שיחה עם מארי חננאל שרארה שליט״א

למען אחי ורעי! שיחה עם מארי חננאל שרארה שליט״א, ראש מוסדות עץ חיים עטרת יחיא, מיום ז׳ באי״ר ה׳תשפ״א

בענייני ציונות, בחירות, יחס גדולי האמיתיים לקוק וכת דיליה, התגרות באומות העולם מצד הציונות ועוד מדרכי פעולותיהם השפלות, ה״י ויציל

׳מעשה רב׳ מופלאים שקיבל בקבלה ומסורת על הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי, רבי יהודא פתייא, רבי חיים שאול הכהן ׳שד״ה׳ דוויק, רבי יוסף ידיד הלוי, רבי ישעיה אשר זעליג ׳ריא״ז׳ מרגליות רבי יחיא עבאהל הלוי, רבי מסעוד ב״ר מסעוד שרארה, ראב״ד מארי סלאם מתנא ממשפחת זכריה, רבי חיים כדיר מצליח מאזוז, מארי אברהם שרעבי דיין מנאכה, מארי סאלם צנעני דיין מנאכה, ועוד צדיקים זיעועכי״א

מוקדש לעילוי נשמת כל הרוגי מלכות הרשעה הציונית הי״ד

(בס"ד אור ליום ראשון פר' תולדות כג מרחשוון ה'תשפ"ה, מסמך זה נערך ונכתב ע"י יצחק פתאל הי"ו, ויזכה לכל הברכות הכתובות בתורת משה רבינו ע"ה).

תמלול שיחת רבי אביעד נייגר שליט"א עם הרב מארי חננאל שרארה שליט"א, מתאריך ז' אי"ר ה'תשפ"א [הערות המתמלל בסוגריים מרובעות]

רבי אביעד נייגר: שלו' עליכם, זכיתי לפגוש את הרב הצדיק מארי חננאל שרארה וברוך ה' זכיתי לשמוע ממנו הרבה סיפורים מופלאים מגדולי ישראל, וניתן לו את רשות הדיבור, בכבוד כבוד הרב, פתח פיך ויאירו דבריך.

רבי חננאל שרארה: כן בחסדי ה', אז קודם כל כל הכבוד לרבי אביעד נייגר על כל הפעלים הנפלאים וכו', ה' ישמרהו ויחי'הו בע"ה שימשיך לזכות את כלל ישראל.

אז רצינו לספר היות ויש הרבה אנשים שאומרים "האשכנזים הם 'קיצוניים פנאטיים', הספרדים תמיד היו נחמדים.." שקר וכזב, לא היה ולא נברא, בדיוק להיפך. רק פשוט לצערנו הרב מפני שעשו פה שמד ושברו את הדור הצעיר, אז האבות כבר גם נשברו והחליפו קצת את המציאות שלהם, עכ"פ אספר לכם מה שסיפר לי הגאון רבי יעקב חנון שסיפר לי על סבו שהי' המקובל רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, הוא הי' אמנם מהמקובלים האשכנזים אבל הוא תלמידם של המקובלים הספרדיים הגדולים, ה'סבא קדישא' רבינו שלמה אליעזר אלפנדארי וה'שדה' זקן המקובלים הי' רבינו שאול דוויק הכהן, מגדולי חכמי 'ארם צובא', והוא הי' תלמיד של שני'הם וחסיד גדול של שני'הם, עכ"פ אז הוא סיפר לי סיפורים נפלאים על החכמים האלו, קודם כל הרי ידוע שרבי שאול דוויק הכהן הי' עם ידידו רבי יוסף ידיד הלוי, שהי' רבו של רבי עזרא עטייא, אז הם כתבו שמה מכתב שכל מה שעושה רבי יוסף חיים זוננפלד ובית דינו מסכימים עמהם מן השמיים. ומרבי שאול דוויק הכהן יש מכתב מפורסם שהוא כתב: "אם יתעשר ה'ועד הלאומי' (ה'ועד הלאומי' היו הציונים בזמן המנדט) בא"י למה לנו חיים", כך כותב 'זקן המקובלים' רבינו שאול דוויק הכהן. ואותו הדבר הוא סיפר לי, שזקנו הרב מרגליות הי' משמש בקודש אצל ה'סבא קדישא' רבי שלמה אליעזר אלפנדארי, ומי שהוא הי' רואה שהוא נוטה לציונות לא הי' נותן לו להיכנס אצל ה'סבא קדישא', ומה אמר על זה ה'סבא קדישא'? אמר על זה ה'סבא קדישא': "חכם אשר [הוא] כמו מזוזה, מה המזוזה מרחיקה [את] הקליפות מהבית, כך חכם אשר מרחיק [את] הקליפות מהבית." כך הייתה דעת תורה האמיתית של הזקנים חכמי הספרדים בדורות הקודמים. והנה הי' הסיפור, שירושלים אז הייתה חצוי'ה לשני חלקים: החלק האחד הם אלו שנשארו בדרך התורה הטהורה והתמימה ולא התחברו עם מינים ואפיקורסים, והחלק השני שלצערנו נסחפו אחרי "רבנים" שהתחילו קצת לקחת מפה ומשם וכו'... אז כאשר הגיע החכם רבי יהודה פתיי'ה ע"ה שהי' מזקני וגדולי המקובלים, תלמידו המובהק של רבינו ה'בן איש חי' הגיע מבבל לארץ ישראל, אז הגיעו ישר עסקנים של הצד הפוזל אל הציונות וסיכמו איתו שיעשו 'מסיבת קבלת פנים', ושמו מודעות בכל ירושלים 'ארי עלה מבבל', ואז ה'שדה' רבינו שאול דוויק הכהן מאד מאד חרה לו על הדבר הזה, איך לוקחים את חכם יהודה פתיי'ה ומכשילים אותו גם ח"ו להתחבר עם המינים והאפיקורסים, אז הוא שלח את תלמידו הרב מרגליות, דפק בדלת אצל רבינו יהודה פתיי'ה "שלו' עליכם, אני תלמידו של רבי שאול דוויק הכהן", "שמעתי את שמעו" אמר לו [רבי יהודה], כי זה בא מסוריא וזה בא מבבל ועדיין לא הכירו באותו זמן, אז הוא אמר לו "הוא שלח אותי אל כבודו", "בכבוד, היכנס" ונכנסו בפנים ואז התחיל [רבי ישעי'ה אשר] להסביר לו מי אלו הציונים ומה העוון הגדול של הדתיים המתחברים אלי'הם וכו', תוך כדי הדברים מספר לו על 'קק"ל', 'קרן קיימת לישראל' כמו שקוראים אותה, ואז הוא מתחיל לספר לו כמה שמד הם עשו בישראל, ופתאום חכם יהודה פתיי'ה כאשר הוא שומע את הדברים האלו מתחיל לפרוץ בבכי, בכי היסטרי ולא יכול להירגע, בוכה ובוכה ובוכה, ממש לקח לו הרבה זמן להירגע, אז הרב מרגליות שואל את חכם יהודה פתיי'ה: "למה כבוד הרב פתאום פרץ בבכי?", אמר לו: "אני אסביר לך, כשאנחנו היינו בבבל, היינו עושים תיקוני עוונות (ידוע ש'הבן איש חי' חיבר ספר על תיקוני עוונות בשם 'לשון חכמים' ואכמה"ל), ובשביל תיקוני עוונות צריך לתת צדקה, אז חיפשנו איזו צדקה היא הכי מוכשרת לתת ועברנו על עניי ארץ ישראל, אז הביאו לנו קופה של 'קק"ל' וחשבנו שאלו עניים תלמידי חכמים שגרים בא"י אז ראינו לזכות לתרום, ופתאום אתה מספר לי שהקופה הזאת שאנחנו שלחנו לה כסף לתיקוני עוונות, זה עושה את העוונות הכי גדולות.", לכן הוא לא יכל להירגע. ד"א אני רוצה לשאיר פה איזו הערה, שבזמננו אנו אם הי' קורה כזה סיפור אז השוטים של דורנו היו אומרים "זהו, אני בעיני ראיתי את חכם יהודה פתיי'ה שם כסף בקופת 'קק"ל', נגמר, מי שמדבר נגד 'קק"ל' הוא מדבר נגד 'מרנן ורבנן'.", בקיצור, אתה חונן לאדם "דלעת", הנה רבי יהודה פתיי'ה בעצמו כשנודע לו התפרץ בבכי ולא יכל להירגע. ואכן כשסיימו את השיחה אז אמר חכם יהודה פתיי'ה להרב מרגליות: "בוודאי אני לא אלך עכשיו לקבלת פנים.", אז הרב מרגליות אמר לחכם יהודה פתיי'ה: "אם ימחל כבודו לשמוע ממני הקטן, אדרבה אני מציע שכבודו דווקא כן ילך, אבל כשיתנו לו לדבר, ייתן להם באבי-אבי'הם." ובקיצור, באמת כך הי', חכם יהודה פתיי'ה הלך ל'קבלת פנים' ואיך שנתנו לו לדבר שם עלי'הם שם שאגות: "איך אתם לא מתביישים ללכת עם מינים ואפיקורסים." וכו', את הסיפורים האלו אף אחד לא יספר לכם. ונעבור לרבי שאול דוויק הכהן, הי' איזה "רב" אחד, לא אזכיר שמו פה ברבים, שרבי שאול דוויק הכהן הי' מכנה אותו "ראש הפעור", והנה כאשר נפטר רבינו ה'שדה' אותו רב שידע שרבינו ה'שדה' מאד אחז נגדו, אבל זה לא הפריע לו בהלווי'ה לבוא ו"לקחת שולחן", והוא הי' שם עם כמה פרשים של ה'מנדט הבריטי' שהקיפו אותו כדי לתת לו להספיד, והוא עלה על השולחן בלי לבקש רשות מאף אחד והתחיל להספיד! והרב מרגליות בער כמו אש, שהרי הוא ידע מה רבו הגאון ה'שדה' אוחז על על אותו "רב", ואז הוא נכנס תחת אחד הסוסים, השתחל שם והתחיל לצעוק עליו, הוא אמר: "הרב'ה שלי קרא לך 'ראש הפעור'! אתה לא תספיד אותו!", הוא לא מתייחס וממשיך להספיד ואז הריא"ז תפס לו בשרוול ומרט אותו כלפי מטה, ונפל לו הכובע. ומיד השוטרים תפסו אותו ולקחו אותו לכלא, אבל זה הי' ה'נס' שלו מפני ששם מסביב היו כל מיני בעלי ' "אהבת" ישראל' למיני'הם שרצו לקרוע אותו כדג ולכן בכך שלקחו אותו לבית הסוהר עוד ניצל משיני'הם. עכ"פ אמשיך פה לספר גם על העניין שאסור לדחוק את הקץ. את הסיפור הזה שמעתי מאחד מזקני המקובלים, שסיפר לי שהוא שמע את הסיפור הזה מאביו שהי' בן בית אצל חכם יהודה פתיי'ה, ומעשה שהי' כך הי', חכם יהודה פתיי'ה הלך לכותל ובחזרה חזר עם מלווים (המעשה התרחש עוד לפני פרוץ המדינה, חכם יהודה פתיי'ה נפטר עוד לפני שפרצה המדינה), עכ"פ הם חזרו מהכותל ובדרך חזרה שומעים את ה'מואזין' מתחיל לקרוא, ואז פתאום חכם יהודה פתיי'ה שותק ועומד בצד כמה רגעים, לא אומר מילה, ופתאום אחר כך חוזר וממשיך ללכת. התלמידים שאלו אותו: "רבינו, מה העניין שכבודו פתאום נעמד?", אז הוא אמר: "אתם שמעתם עכשיו את המואזין, בזמן שהוא קרא אני התפללתי ואמרתי ריבונו של עולם, מה אתה רוצה, שיהי' פה 'מואזין' או שיהי' פה כהן גדול שישרת לפני ולפנים, ומיד נשמע הקול וענו לי מן השמיים, היות ואתה דחקת את הקץ בתפילתך תבחר כעת בין שלשה מקרים: או שתיפטר עכשיו מן העולם, או שתהי' עני מרוד, או שתגלה." והוא בחר בעוני.

רבי אביעד נייגר: זה כמו הסיפור עם הרש"ש הקדוש.

רבי חננאל שרארה: כן ודאי, שרצו לדחוק את הקץ, אותו סיפור הי' עם חכם יהודה פתיי'ה. ומאז הוא נהי' עני מרוד ממש, על כל פנים כל אלו שמספרים סיפורים ומקשקשים: " 'מלחמה נגד האפיקורסים' זה רק של האשכנזים", לא נכון שקר וכזב, מי שהכיר את חכם צדקה חוצ'ין מחכמי בבל, מי שהכיר את חכם סוסו הכהן מחכמי תוניס, ועוד ועוד ועוד חכמים שנלחמו [ביחד] עם החכמים הראשונים, לצערנו הדור שאחרי'הם.. ה' יעזור וירחם ויחזיר את כולנו בתשובה. הי' רבי יעקב מוצפי זי"ע ראב"ד העדה החרדית הספרדית, סיפר בהספד על מורו ורבו חכם צדקה חוצ'ין, הוא [רבי יעקב מוצפי] הגיע לארץ ועדיין לא הי' 'משופשף' בנושאים הללו, ואיך שהוא הגיע לארץ ישר עטו עליו אנשי הרבנות ורצו להכניסו שיהי' רב ברבנות, אז הוא הלך לשאול את מורו ורבו רבי צדקה חוצ'ין, הוא אמר לו: "הרב, אמרו לי ללכת להיות רב ברבנות, מה כבודו אומר על זה?", אמר לו: "לך תתנצר", כך אמר לו במילים האלו "לך תתנצר". כך ברבים הספיד חכם יעקב מוצפי את רבי צדקה חוצ'ין. על כל פנים, אם כבר הזכרנו את זה יש גם מכתב של מארי יחיא עבאהל מגדולי חכמי תימן בירושלים, שכתב נגד הרבנות. על כל פנים נמשיך הלאה, עכשיו נעבור לעוד עניין והוא מה שתמיד מספרים ש"כולם רצו ארצה, אנו באנו ארצה", כל הסיסמאות והבלהות האלו, זה 'לא בדיוק'. רבותי אני רוצה לספר לכם, הדוד של סבא שלי, קראו לו מארי מסעוד בן מסעוד הוא הי' קדוש עליון, גאון עולם, כל שאלה ששאלו אותו הי' עונה: "התשובה בספר או מסכת פלונית, דף פלוני, שורה מס' פלוני" אפילו השורות הי' זוכר בע"פ, ובשלב שני הי' מצטט את דברי הכתוב מילה אחר מילה ורק אח"כ הי' מסביר. והוא מארי מסעוד גם התנגד מאד לעלי'ה לארץ [כמובן במסגרת העליות הציוניות ותחת מלכותם וכו'], והוא אמר לכל השואלים אותו: "דעו לכם, יש גזירה, אתם תגיעו לארץ, יגנבו לכם את הילדים, יגנבו לכם את הספרים, בארץ ישראל יש יהודים ששומרים רק שבת, ויש יהודים [ש]לא שומרים שום דבר, ויש יהודים [ש]שומרים רק ימים טובים" וממש כך אמר להם הכל מה יהי' ומה יקרה, אז שאלתי את דוד של אמא שלי שהי' אחיין שלו: "אני לא מבין, המארי אמר לכם במפורש מה הולך להיות, למה באתם?", אז הוא אמר לי: "לא יכלנו לעכל את זה", הוא אמר: "חשבנו בראש שלנו, תעבור בכל תימן ותמצא יהודי אחד לא מניח תפילין? אתה יכול למצוא יהודי אחד שלא שומר שבת? אין כזה דבר! אז המארי רוצה שנאמין, שב'ארץ הקדושה' "- שכשהיו רק מזכירים את השם 'ארץ ישראל' היו רועדים מרוב התרגשות, כן -"אז המארי רוצה שנאמין שב'ארץ ישראל' יש כזה דבר"- צמד מילים שבראש שלהם אי אפשר לחבר את צמד המילים האלו-"יהודי-מחלל שבת, אין כזה דבר!"

רבי אביעד נייגער: זה תרתי דסתרי.

רבי חננאל שרארה: כן זה תרתי דסתרי, איך ייתכן כזה דבר שיהודי יחלל שבת? אין כזה דבר בעולם! ו"המארי רוצה שנאמין שב'ארץ הקדושה' יש!"- ואז הוא סיים באנחה עמוקה ואמר לי: "והגענו למילים שלו.." שאלתי אותו: "ואם הייתם יודעים את זה הייתם עולים לארץ?", הוא אמר לי: "חס ושלום! לא היינו עולים לארץ, חס ושלום." עכ"פ הי' אז בית דין של העיר ביידא בתימן, האב"ד קראו לו מארי סאלם מת'נא ממשפחת זכרי'ה, הוא הי' גם יהודי קדוש עליון ממש, הוא אמר אז לצאן עדתו: "הראו לי משמיים את העיר 'יפו', אני לא רוצה לעלות לארץ ישראל.", והי' לו בן ת"ח עובד ה' גדול שקראו לו מארי סלאח, הוא אמר: "על הבן הזה אני אתפלל שלא יעלה לארץ." הבן נפטר לפני אביו ואח"כ האבא נפטר. בהזדמנות אחרת סיפרו לי זקני ביידא, שכששאלו את מארי סלאם מת'נא כשהתחילו רק הדיבורים הראשונים על העלי'ה לארץ, שאלו אותו: "מארי, אתה תבוא איתנו?" אמר: "לא, ושכבתי עם אבותי, אני אקבר פה בביידא עם קבורת אבותיי." הי' דיין במנאכ'ה שקראו לו מארי אברהם שרעבי זצ"ל, הי' אחד הדיינים בבית דין של העיר מנאכ'ה בתימן, והאחיין שלו הרב יחזקאל שרעבי מבני ברק סיפר לי שהוא אמר להם במנאכ'ה: "תדעו לכם, עוד מעט יתקיים הפסוק 'וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב', אתם רואים פה בתימן כשיש את 'גזירת היתומים' כמה אנחנו מוסרים את הנפש להציל את הילדים מהגזירה, תדעו לכם, היהודים בארץ ישראל (הוא מתכוון על השליטים) הם יותר גרועים מהערבים פה." ככה הוא אמר להם: "ויהי' לכם נסיונות מאד גדולים לשמור על היהדות." הי' עוד אחד מהרבנים במנאכ'ה, קראו לו מארי סאלם צנעני, הבן שלו זה הרב משה צנעני מרכסים. הוא התנגד גם מאד לעלי'ה לארץ, הבן שלו הרב משה בעצמו סיפר לי: "אני זוכר שאנחנו נשארנו אחרונים במנאכ'ה, עד שכבר לא נשארו יהודים אז אבא כבר אמר מה נעשה, נישאר לבד? בלי יהודים, בלי מניין, בלי כלום?" ואז הם הגיעו למה שנקרא 'מחנה "גאולה" ', 'מחנה געולה' ששמה 'געלו' את נשמותי'הם, והוא אמר: "הגענו לשם, ואבא עובר ברחוב ופתאום הוא רואה אחות אחת עם שרוול קצר, הוא הזדעזע ואמר מה זה! אמרו לו מארי אמרו שהיא יהודייה מארץ ישראל שבאה לעזור לחולים, הוא הזדעזע, הרים את העיניים ואת הידיים ואמר ריבונו של עולם, אם ככה עוברים על ראשי הלכות בארץ ישראל, אני לא רוצה יותר לחיות." נכנס לאהל, האוה"ח הקדוש כותב שלצדיקים יש זכות להחליט מתי הם רוצים להיפטר מן העולם.

רבי אביעד נייגר: ספר הכוזרי.

רבי חננאל שרארה: כן, אז הוא נכנס לאהל ולא יצאו שעתיים עד שהתפרסם בכל המחנה, שמארי סאלם צנעני הדיין ממנאכ'ה נסתלק לבית עולמו. הי' עוד אחד ת"ח גדול, מארי כהן קראו לו, הוא הי' מהכפר רג'אם בתימן, לא רחוק מצנעא. למשפחת כהן הזאת הי' כתב ייחוס עד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. הייתה עוד משפחה כזאת בדרום-תימן בשרעב, שגם להם הי' כתב ייחוס עד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, בן אחרי בן עד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. עכ"פ גם הצדיק הזה דיבר שעוד מעט יעשו פה עליי'ה לארץ, הוא אמר: "תדעו לכם שיהי' שמד." וכו', ואז הוא אמר ככה: "תימן היא אדמה טמאה, אבל אנחנו היהודים הצלחנו לקדש אותה, אבל ארץ ישראל היא ארץ קדושה, אבל לא הצלחנו לקדש אותה." ככה הוא אמר. עכ"פ מארי סעיד אלעוזרי מגדולי רבני צנעא, הי' רבו של מארי יחיא אלשיך ומארי יוסף צוברי ועוד תלמידי חכמים, אז מארי סעיד אלעוזרי גם כן התנגד מאד לעלי'ה לארץ, אבל לצערנו הרב הי' סיפור שם, אני כרגע לא יכול להאריך בכל הדברים, הי' סיפור של איזו ערבי'ה אחת שזרקה שתי בנות ערביות לבאר של משפחת חבשוש ואח"כ האשימו שהיהודים הרגו אותן, עד שלבסוף התברר שזו הייתה הערבי'ה הזאת, וזה התגלה ממש בניסים שאיזו ערבי'ה אחת שראתה את זה סיפרה לחברה שלה ובמקרה איזה יהודי שמע ואז הוא רץ לספר וככה תפסו את הערבי'ה וחקרו אותה והתגלה כל הסיפור. והרבה טענו אז שזה הי' מעשה שהציונים סידרו בשביל כסף, כמו שבתוניס הם שלחו ערבי לרצוח את רבי מצליח מאזוז, שאפילו הבן שלו מבני ברק אומר "אבא שלי הי' סאטמאר", הוא אמר את זה בפה מלא ויש לו קונטרס שהוא כתב על שלש השבועות, רבי מצליח מאזוז. עכ"פ כמו שהם רצחו בתוניס את הרב הראשי, ככה הם עשו בתימן גם את הסיפור של שלשת הבנות שזרקו אותן, ואז פה נהי' לחץ גדול, והי' להם רב אחד שאת שמו לא אזכיר פה שהוא שלח מכתבים לכל המקומות שיעלו לארץ, ואז גם אלו שהתנגדו הציבור כבר פחד וחלק מהציבור החליט ללכת, אבל פה אני רוצה לספר

הרב אביעד נייגר: קראו לו יזראעלי?

הרב חננאל שרארה: לא, זה הי' עוד הרבה שנים לפני כן, גם פה זה הי' עוד לפני פרוץ המדינה אבל זה הי' ממש סמוך. עכ"פ, פה אני רוצה לספר סיפור, יש לי יהודי מכר מבית שמש, היהודי הזה הוא אזרח אמריקאי אבל הוא גדל רוב הילדות שלו בארץ וקצת קלט גם את השפה הערבית, אח"כ בבחרותו הוא חזר לאמריקה ללמוד בישיבת לעיקווד ושם איתו למד בחור שעוד הי' בתימן והגיע ללמוד שם בישיבה, והבחור הזה סגר שידוך בתימן והי' צריך לנסוע לשם אז הוא ביקש מהמג"ש שלו שיבוא איתו לשם ביחד לחתונה בתימן, אבל המג"ש לא רצה לנסוע למדינה ערבית מפני שהוא פחד והוא לא מכיר את השפה וכו', וביקש מה"בית-שמשאי" הזה שיבוא איתו ביחד משום שהוא יודע קצת את השפה הערבית. אז הוא סיפר לי שני סיפורים מזעזעים שקרו שם, הם ישבו שם בשולחן שבת ארוך ופתאום באמצע השבת הם שומעים שם יריות לתוך הבית, ואז הם פנו אל השיח' והשיח' פתח בחקירה עד שגילו את היורה, ערבי מהכפר הסמוך, תפסו אותו ושאלו אותו מה לך ולמשפחה הזאת, מדוע אתה מציק להם? אז הוא אמר, אני לא אזכיר את שמו אני אזכיר רק אות, "ט' אחד מאנשי הסוכנות [הסוכנות הציונית ימ"ש]" -אגב הבן אדם הזה עשה סרט שסאטמאר חוטפים ילדים מהתימנים [ה"י]

הרב אביעד נייגר: מסולף.

הרב חננאל שרארה: כן מסולף, בוודאי. ופרסם את זה בכל העולם, עכשיו תבינו מי זה הבן אדם הזה, אם אפשר בכלל לקרוא לו 'בן אדם'. אז הוא [הערבי] אמר מפורש שהט' הזה שילם לו כסף שהוא יעשה צרות למשפחה הזאת. אחרי כמה ימים מיודענו ה"בית-שמשאי" פוגש את הט' הזה בעצמו, ואז הוא שפך עליו שם קיתונות, הוא אמר לו: "אתה שולח ערבים לירות בבתים של יהודים!" והוא כלל לא התבייש, הוא לא הסמיק בכלל, הוא אמר לו: "אתה יודע, הסוכנות משלמת על כל ראש שעולה לארץ כך וכך, אז אני עושה מה שאני יכול." פשוט חד וחלק, פתרון ציוני. עוד סיפור הי' להם שמה, השופך אור על שנות העלי'ה לארץ, הסיפור הזה הי' בערך לפני עשרים שנה, הוא סיפר לי שהם נכנסו לתחנת דלק בתימן ואחרי'הם פתאום נכנס אוטו מפואר ממנו יוצא ערבי עם לבוש אירופאי, עניבה, חליפה קצרה, הוא ניגש אלי'הם (שני יהודים-חרדים בתימן זה קצת לא מראה שרואים שם בכל יום) ואומר להם: "אבא שלי פה הוא השיח' של כל האיזור, הוא רוצה לדבר איתכם." טוב, ניגשים לחלון של האוטו, יושב שם שיח' ערבי זקן, ניגשים אליו ואז הוא אומר להם: "אני רוצה להזמין אתכם אלי הביתה." הם לא ידעו איך זה נפל עלי'הם, אמרו לו: "אנחנו אוכלים רק כשר." אז הוא אמר להם: "כן, אני יודע, אבל פירות מותר לכם לאכול מאצלי." בקיצור, הם הלכו והתארחו אצלו ואחרי שהם התיישבו הוא שואל אותם שאלה ראשונה: "אנתום אלי'הוד אלציוני, אולא מן יהוד אלאמריקי?" כלומר "אתם מן היהודים הציונים או מן היהודים האמריקאים?" הוא חושב שכל היהודים בארץ הם ציונים [ח"ו], הם ענו לו: "אנחנא מן יהוד אלאמריקי." "אנחנו מהיהודים האמריקאים." אז הוא אמר להם: "אנא מעבנחיפש אלי'הוד אלציוני." "אני לא אוהב את היהודים הציונים." אז הוא סיפר להם סיפור, אמר להם: "לפני חמישים שנה כשהיהודים נסעו מפה מתימן, לצערנו הרב, אבא שלי הי' פה השיח' וברחוב שלנו היו הרבה משפחות שבמשך הרבה שנים לא רצו לעלות לארץ, יום אחד מגיע לאבא שלי מן 'אלי'הוד אלציוני', שמו לו על השולחן הרבה-הרבה כסף ואמרו לו, תקח את הכסף הזה, אבל תעשה צרות ליהודים שלא ישארו פה. אבא שלי הי' אדם ישר, הוא לא אחז לעשות את זה והם ראו שאי אפשר לעבוד איתו, אז הם לקחו את כסף הזה ושילמו אותו לכל מיני אנשי 'עולם-תחתון' באיזור ההוא, והם התחילו לירות על ימין ועל שמאל ולרצוח יהודים על ימין ועל שמאל, תוך שלשה ימים כל המחוז התרוקן מכל היהודים." כולם נסעו בעוונות הרבים למדינת הסדום [ה"י], כשאני שמעתי את זה נפל לי האסימון, כשהייתי עוד בחור סיפר לי איזה מישהו שהסבא שלו לא אחז לנסוע לארץ ישראל, וכמוהו היו עוד הרבה יהודים במחוז שלו שלא אחזו לנסוע לארץ ישראל, אבל פתאום השיח' שם קרא לכל היהודים שנשארו ואמר "כולם – אלחאבס!" כולם לכלא, "אאו סירו בילאדקום – אאו תלאסמו" "או שתלכו לארץ שלכם – או שתתאסלמו." אי אפשר פה להישאר באמצע, אז לא הבנתי מה קרה? למה הוא השתגע? הוא קיבל את הכסף. הוא לקח את הכסף, בקיצור, זו דוגמא ועכשיו תבינו כמה עובדים עלינו.

הרב אביעד נייגר: גם בבגדאד...

הרב חננאל שרארה: שמו פצצות, כן.

הרב אביעד נייגר: שמו פצצות, המוסד נהגו לשים פצצות.

הרב חננאל שרארה: כן, שמו את זה אחד בשם ש.ש.ה. ואחרי זה נתנו לו איזה תפקיד.

הרב אביעד נייגר: גם במרוקו.

הרב חננאל שרארה: מרוקו, עכשיו אני רוצה לספר על מרוקו. יש רחוב שנקרא 'רחוב המ"ג' מול 'סנטר 1' שבכניסה לירושלים, שם יש את האמבולנסים ב'רוממה' ברחוב הזה, בקיצור, אני שמעתי את הסיפור מיהודי ששמע את זה מאחד מארבעים ושלוש ה'מ"ג' הורים, מה הי' הסיפור, ארבעים ושלוש משפחות שהסוכנות מצרפת הגיעו אלי'הם ואמרו להם: "אנחנו פותחים ישיבה קדושה בארץ הקדושה לבנים שלכם, תשלחו אותם לארץ ישראל ללמוד תורה באווירה של קדושה." ולצערנו הרב ההורים לא הכירו מי הם ומה הם, והסכימו, אדרבה ראו את זה כמין חלום מתוק, שהבן יזכה ללמוד בארץ הקדושה. אז הם סגרו איתם שיגיעו בלילה של תאריך פלוני לעיר 'טטואן' שהיא בגבול הצפוני על הים של מרוקו, שם תגיע אוני'ה ותקח אותם לצרפת, משם יקחו אותם לא"י. והנה הם מגיעים לים והים סוער בצורה בלתי רגילה, אז הם שלחו טלגרמה, הייתה התכתבות בטלגרמות בין ההורים לבין הסוכנות בצרפת, "אי אפשר היום! אי אפשר להפליג בים כזה סוער, תדחו את זה ליום אחר." ואחרי התכתבויות מפה לשם שלחו להם הסוכנות: "אם אתם לא שולחים את הבחורים היום, אנחנו מתנערים מכם." לצערנו, ההורים נכנעו והנה מגיעה האוני'ה, הם רק ראו את האוני'ה וקיבלו חום. האוני'ה זקנה כבר צריכה לשוט עם הליכון, ועוד פעם התחילה סדרת טלגרמות בין ההורים לבין הסוכנות, שאי אפשר לנסוע בכזאת אוני'ה, במיוחד לא בים כזה סוער! הם שיקרו אותם באיזושהי צורה, ככל הנראה אמרו להם שהאוני'ה נראית כך רק מבחוץ, בקיצור לצערנו הרב הם הצליחו לשכנע אותם שישלחו את הבחורים ואם לא, הם מתנערים מהם. לצערנו ההורים נכנעו ושלחו את ארבעים ושלוש הבחורים ובסופו של דבר הבחורים טבעו בים ורח"ל אפי' לקבר ישראל לא הגיעו. ההורים הרגישו שמשהו פה מסריח, כשהם כבר הגיעו לארץ, התחילו לעשות סקנדלים ו'בלאגנים' וכו' ובסופו של דבר רבין [שר"י ימ"ש] קרא לכל ארבעים ושלש ההורים הללו ואמר להם: "תקשיבו טוב"- אני שמעתי את זה כפי שאמרתי מאחד ששמע את זה מאחד ההורים, ששמע את זה מרבין [שר"י] בעצמו. הוא עשה להם אסיפה ואמר להם: "בואו נעשה עסק, את הבנים שלכם אתם במילא לא יכולים להחזיר לחיים, הם כבר במילא נפטרו, בואו נעשה עסק – המדינה תכיר בכם כ'משפחות נפגעי טרור', אתם תקבלו כל חודש כסף, ואני אגלה לכם את כל האמת מה שקרה, ובתמורה אנחנו רוצים שקט." הם התלבטו וחשבו, בסוף אמרו "במילא אין מה לעשות" הבנים שלהם כבר הלכו במילא, והסכימו. ואז הוא ישב וסיפר את הסיפור האמיתי, מה שהוא יודע שחבריו עשו. והוא סיפר להם, הסיפור שהי' כך הי': הם רצו לעורר עלי'ה ממרוקו, הלכו לדבר עם המלך של מרוקו שישחרר את היהודים, המלך של מרוקו אמר להם: "יש לי בעי'ה, קודם כל היהודים זה הפרנסה של המדינה שלי, אני לא רוצה להפסיד את הפרנסה של המדינה, היהודים הם סוחרים ממולחים וכו'. דבר שני, כל פרק זמן מסויים עושים פגישת-צמרת של כל המנהיגים הערביים של המדינות הערביות, כל פעם עושים את זה במדינה אחרת. עכשיו זה אמור להיות אצלי במרוקו, אם אני אשלח את כל היהודים שיסעו לא"י אין לשער איזה קיתונות אני אקבל מהם." אז הם אמרו לו: "תקשיב, בקשר לבעי'ה הראשונה, אתה תקבל מאיתנו על כל ראש שעולה לארץ כו"כ כסף – לך אישית, לחשבון שלך אישית."- לצערנו הרבה יהודים תרמו להם וראו מה הכספים האלה עשו רח"ל.- "דבר שני בקשר לחשש מהמנהיגים הערביים, אנחנו נשדר לך 'נו נו נו' מהאו"ם וכך תוכל לומר להם אני לא רציתי אך מה אעשה ששלחו לי מהאו"ם ואיימו עלי וכו'." ואז הם הלכו ושידלו את ההורים האלה שישלחו את הבחורים, ואחרי שהאוני'ה הפליגה משם ולא הי' לה סיכוי להתקיים בים הסוער הזה, הצטרפה אלי'ה עוד אוני'ה ששטה לידה ורב החובל דילג וקפץ מן האוני'ה הרעועה לאוני'ה השני'ה והשאיר אותה לאנחות באמצע הים, והם טבעו למוות. ואז הם הלכו לאו"ם ואמרו: "תראו מה עושה מלך מרוקו הרשע הזה, יהודים רוצים לעלות לארץ והוא לא נותן להם, לכן הם הולכים בדרכים בלתי-ליגליות [לא חוקיות] ולכן טבעו עכשיו ארבעים ושלש בחורים בגללו." ואז האו"ם נפל בפח (או שלא בדיוק ואכמה"ל), בקיצור, שלחו 'נו נו נו' למלך מרוקו, וככה הם כמובן השלימו את התמונה כמו שעשו בעוד כל מיני מקומות שהבעירו שנאת ישראל על ידי המצב שבמילא הבעירו אותו עם המלחמה בין ה"יהודים" לערבים בארץ, כך הם הסיתו וכל מיני 'אינטערווענטיקעס' גם במרוקו ורח"ל היום הצאצאים של היהדות המפוארת יהדות מרוקו, רואים אותם היום מחללי שבת וכו'. רבותי צריכים להתפלל לה', רק בתפילות לה', תגאל אותנו כבר מהאפיקורסים האלו, עם כל אומות העולם אפשר להסתדר, הבעי'ה היא שיש פה את אלו שמחרחרים ריב בין אלו, וגובים קרבנות מכל הצדדים בשביל שהם ימשיכו לצחוק עלינו ולהישאר במלוכה ה'ערב-רבית' שלהם. השי"ת ירחם עלינו ועל כל אמו ישראל, אכי"ר.

הרב אביעד נייגר: יישר כח גדול.