top of page

לכבוד יומא דהילולת רבי יצחק אייזיק שר זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי יצחק אייזיק שר זיע"א (מתלמידיו של רבי ברוך בער ליבוביץ זיע"א, ראש ישיבת סלובודקה בליטא, ולאחר מכן בארה"ק, איש תנועת המוסר. נתבש"ם ביום י"ב בשבט ה'תשי"ב).

רבי יצחק אייזיק שר זיע"א
רבי יצחק אייזיק שר זיע"א

'מעשה רב' עם רבי יצחק אייזיק שר זיע"א (מתוך ספר שלמה משנתו, משיכה בחוטי החינוך וההשקפה – בבית מדרשו של רבי אייזיק, עמ' 199):

'הימים ימי ראשית שנות הת"ש הארץ סוערת ומפולגת בין הרוחות הציוניות והלאומיות. רבי אייזיק יושב בחברת תלמידיו והוא עימם כ'מסיח את הרהוריו'.
הוא אומר להם עוד מעט המלחמה תסתיים בעז"ה אני אשוב לעירי ולישיבתי בסלבורקא (אז טרם נודע עוצם והיקף החורבן הנורא)... ואז פונה הוא לתלמידיו 'באם תסכימו לבוא איתי לשם'?
'מה פתאום'?! נענו כולם 'חס ושלום! חס ושלום' מתפלא רבם 'האמנם לא תבואו עם רבכם'?
מתגמגמים התלמידים, מפליטים בבושה; 'ארץ ישראל... מי עוזב את ארץ ישראל?'...
'קוקיזם' מטיח הרב, 'שכחתם לשמר את שיקול הדעת העצמי שלכם, אכן, האויר כאן בארץ ספוג ב'קוקיזם' [-השקפות הראי"ה קוק], ומבלי משים אתם מושפעים'...

'מעשה רב' עם רבי יצחק אייזיק שר זיע"א (מתוך ספר שלמה משנתו, משיכה בחוטי החינוך וההשקפה – בבית מדרשו של רבי אייזיק, עמ' 199-200):

'כאשר הוצרך רבי אייזיק שר לנסוע להינפש בעיה"ק צפת, או אז ניגש הרב לתלמידו הבחור שלמה הופמן ומינהו לבקר בביתו מזמן לזמן ולתחזקו עד אשר ישוב ר' אייזיק ממנוחתו בצפון.
ר' שלמה נענה בשמחה, מאושר על ההזדמנות להלך בבית רבו מבלי מפריע, "אוכל לבוא במסתרי רבי ולהציץ בכתביו המסולאים" הרהר, הן תורה היא וללמוד אני צריך, חשב.
ואכן תענוג עילאי היה לנער שלמה להתהלך בבית רבו וליהנות מן השמוש בחפציו. ארונית קטנה אחת משכה את תשומת לב הנער, "אולי כאן טומן רבנו את כתביו" ניסה שלמה את מזלו... הוא פתח את הארונית בזהירות ומה גדלה פליאתו לראות שמה את ספרי ראי"ה הכהן קוק...
הבחור הזדרז לסגור את הארון, מותיר הרהוריו לעצמו...
חלפו להם כמה חודשים, הרב הגדול רבי אייזיק שר מיסב עם תלמידיו ונושא דברים בגנות שיטותיו והשקפותיו של הר' קוק.
צורב צעיר ומוכשר (הר' אלימלך בר שאול לימים רבה של העיר רחובות) מקשה-מתנצח אל מול פני הרב (בסגנון המקובל והרצוי באסכולת סלבודקא) "איך הרב יכול לתקוף כך את שיטתו של הר' קוק, האמנם רבינו מכיר את שיטתו בפרטות ? שאל בלהט.
"שלוימה הופמן!" קרא ראש-הישיבה בהבעה רבת משמעות "אמור נא, האם לדעתך מכיר אני את כתבי הר' קוק?..."

זכות הצדיק יגן עלינו ויהי' לנו למליץ יושר, בביאת גואל צדק, בב"א.


 

לאחר פרסום מאמר לכבוד יומא דהילולת הצדיק קבלתי מידי"נ ר' יצחק אייזיק ליפשיץ הי"ו, פנינה נוספת אודות הצדיק (מובא מתוך גליון קורא הדורות, גליון סוכות תשפ"ג, עמ' 25):

"בכלל, הוא הצטיין מאוד בראיית הנולד, וזה היה חלק מפקחותו. יש דברים שאני לא יכול לספר איך שראה את הנולד... אולי דבר אחד כן: כאשר עשו הכנות להעביר את הישיבה לארץ, בגלל שפחדו מגיוס בני הישיבה לצבא, ניהלו ראש הישיבה מרן הגרמ"מ אפשטיין זצוק"ל ומרן הסבא זצוק"ל משא ומתן בענין עם הסוכנות היהודית. נציג הסוכנות, אוסישקין, הציע אז לבוא לחברון, והיו גם הצעות להגיע לזכרון יעקב או לחדרה. רבי אייזיק החליט אז להישאר ראש הישיבה בסלבודקה, ואמר שאמנם לא שאלו אותו, אבל לדעתו אם הציונים אומרים ללכת לחברון - לא הולכים לחברון. זו ראיית הנולד.
לצערנו, היה קשה מאוד אחר כך בחברון, כפי שידוע לכולם, עם עקידת עשרות בני הישיבה הי"ד".



מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page