חיפוש
עד שיחזרו ויבקשו שלשתן
למען אחי רעי! הנה השי"ת האיר לי באור יקרות דברי קדשם של חז"ל במדרש שנכתב בתקופת האמוראים המכונה מדרש שמואל, ושם בפרשה יג כתוב כך
ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם וגו'. תני רבי שמעון בר יוחאי, אותי מאסו, גם אותי מאסו, כי גם אותי מאסו. אמר ליה הקב"ה, בשלשה דברים הן עתידין למאוס, במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבנין בית המקדש. אימתי מאסו בשלשתן, בימי רחבעם. הדא היא דכתיב, (מלכים א ב, טז) וירא כל ישראל וגו' מה לנו חלק בדוד. זו מלכות שמים. ולא נחלה בבן ישי. זו מלכות בית דוד. איש לאהליו ישראל עתה ראה ביתך דוד. זו בנין בית המקדש.
אמר רבי שמעון בר מנסיא, אין ישראל רואין סימן ברכה לעולם, עד שיחזרו ויבקשו שלשתן. הדא היא דכתיב, (הושע ג, ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם, זו מלכות שמים. ואת דוד מלכם, זו מלכות בית דוד. ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים, זה בנין בית המקדש:
והנה הלימוד הראשון העצום שזכיתי אליו הוא כדלהלן שהיום מצינו שתהיה קבוצת אנשים שמבקשים רק את השי"ת אבל את המשיח והבית המקדש אינם מבקשים, ה"י
וכן תהיה קבוצת אנשים שרק ידברו על המשיח, אבל את השי"ת והבית המקדש אצלם זניח, רח"ל
וכן תהי' קבוצת אנשים שתרצה רק את בית המקדש ללא בקשת השי"ת ומשיח צדקנו, רח"ל וגם ה"י
וכמובן לאחר שיקראו דברים אלו שכתבתי כאן יהיו כאלו שיקפצו ויגידו 'אנחנו לא כאלו, מה פתאום אננחנו צמיד רוצים את שלושתן', אבל כידוע הדברים האלו הם רק פטפטת
אבל ישנו גם לימוד שני והוא ג"כ דבר מה שאולי ידוע ואולי לא, אבל צריך לבקש, מה הכוונה לבקש זה לומר משהו כמו
אנא השי"ת אנחנו רוצים אותך ואת המשיח ואת בית המקדש
אבל רק באופן של בקשה, ולא באופנים כגון צרחות ולא צעקות ולא דחיקות ולא ע"י תחנונים יותר מדאי, ולא באופן של לקום ולעשות מעשים [שלא יעשו] שהם נגד דעת תורתינו הק' (כי נדמה למאן דהו לפי תפיסת הציונות הטמאה שהדבר מותר, אבל הוא אסור בתכלית האיסור)
כפי שאמרנו לנו חז"ל במסכת שבת, דף לא ע"א
אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו... צפית לישועה...
וכן בעיקר הי"ב שבי"ג העיקרים, שע"פ הרמב"ם זיע"א
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא: (משיח)
אזי מכאן אנו למדים שלחכות ולצפות לישועת השי"ת היא לא ע"י פעולות ולא ע"י הפצרות, אלא ע"י תמימות ופשיטות של בקשה
ואם יאמרו שאנחנו צריכים כוונת הלב ולא מספיק האמירה בלבד, על כך כבר נאמר בספה"ק של אחד מתקופת הראשונים, הרא"ה זיע"א, בספר החינוך, מצוה טז
דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע. ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.
Comments