top of page

לכבוד יומא דהילולת רבי חיים חזקיהו מדיני ׳השדי חמד׳ זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי חיים חזקיהו מדיני ׳השדי חמד׳ זיע״א, הנה כמה עלים לתרופה מדב"ק


אגרת קודש מאת רבי חיים חזקיהו מדיני ׳השדי חמד׳ זיע״א (נגד הכפירה הציונית)

כתב יד קדשו של השדי חמד נגד הכפירה הציונית
כתב יד קדשו של השדי חמד נגד הכפירה הציונית
ב"ה. פעיה"ק חברון ת"ו, ז"ך ניסן שנת אתה סת"ר לי מצר לפ"ק.
למע"כ הגבירים הנכבדים חכמים ונבונים דורשי טוב לעמם ועומדים בפרץ, מו"ל ספר "אור לישרים" בעי"ת קאוונא יע"א.
יהי' שלום בחילם, וחפץ ה' בידם יצליח, אחדשה"ט.
נתכבדתי בקבלת ספרם הנ"ל ומכתבם הגלוי, אשר בו ידרשוני לטובה, להגיד חוות דעתי על ספרם ופעולתם.
הנה אם כי אין עתותי פנויות כי עבודת הקודש עלי בחבור ספרי "שדי חמד" בעזה"י, עכ"ז נתתי אל לבי לעיין בספרם, וראיתי את האור כי טוב וכל הדברים האמורים בו אמת צדקו יחדיו, ואולם כשאני לעצמי בדרכי לבלי להתערב בדברי ריבות כלליות, ואי חפצי לפגוע בכבוד אנשים אשר לא אדעם ולא אכירם, אמנע מלדבר על מחוללי השיטה ציונית ועל מחזיקיה.
אך לעצם השיטה הזאת, הנני מנגד בכל דעתי, יען כי השיטה הכזבה הזאת היא אבן נגף וצור מכשול לבית ישראל בגשם ורוח, כי זאת רואים אנחנו בעליל את הרעה אשר הביאה בכנפיה, בנוגע לכניסת היהודים לארה"ק, ושלילת הזכויות כידוע.
וברוח, הה! השיטה הזאת שוללת מכל המחזיקים בה כל תקות ויעודי ישראל המחכים לביאת הגואל האמיתי, גואל צדק, גואל רוחני מופשט מגשמיות, אשר יביא לנו גאולה ניסית, לא טבעית.
ובכן אליכם שלומי אמוני ישראל אתחנן, למען קדושת שמו יתברך, ולמען שמירת קיום האומה הישראלית, אשר סבלה רעות רבות וצרות כאלה בתקופות שונות כידוע, משכו ידיכם ולבכם מהשיטה המסוכנה הזאת וקחו לכם לקו את האמונה הטהורה המסורה לנו מאבותינו ונביאי ה', כי יבא לציון גואל, יבא בשליחותו של הקב"ה, לא אשר נביא אותו בחזקת היד, שום השתדלות גשמי מצידנו דרוש לביאתו רק השתדלות רוחני כמאה"כ "היום אם בקולו תשמעו".
עלינו להטיב מעמדינו בשמירת התורה וקיום המצוות בכל פרטיהם ודקדוקיהם, עלינו להיות נאמנים להמלכים ולהארצות אשר נשב בהם ובצלם נחסה עד אשר תבא העת המיועדת לגאולתנו ופדות נפשנו, ואז יכירו וידעו כל עמי הארץ את ערכנו. וראו כי שם ה' נקרא עלינו, וירום קרן ישראל בכבוד.
ואתם הדבקים בה' לכו בכחכם זה להושיע את ישראל, הוסיפו אור בנר מצוה זאת, להאיר החשיכה האיומה, למען ישמרו אחינו הישרים בלבותם מלכת אחרי ההבל, וה' יהי' עוזר לכם.
כעתירת ידידם מוקירם ומכבדם, ודו"ש באה"ר.


'מעשה רב' נגד החינוך הכפרני של 'אליאנס' של רבי חיים חזקי' מדיני 'השדה חמד' זיע"א (ר' אהרן סורסקי , אורות ממזרח; האיש על החומה, עמ' קעה)

עגמת-נפש מרובה הסבו לו בשנה האחרונה לחייו החדשנים. "צעירי חברון" שאפו זה כמה לייסד בעיר בית ספר מודרני אולם כאשר חברת "אליאנס" (כי"ח) שיגרה לחברון, בשנת תרס"ד, את נציגה מר בנבנשתי (מנהל ה"אליאנס" בירושלים) על מנת לייסד בה בית ספר חילוני, נתקל האיש בהתנגדות נמרצה של ראשי עדת האשכנזים מרביתם חסידי חב"ד, שהיו שואבים מרבי חח"ם את תמיכתם המוסרית.
הבלשן החילוני אליעזר בן יהודה שעמד מאחורי החותרים תבע אמנם מחברת כי"ח לא להירתע ולהמשיך בצעדים לפתיחת בית הספר מבלי להתחשב בהתנגדות.
אולם הפעם נחלצו לעזרת יהודי חברון, ראשי אגודת "שומרי תורה" מירושלים, ובראשם הגאונים: רבי שמואל סלנט, רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים (האדר"ת), ורבי יוסף חיים זוננפלד, שהריצו אגרת חמה אל ה"שדי חמד", בה נתבקש על ידם לעמוד על המשמר בגבורה ולהדוף את הפורצים והטעימו שכל מטרת מייסדי ביה"ס היא "להסיר את לב בני ישראל מאחרי ה'... להשריש בלבבות הרכות והתמימות שורש פורה ראש ולענה".
רבי חח"ם ניצב בודד במערכה זו במשך מספר חדשים אך מנהלי כי"ח עמדו במריים בסוף ימי הקיץ הגיעו נציגיהם חברונה, כדי לפתוח את בית-הספר בתאריך שקבעו ראש חודש אלול. הוא התרה בהם שיתפטר מרבנותו לאות מחאה אך לדאבון לבו הודיעוהו הפורצים כי "האיש'קולה חביבה להם מהרבנות שלי" (מתוך אגרת ה"שדי חמד" אל רבני ירושלים מ"יום שלא נאמר בו כי טוב, ו"י לחודש מתן תורתנו"). מיד שינה את טעמו והודיעם, כי ניחם בו ממחשבה ראשונה והוא רבם על כרחם ו"ביד חזקה אמלוך עליכם" - אך גם התראה זו לא הועילה.
הזעיק, איפוא, רבי חח"ם לעזרה את ראשי "שומרי תורה" מירושלים והם הפעילו את מלוא השפעתם בתפוצות - באמצעותרבני צרפת ובראשם רבי יהודה ליב לובצקי הרב לעדת החרדים בפאריז - ללחוץ על מרכז חברת כי"ח בצרפת, עד שזו נסוגה מתכניתה כליל, חברון היתה העיר היחידה בין ערי הארץ הגדולות, שבה לא נפתח, בימים ההם, בית-ספר של ה"אליאנס".
אך אם ויתרו ראשי כי"ח מצרפת על שאיפתם, לא השלימו עם העובדה החותרים מבית, החילונים מן האסכולה הציונית שפעלו בהשראת בן יהודה הלה הסית בלי הרף, מעל דפי עתונו "השקפה", לבל יתחשבו ה"משכילים" בדעתו של רבי חח"ם ויקימו בי"ס חילוני בחברון, הידיעה על החלטת ראשי כי"ח לא להקים את המוסד, היתה בשורה לחסידי חב"ד בחברון אשר - כמסופר ב"השקפה" גופו – "בהגיע אליהם הבשורה כי לא יפתח ביה"ס הבטיחו נדבות ושתו יין שרף", וערכו שמחה של מצוה.
אכן שמחתם לא ארכה הרבה. כעבור חדשים מעטים, עם פטירתו של האיש על החומה ה"שדי חמד" נפתח בית ספר חילוני בחברון.

רבי חיים חזקי' מדיני 'שדי חמד' זיע"א, שדי חמד - חלק ב, כללים מערכת חית, כלל מ'

חרם ידוע ומפורסם כי במקומות אלו מדינא דמלכותא נאסר החרם וחובה עלינו לשמור חקתיו ומשפטיו כי דינא דמלכותא דינא וכל אדם בריא בחיובא לאהוב את מלכו ולכבדו וכבר האריך הרב חתם סופר בח"מ סי' ק"ץ כי אנחנו בני ישראל מחוייבים לאחוז במצוה גדולה הזאת ביתר שאת על כל העמים אשר היא מצוה שכלית ונימוסיה ונוסף אצלינו שהיא מצוה שמעית בתורתנו הקדושה כמו שציוה הקב"ה את משה רבינו לנהוג כבוד בפרעה ואליהו רץ לפני אחאב ואם זה במלכים רשעים עריצים מה עלינו לעשות למלכי חסד ורחמים אשר אנו בני ישראל חוסים בצלם וברחמי האב את בנו חסים עלינו אין לשוננו ופינו מספיקים להללם על רבבות טובותיהם עלינו מלכי חסד הללו שומרים אותנו ואת דתינו דנים את דינינו ורבים את ריבינו ולולא מוראה של מלכות וכו' וקל וחומר בן בנו של ק"ו כי חלילה לנו למרות פי גזרתם ומי כהחכם המלך שלמה ע"ה ההוא אמר אני פי מלך שמור ושלש שבועות השביע הקב"ה את ישראל ואחת היא שלא ימרדו במלכי האומות חלילה (עיין כתובות ד' קי"א) מכל זה דעת לנכון נקל כי משפטי החרם אינם נוהגים בזמן הזה כלל ובכן כל אשר נכתוב באות זו מדיני חרם נידוי שמתא וכן באותיות הבאות אחריה רעותיה מובאות אינו אלא משום דרוש וקבל שכר וכהלכתא למשיחא וכן בכל מקום שימצא בקונטריסינו שמץ מנהו שלא כחקי הקיר"ה הוא רק על דרך זה משום דרוש וקבל שכר ומחקי הקיר"ה לא נטה ימין ושמאל. ובכן נעמוד ונעשה מלאכתנו בס"ד:

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page