חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי ישראל דב אודסר 'סבא ישראל' זיע״א
אחי ורעי! לכלכבוד יומא דהילולת רבי ישראל דב אודסר 'סבא ישראל' זיע״א (ה'תרמ"ו - י"ח בחשוון ה'תשנ"ה), הנה כמנה עלים לתרופה מדברים על גודל החשיבות להתרחק מהטומאה הציונית.
ישראל סבא, סִפּוּר הַהִתְקָרְבוּת, עמ' סב-סג:
'אבל שָׁכַחְתִּי מֵהַשְׁלֹשָׁה עֲשִׁירִים שֶׁל טְבֶרְיָה... אוֹי, הֵם כְּבָר הָיוּ מֵהַצִיּוֹנִים הַחֲדָשִׁים וְהֵם עָשׂוּ צְחוֹק מִכָּל הַיַּהֲדוּת וְהַתּוֹרָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי כֵן הֵם יְלִידֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הָיָה לוֹ תַּחֲנַת קֶמַח וְהוּא הָיָה חָשׁוּב וְהָיָה אִישׁ חָכָם. הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, הָאַבָּא וְהַסבָּא הָיוּ חֲסִידִים, אָז הוּא לָבַשׁ אֶת הַשְׁטְרַיְמָל כָּכָה בַּצַד לְפִי הַמּוֹדָה, וְהוּא הָלַךְ עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ עוֹד שְׁנַיִם, הוּא לֹא הָיָה זָקֵן, אֲבָל נֶגְדָּם הוּא הָיָה זָקֵן מֵהֶם. וּשְׁמוֹ היה יִשְׂרָאֵל בֶּן זַלְמָן, זוּנִינְס.
וְהַשְׁנַיִם, אֶחָד הָיָה בַּעַל בֵּית מֶרְקַחַת הֲכִי גָּדוֹל בִּטְבֶרְיָה, הוּא הָיָה פֶּלֶא אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְהוּא יָדַע אֶת הַמְלָאכָה טוֹב, מֶומְחָה גָּדוֹל, זֶה הַשֵּׁנִי.
וְהַשְׁלִישִׁי הָיָה לֵיבְּל, אַרְיֵה, הוּא הָיָה סוֹחֵר עֵצִים הֲכִי גָּדוֹל בִּטְבֶרְיָה. אָז אֵלּוּ הַשְׁלֹשָׁה הָיוּ חֲבֵרִים וְהִתְלוֹצְצוּ מֵהַיַּהדוּת, כְּמוֹ הֶחָכָם שֶׁל הַסִפּוּרִי מַעֲשִׂיּוֹת, וְהָיָה אֶצְלָם צְחוֹק, "הוֹלְכִים לְהִתְפַּלֵּל". הֵם הָלְכוּ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, אֲבָל זֶה מִן הַשָּׁנָה, מִן צְחוֹק, כָּכָה הֵם הָלְכוּ לְבֵית־כְּנֶסֶת'.
ישראל סבא, סִפּוּר הַהִתְקָרְבוּת, עמ' שז-שט:
'רבנוּ הַקָּדוֹשׁ סְפֶר בְּהַסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה נִסִים', שֶׁהַחֲכָמִים רָאוּ שׁוֹר וְשֶׂה שֶׁצוֹחֲקִים מֵהֶם, מַה זֶה שׁוֹר וְשֶׂה"? שׁוֹר - תְּפִלִין, וְשֶׂה - צִיצִית.
הַתְּפִלִין שֶׁאֲנַחְנוּ מַנִיחִים זֶה שׁוֹר, עוֹר שֶׁל שׁוֹר, וְהַצֶמֶר זֶה צִיצִית. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא סְפֶר מַעֲשָׂה עוֹד לִפְנֵי הַכֹּל - שׁוֹר וְשָׂה יְתַקֵן כָּל הָעוֹלָם. שׁוֹר וְשֶׂה זֶה צִיצִית וּתְפִלִין, הַיַּחֲדוּת, הַתּוֹרָה, וְכֵן כָּל הַמִּצְווֹת - צוֹחֲקִים מֵהֶם! רבנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא נָתַן לְהַצִיּוֹנִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּל, וְלֹא הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵיהֶם וְלֹא נָגַע בָּהֶם, בְּכָל הַצִיּוֹנִים. "הַצִיּוֹנִים רוֹצִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם? כֵּן, הַכֹּל, אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם הַכֹּל, רַק אֵלַי אַל תַּגִּיעוּ, אַל תְּדַבְּרוּ אִתִּי, אַל תָּבוֹאוּ אֵלַי!"
בְּצָיוֹן גָּדוֹל לַצִיּוֹנִים, קְחוּ יְרוּשָׁלַיִם וּקְחוּ וְהַכֹּל, לְכוּ, לְכוּ, מִי צָרִיךְ לָכֶם?" הַצִיּוֹנִים חָשְׁבוּ שֶׁעַכְשָׁו הֵם כָּבְשׁוּ הַכֹּל, כָּל הַמִּלְחָמָה, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, הֵם חָשְׁבוּ שֶׁעַכְשָׁו הַכֹּל שֶׁלָּהֶם, אֲבָל זֶה הָיָה הַקֶבֶר שֶׁלָּהֶם וְהֵם נִקְבְּרוּ שָׁמָּה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא עָשָׂה לָהֶם קֶבֶר לְכָל הַצִיּוֹנִים, קְחוּ יְרוּשָׁלַיִם", הוּא עָשָׂה לְכַלָּם קֶבֶר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קֶבֶר! רֹאשׁ הַשָּׁנָה - בְּאוּמָן, וְהֵם יֵשְׁבוּ בְּבֵיתָם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁנוּ. כָּל הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לְאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהֵם יִרְאוּ, כֵּן, לְהוֹדִיעַ לְכָל הַצִיּוֹנִים, לְכָל הַכּוֹפְרִים, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אוּמַן בָּעוֹלָם, הֵם יֹאמְרוּ: "מַה, לְאֵיפָה לִנְסְעַ?" מִי הֵם הַצִיּוֹנִים? אֵלּוּ שֶׁלֹא רוֹצִים לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה, לֹא רוֹצִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה - יֵלְכוּ, יֵלְכוּ לַגּוֹיִם: אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָהֶם: הֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת וְלִנְסְעַ לְאֵיפָה שֶׁהֵם רוֹצִים. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא לֹא בָּא לִירוּשָׁלַיִם בִּכְלָל, אוּמָן זֶה מַסְפִּיק...
רבנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לְכָל הַצִיּוֹנִים: לֹא צָרִיךְ לָכֶם, שְׁבוּ בַּבַּיִת. יֵשׁ לִי מִנְיָן בִּלְעֲדֵיכֶם, שְׁבוּ בַּבַּיִת!"
הוּא יִשְׁאַל אוֹתָם: "מִי שָׁלַח אַחֲרֵיכֶם? אֲנִי שָׁלַחְתִּי אַחֲרֵיכֶם שֶׁתָּבוֹאוּ?! אֲנִי צָרִיךְ לָכֶם?! בִּשְׁבִיל מָה בָּאתֶם אֵלַי? לְכוּ מִכָּאן! אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָכֶם, אַתֶּם צְרִיכִים אֵלַי! אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָכֶם, לְכוּ, לְכוּ, לְכוּ מִמֶּנִּי!"
הוּא יַגִּיד לְכָלָם, לְהַנָּשִׂיא וְלְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּלְכָל הַשָּׂרִים: "אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָכֶם, אַתֶּם צְרִיכִים לִי, אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָכֶם, לְכוּ, לְכוּ, לְכוּ, לְכוּ.. לְכוּ מִכָּאן! שְׁבוּ בַּבַּיִת, אנִי לֹא צָרִיךְ אֶתְכֶם!" הוּא יִצְחָק מֵהֶם, מִכָּלָם, "אַתָּה נָשִׂיא? אֲנִי לֹא שָׁלַחְתִּי אַחֲרֶיךָ, בִּשְׁבִיל מָה בָּאתָ? לֵךְ מִכָּאן! מִי צָרִיךְ לְךְ? אֲנִי לֹא צָרִיךְ לְךְ, לֵךְ, לֵךְ, לֵךְ!"
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא לֹא יְדַבֵּר עִם הַנָּשִׂיא, יִהְיֶה לוֹ אִישׁ אֶחָד שֶׁהוּא יִמְמֹר לְהַנָּשִׂיא אֶת הַהוֹדָעָה. אֲנִי הָרַבִּי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמָן, אֲנִי הָרַבִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא שֶׁל גּוֹיִם. אַתֶּם לֹא שׁוֹמְרִים תּוֹרָה, אַתֶּם לֹא מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִי, לְכוּ מִכָּאן!
אֲנִי וְרַבִּי נָתָן מַסְפִּיקִים! אִם יֵשׁ עוֹד אֶחָד שֶׁשׁוֹמֵר תּוֹרָה - טוֹב, הוּא מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִי, וְאִם לֹא - לְכוּ, לְכוּ מִכָּאן, מַסְפִּיק אֲנִי וְרַבִּי נָתָן, אֲנַחְנוּ זֶה כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ הַתּוֹרָה וְכָל יִשְׂרָאֵל. הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם - שֶׁלִי, בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ - שֶׁלִי, יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִי תּוֹרָה - שֶׁלִי, וּמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה יֵלֶךְ מִכָּאן. לֵךְ, לֵךְ, לֶךְ, לֶךְ! מָשִׁיחַ הוּא יֹאמַר לָהֶם: "אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָכֶם, אֲנִי מַסְפִּיק לִי אֲנִי וְרַבִּי נָתָן - מַסְפִּיקִים. אֲנַחְנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הַתּוֹרָה. אַתֶּם כְּלוּם כָּלְכֶם, לְכוּ מִכָּאן!" יֵשׁ רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה וְיֵשׁ נָשִׂיא וְכָלָם, הוּא יְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵהַבַּיִת שֶׁלּוֹ, הוּא יְגָרֵשׁ אוֹתָם, הוּא יַגִּיד לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ, לְכוּ, לְכוּ, לְכוּ, לְכוּ.."
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, הוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל - רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. וְהֵם הַצִיּוֹנִים - לֹא כְּלוּם, אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיוּ מִילְיוֹנִים - לֹא כְּלוּם, לֹא לֹא כְּלוּם, לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. הַנָּשִׂיא הוּא לֹא נָשִׂיא, רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה אֵינוֹ רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה, רַבֵּנוּ לֹא קִבֵּל אוֹתוֹ. הַנָּשִׂיא לֹא כְּלוּם, הָרֹאשׁ מֶמְשָׁלָה לֹא כְּלוּם. הֵם כֻּלָּם יִתְבַּיְשׁוּ, הַנָּשִׂיא וְהַמֶּמְשָׁלָה, כֻּלָּם יִתְבַּיְשׁוּ, אֵיזֶה מָשִׁיחַ זֶה? הוּא לֹא רוֹצָה לְהִסְתַּכֵּל בַּפָּנִים שֶׁלָּנוּ!"
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּבָר הַגְּאֻלָּה, הַלְקוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' זֶה הַגְּאֻלָּה, הַלְקוּטִי הֲלָכוֹת' זֶה הַגְּאֻלָּה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּבָר גִּלָּה הַכֹּל לָנוּ לְתַקֵן אוֹתָנוּ, לְחַדֵשׁ אוֹתָנוּ, כֵּן.
ראשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְהַנָּשִׂיא יָבוֹאוּ לְרַבֵּנוּ: "אֲנַחְנוּ לֹא נָשִׂיא וְלֹא רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה, אַתָּה הוּא נָשִׂיא וְאַתָּה הוּא רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְאַתָּה הוּא הַכֹּל! אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ!" כָּל הַגּוֹיִם, כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַמְּלָכִים, כֻּלָּם יָסִירוּ אֶת הַכֶּתֶר מְלוּכָה שֶׁלָּהֶם וְיִתְּנוּ לְרַבֵּנוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ!"
כָּל הַגְּדוֹלִים, כָּל הַחֲכָמִים, כָּלָם יָסִירוּ כָּל הַמַּטְמוֹן שֶׁלָּהֶם וְיָבִיאוּ אוֹתוֹ לְרַבֵּנוּ, "אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ! אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ!"
רַבֵּנוּ הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּלָם יִתְּנוּ לוֹ כֶּתֶר הַמְלוּכָה שֶׁלָּהֶם, כָּל הַמְּלָכִים יאמְרוּ לְרַבֵּנוּ: "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ. אֲנַחְנוּ לֹא, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ...
שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז:
'לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... הוא לא מתגעגע אחרי מחללי שבת... [ש]עוברים על התורה... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!'
אב"י הנחל, טו:
'הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד וּמוֹצֵא טוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יוֹדֵעַ לְלַקֵּט כָּל מִינֵי שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו[1], וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא עוֹסֵק בִּרְפוּאוֹת כָּל אֶחָד וַאֲפִלּוּ אִם הוּא חוֹלֶה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ, כִּי הוּא מוֹצֵא בּוֹ גַּם-כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמְּנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב כְּשַׂעֲרָה, וְעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ גַּם עָלָיו שִׂכְלִיּוֹת וְצִמְצוּמִים עַד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ גַּם-כֵּן הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק, כְּשֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת גַּם הַחוֹלֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר - צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְזֹאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד הוּא בְּחִינַת צִינוֹר וּכְלִי שֶׁהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ עַל-יָדוֹ גַּם עָלָיו הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת.
עִקַּר הָאַהֲבָה וְאַחְדּוּת עַל-יְדֵי הַשְּׂעָרוֹת הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הָרָע שֶׁבַּחֲבֵרוֹ רַק מִשְׁתַּדְּלִין בְּכָל כֹּחוֹ לִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה טוֹב. אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁרָעָתוֹ רַבָּה מְאֹד[2], אַף-עַל-פִּי כֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בּוֹ שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת עַל כָּל פָּנִים.
עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפְּנִימִיּוּת דִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מַיִם רַבִּים וְעַזִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ!, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, אַף שֶׁהַבַּעַל-דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד וְכִמְעַט שֶׁשּׂוֹרֵף אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, אַף-עַל-פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, רַק צָרִיךְ לְלַקֵּט וּלְחַפֵּשׂ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ רִבּוּי הַחֲטָאִים אֲשֶׁר נִכְשַׁל בָּהֶם, וְעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
Comments