לכבוד יומא דהילולת רבי יוסף יעב״ץ ׳החסיד יעב״ץ׳ זיע״א

לכבוד יומא דהילולת רבי יוסף יעב״ץ ׳החסיד יעב״ץ׳ זיע״א (ה'ר - ח' באדר ה'רס"ח), שהי' אחד מסוף תקופת הראשונים והי' ממגורשי ספרד, הנה כמה עלים לתרופה מדב"ק לעורר לחשבון נפש, זכות הצדיק יגן בעדנו



רבי יוסף יעב"ץ 'החסיד יעב"ץ' זיע"א, אור החיים, פתיחה

ולהראות היסוד הזה נקראת ההשגחה האלהית בתורתינו הקדושה מקרה, מה זה מהרת למצא בני כי הקרה השם [בראשית כז כ], כי הוא סבב שתבא לידי הצידה הזאת, וז"ש [בראשית כד יב] ה' אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום, כי אליעזר היה שואל דבר שלא כמנהגו של עולם, כי אין דרך הבנות הצנועות ללכת לשאוב מים (ו) כי כל כבודה בת מלך פנימה, על כן אמר אתה השם שכל הסבות והגלגולים מתגלגלים מלפניך לעשות רצונך לכל אשר תצום, הקרה סבב מקרים וסבות שהנערה הזאת תצא אלי, ולפי שלא היה ראוי הוא מעצמו לזאת ההשגחה, כי עזיבת המקרים לבינונים, והנהגתם לחסידים כאשר הקדמתי, עם כל זה ועשה חסד וכו', ויהי הוא טרם כלה לדבר וכו', והעיד הכתוב כי מרוב צניעותה איש לא ידעה, זולת אנשי הבית לא היה מכירה, כי לעולם לא יצאה מפתח ביתה, ואם תשאל למה היה מסתפק שאמר לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא, כבר הקדים הכתוב תשובה כי עוד הדבר בפיו באה, ולא ידע אם היה הדבר במקרה כי ידע (ז) כי לא עשתה תפלתו פירות, או אם היה על דרך והיה טרם יקראו ואני אענה, או אם היה (ח) בחסדו יתברך בלי תפלתו כלל:
והאמונה היקרה הזאת נמשכה מעיקר העיקרים, חדוש העולם, כאומרו אם יוצר עין [תהלים צד ט], ממכון שבתו השגיח היוצר יחד לבם [שם לג יד], (י) על כן המכחישים בעיקר (יא) כחשו בענפיו. (יב) ושני העיקרים האלה יולידו ויצמיחו מצוה גדולה רמה ונשאה להצדיק דין יוצרנו ב"ה על כל המאורעות, ע"כ אמר הנביא מי האיש החכם ויבן את זאת וכו', ואין חכם במקום הזה רק המאמין בעיקרים הנזכרים (יג) אשר לא יגיע אליהם השכל האנושי, אכן יקרא חכם לדעת הבורא כאמרו [תהלים יט ח] עדות ה' נאמנה (יד) מחכימת פתי, והודיע ההפרש (טו) אשר בין החכם ובין הנביא, כי החכם אחרי אשר אין בידו שום ראיה לאמת דבריו כי אין לו כי אם אמונתו לבד כנאמר [חבקוק ב ד] וצדיק באמונתו יחיה ואינו מחוייב להכריז, אך הנביא אשר יש לו ראיות והם הנסים הנעשים על ידו כאמרו [ש"א ג כ] וידע כל ישראל, חייב להגיד תשובת השאלה:
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [נדרים פא.] דבר זה נשאל לחכמים ולא פירשוהו ולנביאים ולא פירשוהו ולמלאכי השרת ולא פירשוהו עד שפירשו הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר ה', ויש לתמוה על השאלה כי היה להם עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, גם על התשובה כי אע"פ שעסק התורה גדול מאד מ"מ לא יעניש הש"י כל כך עליו כמו שיעניש על גופי העבירות, ובפירוש מסכת אבות במשנה שמעון הצדיק אשיב בזה בסגנון אחר. (שם כתב וז"ל, תדע שהתורה קדמה לעולם כי ממנה הועתקה ולכן היו חלקיו כחלקיה, ולזה היה עסק התורה יקר מאד בעיני ה' עד שאז"ל שבעון בטולו נחרב הבית כאומרו [ירמיה ט] על מה אבדה הארץ, ובאה התשובה על עזבם את תורתי ואמז"ל [ירושלמי חגיגה א.] ויתר הקב"ה על ע"ז ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה, ובכאן מקום עיון כי ידוע שהשי"ת יקפיד יותר על עשיית העבירות ומעניש עליהם יותר מעל ביטול המצות, ואיך יתכן שנאמר שויתר על ג' עבירות חמורות שבכל אחת מהן יהרג ואל יעבור ולא ויתר על ביטול תורה, ויש לי בזה אחד משני דברים, אחד כי לא העיקר העונש על ביטול תורה יותר מעל ג' עבירות הנזכרות, אלא שבהיותם עוסקים בתורה לא היה האל פוקד מעשיהם, ואחר שעברו ובטלו עסק התורה עברו ונענשו, משל למלך שהיה לו מנגן ערב מאד לא נמצא כמוהו ונתחייב הריגה וצוה המלך להצילו, ויהי לימים נשבע המנגן שלא לנגן, אז צוה המלך לתלותו על חטאתו אשר חטא, וכן ישראל נתחייבו כליה בעברם על ג' עבירות, ובעוד שהיו עוסקים בתורה ערבה שיחתם לפני הקב"ה דכתיב [משלי ח] ושעשועי את בני אדם ושלחן המלך בלא מנגן פגומה, כמ"ש [ירמיה לג] אם לא בריתי יומם ולילה, כיון שבטלו תלמוד תורה גלו. מצורף לזה כי העוסק בתורה מיחד את ה', וראוי שיכופר לו על ע"ז וג"ע וש"ד, וכשם ששכר העוסק בה גדול כך עונש המתבטל ממנה גדול יותר מאד.):
ומה שיש בידי להשיב, כי לעת החרבן לא היו כל כך שטופים באלו העבירות, אך נגזרה עליהם הגזירה מקודם, כאמרו ביאשיהו אך לא שב השם מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה [מ"ב כג כו], על כן היו תמהים כי לא אבדה הארץ עם הסבות הגדולות ואבדה עם הסבות הקטנות, והתשובה כי זכות התורה היה עומד להם, משל למלך שהיה לו מנגן ערב ויפה אשר אין כמוהו בעולם ונתחייב הריגה והאריך לו המלך לתפארת מלאכתו, ולימים נשברו אצבעותיו או נדר שלא לנגן, אז נענש על חטאתו אשר חטא, ככה בעוד שישראל עוסקים בתורה עושים שעשוע להקב"ה כאמרו יערב עליו שיחי [תהלים קד לד] ואהיה שעשועים וגו' [משלי ח ל], היה מאריך להם על כל הכעסים שעברו, וכאשר עזבו התורה עברו ונענשו, נמצא סבת אבדת הארץ עזיבת התורה:
והתשובה הזאת בעצמה ראויה לידע ולהודיע לכל שואל, על מה אבדה (טז) גלות ספרד אשר היו בה קרוב לשלש [מאות] אלף בעלי בתים עם הגולה אשר הגלתה באי הנקרא שיזילי"א והיינו לבז ולמשיסה, הא מננא קטלא חרבא, הא מננא בלעת ימא, הא מננא דמיתו במותנא ברעב ובצמא ובעירום בחוסר כל, אנשי היחס והמעלה ירדו מכסאותם לשערים, עשירים ונכבדים שאלו לחם פורש אין להם. ומי ימלל את כל תלאותינו אשר עברו עלינו (יז) משנת רנ"ב עד עתה, מי ישמיע הצרות החדשות אשר נתחדשו אלינו במלכות נאפולי שם כרענו ונפלנו סחוב והשלך, גדולה חמת ה' אשר נצתה בנו, קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה:
ויאמר ה' על עזבכם את תורתי, צדיק אתה ה' וישר משפטיך, הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, כי הדור הרע הזה, ואם הרבינו פשע ועבירות אין ספורות העון העצום אשר היה בידינו עזיבת התורה ממש, כי מימי קדם לא היתה מלאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהיתה בעת הגירוש, אך נחלקו התלמידים לכמה כתות, יש מהם שהיו לומדים ששה או שבעה שנים אצל הרבנים הגדולים מחדדים שכלם כחרב חדה, והיו לומדים אחרי כן חכמות חיצוניות, לא יאמר עוד ארון ברית ה' ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעלה על לב (יח) ותוהים על הראשונות. ויש מהם אשר פרשו לגמרי (יט) והתעסקו בהבלי העולם. ויש מהם אשר תפסו אומנות התורה אבל לא שתו לבם רק לפלפל לבד להודיע את גבורתם שיכולים בפלפולם לטהר את השרץ ובזה הוציאו כל ימיהם ולא באו לתכלית התורה, אין צריך לומר לתכלית הכל שהוא המעשה והחסידות אלא אפילו לידיעת הדינים הצריכים בכל יום כגון ציצית ותפילין איסור והיתר. ומעט מזעיר אשר התעסקו לדעת מה יעשה ישראל, ואף גם הם לא לשמה רק להתגדל ולהתפאר בפני עם הארץ גאה וגאון ודרך רע, ובטלו במיעוטם העושים לשמה, ע"כ לא יכלו להגן על דורם כי אלף יבשי וחד רטיבא אכלי יבשי לרטיבא [עי' סנהדרין צג.]:

הספה״ק אור החיים לרבי יוסף יעב״ץ ׳החסיד יעב״ץ׳ זיע״א

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png
אטמר,הדור האחרון,ניו יורק,קרית יואל,ברוקלין,רבי יואל טייטלבוים,שמחה,תמימות ופשיטות,שלוש השבועות,ויואל משה,ילקוט אמרים,רבי יואל טייטלבוים