבר שליח הצבור אומר התפלה ואחרי זה הישיש אומר את ההלל וקורא את התורה ואחר כך ממשיך ונותן דרושים בפני הקהל והקהל צפופים עומדים בשקט ושומעים את הדרוש החשוב ואת המלים אשר יוצאים מפי הקדוש הכביר.
ועכשיו הצבי מעוטף בטליתו וספר תורה ביד ימינו מתחיל בהקפות שוב של יום שמחת התורה ורץ הצבי קופץ בתוך המעגל הפנוי והקהל סביב בשרשרת ידים ורקודים ושרים ותרועת כפים והצבי מפסיק ומשתחוה לאל עליון ואומר 'הקפה' וגם הקהל מפסיקים עד שהצבי קופץ והקהל במרץ שרים עד לב השמים ורוקדים ומוחאים בכפות ידיהם וסביב שומרים את המעגל ובאמצע פנוי ושאר הקהל עומדים כל אחד על מקומו אבל ישר כוח של חמדת בחורי הישיבה תורה ויראה אשר הם בכוחם משמחים את הקהל בשירים ורקודים והשמחה המשיכה משעה אחד עשרה בבוקר עד אחרי חצות בלילה בשעה שתים בלילה הרב והקהל החזיקו מעמד בלי הפסק לאחרי שהכל נגמר והרב צריך לצאת לביתו והקהל ממתינים ללוותו עד הבית שלו בשירים ושמחה ודפיקות הצלחות הנחושת אשר ביד השמש אמנם קהל רב אתאסף ברחוב אנשים ונשים וטף והתנועה נפסקה והמשטרה שמרה על הסדר והקהל שרים בכל הרחובות.
ורוב השכנים לא ישנו ורבים הגוים באותה השכונה ואף אחד לא הוציא הגה מפיו והקהל נדחקים ומי יזכה לראות את פני הרב הגבור.
הקהל מתריעים ושרים עד הבית של הישיש בנתיים הקהל כבר עיפים מרוב השמחה כל אחד מתפזר לביתו יגיעים מיום ולילה.
אמנם אני עושה חשבון כמה ארצות בקרתי במשך עשרות בשנים והשתתפתי בשמחות ולא ראיתי כמו השמחה אשר נוכחתי בה ואפילו בתימן אשר הם מאריכים בשמחת תורה ואומרים פזמונים רבים ושרים בבתי הכנסת ומביאים דברים טובם ומשקאות בשביל שהקהל יוסיף בשמחה שזו מצוה גדולה לשמוח בשמחת התורה.
אמנם את השמחה הגדולה והרב יואל אשר עיני ראו ואזני שמעו את כל המורא הגדול הזה אשר קהל יטב לב ורבנו יואל ואת גבורתו האלוקית ואשר עשה עוד לא ראתה עיני ואשרי עין ראתה כל אלה.
ומפני מה אני אומר אשרי עין, מפני שאני בקרתי בחמש עשרי ארצות ולא זכיתי לראות ולשמוע כמו הפעם הזאת.
ועתה אני רושם את הארצות אשר במשך חיי בקרתי בהם מספר חמש עשרה: תימן, מזרח תימן, עדן מושבה אנגלית, מצרים, ארץ ישראל, מזרח הרחוק, רוסיה, בלדי-וסדוק, יפן, סין, סינגפור, כלכותה בהודו, צרפת, אפריקה הדרומית, אלג'יר, ברזיל, פרק ויאה, ארצות הברית.
אמנם עד כמה שאני הצלחתי לבקר בכמה ארצות גדולות וחשובות כאלה ואשר יש בהם קהלות מעם ישראל ורבנים וחרדים אבל לא ראיתי ולא שמעתי את המודה החשוב והתפלה והשמחה ואת גבורתו של הרב יואל וקהלתו ומי יתן וכל עם ישראל יעשו מעשים קדשים כאלה אשר הם מחיים את הגוף תקום גאולה.
בנתיים אני הערכתי את הרב המחכים וקהלתו ודאי שהשכינה שורה בהם אחרת לא יכולים להחזיק מעמד בתפלתם אפילו יום אחד אשריהם.
עכשיו אני ממשיך רק להתפלל בבית מדרש ייטב לב מדי יום ביומו אבל קודם רחיצה וטבילה ומתחיל בתפלות.

מקווה שכולם נהנתם מקריאת תיאור מרהיב זה, בכבוד רב ובהערכה רבה


'אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו' בברכת שבת שלום פתקא טבא שמחת תורה ושמיני עצרת שמח לכולם, וכן ברכת חורף שמח ובריא לכולם.

____________________ [1] ניו יורק, ה'תשי"ט [2] מהקטע הבא והלאה הוא מתאר איך הוא נאלץ בגלל הסביבה החילונית והדתית לאומית שבה הוא שהה, להוריד את זקנו ופאותיו, ורק לילך עם שפם (כנהוג אצל חלק מהמזרחיסטנים).

מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page