נצחו אראלים את המצוקים רבי אורי בלוי זיע״א

למען אחי ורעי! נצחו אראלים את המצוקים, נפטר רבי אורי בלוי זיע״א, מאנשי העדה החרדית (-יום חמישי, ד' בשבט ה'תשפ"ב)

רבי אורי בלוי זיע״א בזקנתו מספר מזכרונתיו

מראשי הנטורי קרתא בא”י לוחם מלחמות ה’, אלפים מתושבי מאה שערים ומחוצה לה ליווהו למנחות מביתו אל הר המנוחות.

נולד בירושלים, אביו הינו רבי עמרם בלוי זיע"א.

כבר משחר נעוריו, השתתף במאבקים על קודשי ישראל אל מול השלטון הכפרני הציוני בארה"ק.

ממאבקיו נגד שלטון הערב-רב

ואביא כמה וכמה ממאבקיו נגד שלטון הערב-רב שהתפרס על פני שנים רבות על מנת לשמור על קדושת עמך בית ישראל מכל מיני רוחות רעות שמנסות לטמא את ארה"ק, רח"ל.

כבר בשנת ה'תש”ה עוד לפני קום המדינה, החל במאבקו הראשון כשהוא עדיין בחור צעיר, אז תנועת ‘ההגנה’ דרשה מהיהודים לפתוח בשביתה כמרד בשלטון הבריטי בא”י ולסגור את כל בתי המלאכה והחנויות.

לאמו היתה חנות בדים בשכונת מאה שערים וכמובן לא נשמעה לשביתה של התנועות הציוניות ופתחה את החנות כרגיל, ועל מנת שלא יוכלו הציונים לסגור את החנות בכח, עקר את דלתות החנות ממקומן בכדי למנוע מהציונים לסגור החנות.

עם תקומתה של מדינת ישראל בשנת שח"ת, הציונים ביקשו לגייס את כל הצעירים לצבא הגנה לישראל, ובין היתר גם התבקש להתגייס וכמובן סרב, מיד נעצר וישב שנה שלמה בכלא הקישון.

כרוז של רבי אורי בלוי זיע״א, על הפולסא דנורא שעשו לגרשון אגרון

בהמשך השנים בשנת ה'תשי”ח כשכבר נשא אישה והקים בית, פתח במאבק עיקש יחד עם בני העדה החרדית נגד פתיחתה של בריכת שחיה מעורבת בשכונת קטמון (המושבה הגרמנית) בירושלים, מאבק קשה שארך כשלוש שנים, כשבאחת הפעמים שנעצר במקום, ישב במעצר במשך שלושה חודשים, רבני העדה קיימו טקס פולסא דנורא על גרשון אגרון שר"י והדבר התקיים.

בשנת ה'תשי”ט הוביל מאבק נגד עירייה שהחליטה לפתוח מועדון בילוי ברחוב סאלנט הסמוך לשכונת מאה שערים, החלטה שגרמה לסערה רבתית ולמאבק ארוך ואלים.

רבי אורי בלוי זיע״א, מצטרף לחבר בצרה שנעצר על ידי השוטרים

בשנת ה'תשכ”ז אנשי הישוב הישן בירושלים פתחו במאבק נגד הפתולוגיה הציונית שביקשו לנתח מתים לצורכי מחקר, והובא מספר פעמים למעצר בעקבות כך.

בשנת ה'תשל”א אנשי ירושלים יצאו במאבק ארוך נגד חברת אגד שהפעילה מספר קווי אוטובוס גם בימי שבת רח”ל, מאבק זה ארך שלוש שנים, המשטרה הקפידה לעצור אותו בכל שבת מחדש.

רבי אורי בלוי זיע״א, בהפגנה על קדושת ישראל

בשנת ה'תשל”ט אנשי העדה החרדית בירושלים פתחו במאבק נגד מוסדות חרדים ותלמודי תורה בירושלים שהחלו לקחת כסף ממשרד החינוך, השתתף במחאות מידי יום מול אותם מוסדות, גם מאבק זה גלש לעימותים קשים עם המשטרה ומעצרים רבים.

בשנת ה'תש”מ ראש עיריית ירושלים טדי קולק ביקש להקים את איצטדיון טדי בסמוך לשכונת סנהדריה בירושלים, מה שהיה גורם לחילולי שבת המוניים במשחקי הכדור רגל, את המאבק הזה הובילו חברי בית הדין של העדה החרדית, כשגם במאבק זה לקח חלק פעיל ובולט.

רבי אורי בלוי זיע״א, בהפגנה נגד חטטי דשכבי

בשנת ה'תשמ”א הוביל את המאבק של אנשי העדה החרדית בירושלים נגד חפירת קברים בעיר דוד, מאבק שנקרא ‘מורד הר הבית’ מאבק שארך שלוש שנים תמימות, כשאברכים רבים מחו מדי יום בשטח החפירות, הוכו והובלו למעצר, כשלא פעם הוכה קשות והובל למעצר באכזריות.

בשנת ה'תשמ”ב אנשי ירושלים פתחו במאבק על קדושת השבת, עת נפתח ‘כביש רמות’ לנסיעה בשבתות ר”ל, הכביש שמחבר בין שכונת רמות לבין השכונות החרדיות במרכז ירושלים, היה זה מאבק קשה ואלים, כשעשרות אברכים הוכו בידי שוטרים נפצעו, דיממו והובלו למעצר, את מאבק זה הוביל במסירות נפש ר’ אורי בלוי כשמדי שבת ר’ אורי מוכה באלות בכל חלקי גופו ומובל למעצר.

בשנת ה'תשמ”ז עיריית ירושלים חנכה חמישה בתי קולנוע שהחלו לפעול גם בשבתות ר”ל, אנשי ירושלים והעדה החרדית, כאשר שוב בשטח מנהל את העניינים הינו האי גברא רבא, יצאו מדי שבת לכל הצמתים בעיר למאבק קשה ביותר, שם המשטרה השתמשה לראשונה בזרנוקי מים (מכתזית) גז מדמיע וכדורי גומי, ה"י.

דברי התעוררות של רבי אורי בלוי זיע״א, ברקע תמונתו בה הוא נישא על כתפיו לאחר שיצא מהמאסר

קהילתו

היה משוייך לפלג של הנטורי קרתא שאותו הקים אביו רבי עמרם זיע"א, באותם ימים לנטורי קרתא היו את מוסדות ‘תורה ויראה’ אשר היו משוייכים לעדה החרדית ולחברי בית הדין שלה.

אלא שבשנת ה'תשמ”ו התגלעה מחלוקת על דרכי המאבק, בין אנשי 'תורה ויראה' שהיו יותר מיליטנטים, לבין 'העדה החרדית' שהיו נחשבים ליותר מתונים.

בעקבות כך שהיה נאמן לבית הדין של העדה החרדית התפלג מ'תורה ויראה' שהם פרושים (ליטאים) וחזר למקורות אבותיו החסידיים וחבר לבית הכנסת ולקהילת ‘קהל יראים’ כשהם כונו ‘נטורי קרתא של היהדות החרדית בארץ ישראל’ וכאמור היו נאמנים לבית הדין של העדה, כשאנשי 'תורה ויראה' והפרושים כונו ‘נטורי קרתא של היהדות החרדית בא”י’ בראשי תיבות.

הצדיק נאסף

החזיר את נשמתו לבוראו כשהוא בן צ”ד שנים, בהלוויתו השתתפו אלפי בני ירושלים, גם מהפלגים והפרושים כולל תורה ויראה ואנשי העדה החרדית.

השאיר אחריו זרע קודש 7 ילדים ומאות נכדים, רביעים וחימשים.

---

ייש"כ לר' יואל קרויס שפתח לנו את הארכיון שלו ביד רחבה, וכן מסר לנו מידע אודותיו.