לימוד לכבוד פורים מדברי קדשו של הכתב סופר

למען אחי ורעי! הנה דבר מה נצרך עניין פורים מה שעשו מרדכי ואסתר ע"ה, ורבו העמיארצות שטוענים שהיתה כאן מרידה באוה"ע, אבל אין כך הדבר כפי שמבואר בדב"ק של רבי אברהם שמואל בנימין ב"ר משה סופר 'הכת"ס' זיע"א, כתב סופר החדש לפורים

בשנעמוד על הלשנת המן על היהודים למלך "ואת דתי המלך אינם עושים" והוסיפו חז"ל (מגילה י"ג ע"ב) דמבזו להו למלכות. הנה אם האמת הי' כדבריו הי' בדין שיכתב לאבדם כי מורד במלך אחת דתו להמית, כי כל אשר ימרה פיו יומת. אבל שקר ענה בהם כי לא היו ממרים פי המלך וקיימו דתו, וכן מעודם של היהודים לא מרדו במלך גם בעת שהי' מריע להם, וכן מצינו במצרים ששעבדו אותם בקושי וימררו חייהם בעבודה קשה, ולא עמדו נגד המלך ועמו וסבלו השיעבוד מבלי שפערו פיהם נגד המלך ולא עמדו לריב עמו. ופרעה חשד אותם על מגן באומרו "הבה נתחכמה לו פן ירבה וגו' ולבסוף נתברר כי בחנם חשדם, כשהי' מכת חושך שלא ראו איש את אחיו ולא קמו מתחתם ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם, אז מי יאמר להם מה יעשו והיו יכולים לעמוד ולהרוג את כולם ולפגוע גם המלך, - ולא כן עשו לא פגעו בהם ובממונם ולא ברחו למו עד שפרעה בעצמו הי' מצווה "קומו צאו מתוך עמי" ומשו"ה מצאו חן בעיני פרעה ובעיני עבדיו אחר מכת חושך, ולכן כתיב בתרי' (שמות י"א ג') ויתן ד' את חן העם בעיני מצרים, כי נתברר להם כי בחנם חשדום ועל מגן התחכמו להם לענותם ולשעבדם.
 רבי אברהם שמואל בנימין 'הכתב סופר' זיע"א
רבי אברהם שמואל בנימין 'הכתב סופר' זיע"א
והן אם זה הי' במצרים שהרבו להרע להם מאות שנים, על אחת כמה וכמה שלא מרדו כשהיו תחת כנפי אחשורוש שלא הרע להם, אלא אדרבא היטיב עמהם, כי מרדכי הי' יושב בשער המלך והי' מהמקורבים אל המלך כמבואר, ולא הי' להם מקום למרוד בו - והמן הרע שקר ענה בהם, ולבסוף נתברר שקרותו, כשהיו בעת צרה וצוקה ומוכתבים לאבדם ולהשמידם מופקרים הם ונשיהם ובניהם, היו יכולים להתאסף ולעשות מרידה אולי יצליחו - ואם לא מה יאבדו - שבלאו הכי נדונים כמורדים במלכות - לא כן עשו אחזו אומנות אבותיהם צעקו והתפללו לד' בצום ובכי ומספד בכו אל ד' והתחננו אליו, אין לך מופת גדול וברור מזה כי שקר ענה המן במלך.
* * * ונ"ל להבין בזה דבר המתמיה, שכתב מרדכי "להיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם", ותמוה מאוד מה רצה מרדכי בזה, די לו שהציל עצמו וכל עמו ממות לחיים, ולמה לו לצוות שיהרגו בשונאיהם ויעשו בהם כרצונם, הלא עי"ז תתעורר שוב שנאה וקנאה, וכבר הקשה כן הא"ע ותירוצו אין מיישב הדעת.
ולדברינו אומר כי רצה מרדכי לברר למלך כי אינם מורדים במלך, והן אין לך ראיה גדולה ממה שכתבנו שבעת שהיו בצרה לא פערו פיהם ולא השביתו השלום במדינה, אלא דיכול המלך לחשוב, אולי הרגישו בעצמם שחלושים הם או שאין רוח מלחמה בקרבם, או אינם יודעים ללחום, - ולהורות למלך כי לא כן הדבר, ציוה מרדכי ע"פ רשות המלך לעמוד על נפשם ולהנקם מאויביהם והרגו ביום אחד חמשה ושבעים אלף, אחר שהיו זמן זמנים טובא בפחד ואימת מות, שמזה ראה המלך כי גבורי כח לוחמי מלחמה שערה ורוח אנשי חיל להם. ומ"מ כ"ז שלא הי' מצווים ועומדים לא עשו דבר ולא הרימו יד, מזה ראה המלך כי שקר ענה בו המן צורר היהודים כנ"ל והוא נכון.


בזכות לימוד זה השי"ת יזכנו להתגבר על השעות הרעות שמתרגשות לבוא לעולם ונצליח להתגבר על הכפירה הציונית ומעלליה נגדנו היהודים ונגד האנושות כולה

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png