לגבי האסון העצום שנקרא מפלגות ״חרדיות״

למען אחי ורעי! הנה עוד מכתב שהגיע למערכת, והוא ראוי להיות מוצג בפרט שאנחנו כעת לפני הבחירות:

'חשבתי לכתוב מאמר נוסף שיהיה קצר ויזכיר לציבור "נשכחות", דברים בסיסיים ופשוטים לגבי הנזק הרב שגרמו מפלגות המכונות "חרדיות" ברבות השנים במישור הגשמי, וכוונתי לפגיעה בפרנסה, ברווחה, ונזקי ממון במובן הרחב של המילה (זאת, כמובן, מעבר לאינסוף הנזקים הרוחניים, המוסריים וכל הקלקולים החמורים האחרים המסתעפים מעצם קיומן של "מפלגות", ועל כך נכתב כבר רבות בידיי מומחים שהינם גדולים ממני הקטן והדל).

והרי עוד תזכורת, כמה חייבים להתרחק מהם ולברוח מהם כבורח מן האש. עד כדי כך שהייתי מוסיף ואומר, שלעניות דעתי, המנעות מהליכה לבחירות זוהי ממש דרך ההצלה היחידה, התקווה היחידה ונקודת האור היחידה.

ברצוני להעיר על הדברים הבאים, והכל דווקא מתוך הסתכלות מעשית-פרקטית על המציאות כפי שהיא בשטח (זאת להבדיל ובהיפוך של מאה ושמונים מעלות לאיך שהיא מוצגת בתעמולת המפלגות), והתמקדות בתחומים גשמיים בהם מתירי הבחירות אוהבים תמיד לנופף כלפי חוץ, להתקשט, וזה משמש אצלם כאיזה נזם באף חזיר, כדי להראות שגם במישור הגשמי הפשוט ביותר לא רק שלא השיגו מאומה, אלא אדרבא רק גרמו הפסדים מרובים ונזק חסר תקנה:

א. מאז הקמת המדינה, "שלוחי דרבנן" לא עשו מאומה כדי אפילו לדאוג לדבר כל כך מינימלי, אלמנטרי ופשוט, כמו השגת אישור עבודה זמני לחרדים שלומדים (כבר אינני מדבר פה הסקטור החרדי בכללותו אלא רק בתלמידי הישיבות). כאשר כל ערבי יכול לעבוד וללמוד כרצונו, בלא שום מגבלות כלל. לעומת זאת, חרדים אינם יכולים לעבוד ונגזר עליהם לא להתפרנס, או לחיות בעוני מחפיר. 

ב.  מאז הקמת המדינה, "שלוחי דרבנן" לא עשו מאומה כדי להשיג פטור משירות צבאי לחרדים שלומדים. (לצורך העניין נעזוב כרגע את כל המגזר החרדי, אותו "שלוחי דרבנן" מעולם לא לקחו בחשבון כלל, אף לא למראית עין ולא בתור "מס שפתיים"). כל מה שמקבלים חרדים שלומדים זוהי רק "דחיית שירות זמני", וכיום גם אותה הרוב איננו מקבל כלל ומסתכן במעצר בידיי המשטרה בגין עריקות (על אחת כמה וכמה אם לא התייצב בלשכת הגיוס). כאשר כל ערבי באשר הוא, מקבל פטור משירות צבאי באופן גורף, אוטומטי, מלא, בלא שום תנאים.  

ג. וכעת, הנראה בעליל שאותם "שלוחי דרבנן" לא עשו מאומה כל השנים האלה מאז הקמת המדינה, משום שלא רצו לעשות מאומה. והכל מתוך חנופה ורצון לשאת חן בעיניי אדוניהם - ראשי המדינה. והוכחה לכך היא מעשיהם ודיבוריהם שכולם דברי חנופה, כפירה, מינות, עמידה בשירת "התקווה", הצבעה בעד חוק הגיוס, תמיכה במלחמות הציונים, שיתוף פעולה מלא עם הגרועים שבשונאי ישראל, בכל תחומי וענייני החיים.

ד. אלמלא המפלגות ה"חרדיות", כי אז כל חרדי באשר הוא היה יכול לעבוד בלא שום מגבלות וגם לקבל כספי ביטוח לאומי בלא שום נקיפות מצפון. ואין ספק, שאז היו גם נמצאים תורמים רבים לישיבות ותלמודי תורה בארה"ק ולא היה צורך לגייס כספים בחו"ל וישיבות לא היו מצויות במצב כרוני של מצוקה כלכלית ונזקקות תמידית. וגם לא היה בכך משום קבלת מתנה מרשעים. לשאלה מדוע זה כך... ובכן, כאשר עובדים, משלמים מס. ואותם כספים מהביטוח הלאומי, אלה כספים שהציבור הפריש מתוך משכורות שהוא קיבל בתמורה לעבודה שהוא עמל בה כל חייו. יוצא מפה, אם כן, שאין כאן שום מתנה ו/או קבלת טובת הנאה מרשעים, אלא מדובר בכסף ששולם בידיי הציבור ומבחינה אמיתית שייך לו. הרי זה בדיוק כפי שאפשר לקבל תמיכה סוציאלית באמריקה, או בכל מדינה אחרת בחו"ל. אולם אין הדבר כך במצב דהיום, כאשר לא עובדים וסמוכים על שולחנם של מינים ואפיקורסים ואז אכן מדובר בטובה שהם עושים לציבור החרדי וסוג של "לחם חסד" (מתוך חשבונות פוליטיים, כמובן, אבל עדיין טובה ו"לחם חסד"). וכל זאת קורה באשמת "שלוחי דרבנן" המשת"פים, המקדמים את עצמם בלבד, ועושים קריירות עם משכורות, תנאי פרישה, כלי רכב, נסיעות לחו"ל, והטבות מפליגות, על חשבון הציבור.

ה. הציבור החרדי איננו זקוק לאופורטוניסטים, קרייריסטים, משת"פים, "מתווכים" ופרזיטים שייצגו אותו מול רשויות מדינת ישראל. דרך אגב, זה היה נכון גם אם הללו לא היו מועלים בשליחותם ברגל גסה ושיטתית משך עשרות שנים. מכל שכן, כאשר מדובר במעילה מחפירה ובגידה שנמשכת למעלה מ-75 שנים, והכל לצורך התעשרות והשתררות. 

ו. לצורך ייצוג כלל הציבור ו/או אנשים בודדים והגנה על זכויותיהם מול רשויות המדינה, קיימים שתדלנים מקצועיים, ישנם ארגונים חוץ פרלמנטריים, קיימים עורכי דין ומשפטנים. כמובן, כל אלה צריכים לקבל הדרכה תורנית ולהיות תחת פיקוח צמוד מצד גדולי ישראל. אבל מכאן ועד להתיר פרצה נוראה ועבירה כל כך קשה וחמורה כגון השתתפות בשלטון שכל תכליתו למרוד במלכות שמים ולהעביר המונים על הדת - הפער הוא עצום ובלתי ניתן לגישור כלל. 

ז. אם לא די בכך, עוד הוסיפו פשע על פשע ונהיו קנאים לדבר עבירה, העבירה הכי גדולה שישנה בתורה, שנהפכה אצלם עם השנים ל"מצווה וחוב קדוש" רח"ל, והכל בגלל שוחד מאפיקורסים אשר העביר אותם על דעתם. עד שנכנס באופנה "לחייב" השתתפות בבחירות, וסילוק הדעת חוגג עם גיוס פסוקים מהתורה בשירות הציונות, כגון: "ועשית ככל אשר יורוך", "לא תסור ממנו ימין ושמאל", "ובחרת בחיים", "גן עדן", וכן הלאה.

לסיכום, כדי להסביר עוד יותר את הפיאסקו המכונה מפלגות "חרדיות", אביא משל למה הדבר דומה, וקהל הקוראים יוכל להבין מכך את גודל הגנאי והאבסורד של המצב בו אנו מצויים היום, בעווה"ר. משל לאדם שביקש לבנות לבני משפחתו בית מרווח ואיכותי שיהיה עשוי מאבן ירושלמית מסותתת, שתי קומות, עשרה חדרים גדולים, כמה מרפסות, מטבח אמריקאי מודרני עם רצפות, מס' אבמטיות משיש ועוד פריטים מהודרים. לצורך הפרויקט שכר פועלים ושילם להם סכום כסף גדול מאד שיתחילו בבניה תיכף ומיד ובחוזה סוכם שכל הפרויקט יושלם תוך שנה ומחצה. תחת להתחיל במלאכת הבניה, הפועלים לא עשו מאומה, אלא עסקו יותר באכילה, שתיה ושיחות בטלות בינם לבין עצמם. וכך עברה חלפה לה שנה ומחצה. בעל הבית מזמין העבודה, שראה כל זה מתרחש לנגד עיניו, לא אמר לפועלים מאומה וקיבל בשמחה ובששון את בטלנותם מעבודה, הגם שבני משפחתו נאלצו להתגורר באותו זמן בדירה קטנה וצפופה ובתנאי מחיה קשים ביותר. וכך עברו חלפו להם עשר, עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים, שישים, ושבעים שנה... כל אותו זמן הפועלים טענו בלהט בפני בעל הבית שהם עובדים על הפרויקט ועוד מעט יסיימו אותו, אבל בינתיים מצאו תירוצים כאלה ואחרים שזה יידחה עוד קצת. בעל הבית קיבל כל זה בהסכמה וברצון ואף נראה כשהוא מצטלם עם הפועלים, מתחבק, מתנשק איתם ומצדיק את "עבודתם החיונית" למען הרווחה. אחרי שעברו למעלה משבעים שנה, הפועלים נפגשו עם בעל הבית ובני משפחתו ואמרו "סיימנו את הפרויקט, הבית שלכם כעת עשוי לעילא ולעילא, בדיוק כפי שביקשתם ואף הוספנו לכם בונוסים חדשים ומדהימים, מעל ומעבר למה שנתבקשנו לעשות בחוזה". בעל הבית ובני משפחתו הגיעו מיד לאתר הבניה וראו במקום צריף קטן ורעוע שנבנה מכמה קרשים ישנים ועל הגג הונחו חתיכות פלסטיק וכן אלומיניום חלוד. מבנה שנראה יותר כמו רפת לפרה או אורווה לסוס. בני הבית ובעל הבית הודו מקרב לב לפועלים על מלאכת הבניה ואף שילמו להם "טיפים" על מסירותם וזריזותם במלאכה, והודו שכעת בעיית הדיור שלהם נפתרה לשעה ולדורות והזמינו את חבורת הפועלים לחגוג עמהם את חנוכת הבית החדש...

לסיום, מקווה בעז"ה שהנקודות לעיל יאירו את הנושא מזווית קצת שונה (לאמיתו של דבר, אינני מחדש כאן דבר והדברים ידועים וגלויים לכל בר דעת).