חיפוש
מלחמת רשות, מלחמת מצוה ומלחמה על עסקי תבן וקש
למען אחי ורעי! בגלל הבלבול שקיים כעת בגלל אנשי דלא מזרעא מעליא, מפטפטים כל מיני שטויות מבלי להבין ללון לעומקה של הלכה לאשורה
אסביר כאן בקצרה קיצור הלכות מלחמה
א. מלחמת רשות-איננה נוהגת בזמן הזה, משום שאין סנהדרין ומלך המשיח
אבל בזמן שהיא כן נוהגת איתא במס' שבועות, דף לה ע"ב:
'שאמר שמואל: מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא'.
ושם ביארו בעלי התוספות:
'דקטלא חד משיחא בעלמא כו' - בהוצאת למלחמת הרשות קאמר'.
ושוב פעם אין נוהג בזמן הזה, ללא סנהדרין, אורים ותומים ומלך, ועי' בהרחבה בדב"ק של רבי יחזקאל סג"ל לנדא זיע"א, שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אבן העזר סימן קכט.
ב. מלחמת מצוה-איננה נוהגת בזמן הזה, משום שאין סנהדרין ומלך המשיח
רמב"ם יד החזקה, הלכות מלכים ומלחמות פרק ה הלכה א:
'אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו'.
מה הכוונה 'נלחם תחילה' כי כאשר הוא מקבל את מלכותו, דבר ראשון הוא הולך להלם על ג' המלחמות האלו בזמן תחילת מלכותו, אם כבר עבר הזמן של התחלת מלכותו אז אין בכך דבר, הרי ה'מלך' לא ראה באותם אלו שלא נלחם בהן כבתור א' מ-ג' הדברים האלו דהיינו:
...'מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם'...
וכן במגילת אסתר, פרק ג פס' י:
"ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים".
שורש המושג הנ"ל 'צר שבא עליהם' הוא מהפסוק בחומש במדבר, פרק י פסוק ט:
"וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֵֹקיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם".
ושם ביאר רבינו יעקב בעל הטורים זיע"א, במדבר פרק י פסוק ח, שזה נוהג רק לימות המשיח:
'לדורותיכם - וכי תבאו מלחמה. רמז למלחמת גוג ומגוג העתידה שתבוא לימות המשיח. 'תבאו מלחמה' בגימטריא 'מלחמת גוג'.
'תבאו'. אותיות 'אבות' שזכות האבות עומד במלחמה[1]'.
דהיינו שהסיבה שרבינו יעקב בעל הטורים בחיברו הק' ארבעת הטורים' לא מציין מלחמת מצוה, זה משום שזה לא נוהג 'צר הצורר' אלא רק 'לימות המשיח' (ולגבי המן צורר היהודים, הרי חשבו בתחילה שאולי יש מצב של 'אתחלתא דגאולה' אבל אח"כ התברר שלא משום שלא הכריתו את כל זרע עמלק והיו עדיין תחת שלטון אחשורוש (ע"פ פי' בעל התניבות על מגילת אסתר).
ושם ביאר רבינו יעקב בעל הטורים זיע"א, במדבר פרק י פסוק ח, שזה נוהג רק לימות המשיח.
ולכן לא תמצא את דיני מלחמת מצוה לא בטור ולא בשולחן ערוך.
ועי' הרחבה בסוף הקדמת הרמב"ם לספר המצות, וכן נשנה בדב"ק של הרמב"ן, בהשגות הרמב"ן על ספר המצות, לא תעשה.
ג. מלחמה משום עסקי תבן וקש-נוהגת בזמן הזה, משום דינא דמלכותא דינא ופיקוח נפש
וביאר שם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זיע"א, משנה ברורה סימן שכט ס"ק יד:
'לספר וכו' - עיר שמבדלת בין גבול שישראל דרים בה לגבול העו"ג, וחיישינן (י) שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם'.
דהרי מבואר בגמרא עירובין, דף מה ע"א:
'אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא ותרגומא נהרדעא'.
ופירש"י, שם:
לספר - עיר שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות יוצאין עליהם שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם:
תרגומא - אי זו היא עיר בבבל דהויא סמוכה לספר:
נהרדעא - שהיתה סמוכה לנכרים מצד אחד ולעיירות שיושבין בהן בני גולה מצד שני'.
והנה בימינו אנו מנסים כל מיני עמארצות למיניהם להתפלפל כדי לחזק את שלטון הערב-רב, שלכאורה מה לשלטון הערב-רב, ובכלל להלכות 'פיקוח נפש דוחה שבת', הרי עצם ההתחברות וקיום שלטון הערב-רב הוא בעצמו גורם לפיקוח נפש אחד גדול, ולא רק מצד הגשמי אלא גם פיקוח נפש רוחני גדול מאוד, מצד כך שהם חוטאים ומחטיאי הרבים.
דהרי מצד הברור הוא שהלכה זאת היא נוגעת להלכות שבת ולא נידונת בהלכות מלכים ומלחמותיהם.
שלטון הערב-רב וענייני שמירת שבת הם לא נוגעים אחד לשני כי שניהם הפכים אחד לשני.
סיכום
שנזכה לימים אשר בן ישי חי, ונזכה לראות משיח צדקנו בב"א (בתרגום שיר השירים, פרק ח' פסוק ד)
'יימר מלכא משיחא משביע אנא עליכון עמי בית ישראל מה דין אתון מתגרין בעמי ארעא למפק מן גלותא (=מה אתם מתגרין באוה"ע לצאת מן הגלות) ומה דין אתון מרדין בחילותיה דגוג ומגוג (=ומה אתם מתגרין בחילות גוג ומגוג) אתעכיבו פון זעיר (=תמתינו) עד דישיצון (=שיכלו) עממיא די עלו לאגחא קרבא (=לעשות מלחמה) בירושלים, ובתר (=ואחר כך) ידכר לכון מרי עלמא רחמי צדיקיא (זכות אבות) ויהא רעוא מן קדמוהי למפרקכון (=לגאול אתכם)'.
Comments