ימי הילולא של יום כ״ח בתמוז

למען אחי ורעי! על מנת שזכות הצדיקים תעמוד לנו בתקופת עקבתא דמשיחא עלינו לזכור את הצדיקים שהקב"ה שתל לנו בכל דור ודור

ימי היארצייט של הצדיקים שנפטרו ביום כ״ח בתמוז

רבי אלעזר ליפמן ב"ר אלימלך וייסבלום מליז'נסק, פולין[1] (ה'תקס"ו)

אדמו"ר רבי משה ב"ר צבי טייטלבוים מאוהעל, בעל 'ישמח משה 'והשיב משה[2] (ה'תר"א)

רבי שלמה גאנצפריד בר יוסף, מח"ס קיצור שלחן ערוך, ואפריון עה"ת[3] (ה'תרמ"ו)

הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר 'היש"א ברכה' (ה'תרס"ו)

רבי נחמן כהנא מספינקא (ה'תרס"ד)

זיעועכי"א

______________________________

[1] ענוותנותו הייתה מופלגת ביותר, ואחר פטירת אביו כשרבים ביקשו ממנו להנהיג עדתו, לא הסכים לזה בשום אופן, אלא היה נוסע יחד עם החסידים לתלמידי אביו, אף שסבל מדחקות ועניות גדולה. אביו העיד עליו פעם כי אילו היה יודע גודל ערכו היה יכול להביא את המשיח.

[2] בתחילה לפני שנתקרב לחסידות היו לו ולחבריו הרבה שאלות על דרך זו, ולאחר מכן כשהחל לנסוע לחוזה מלובלין זי"ע שאלוהו חבריו מה נעשה עם כל קושיותיו ושאלותיו שהיו לו מקודם, השיב להם: מצינו שנאמר 'ומלתם את עורלת לבבכם ועורפכם, ועל ידי זה 'לא תקשו עוד אין יותר קושיות… נודע בגודל ציפייתו לביאת המשיח, וצדיקים אמרו עליו שהייתה לו נשמת ירמיה הנביא. אמר בסוף ימיו: אילו ידעתי בימי נעוריי שאגיע לימי זקנה ועדיין בן דוד לא בא, לא הייתי נשאר בחיים, כי נפשי הייתה יוצאת מרוב צער ושיברון לב…

[3] למד אצל רבי צבי הירש העליר בעל ה'טיב גיטין' שהיה אב"ד אונגוואר. אחרי נישואיו קבע מושבו בעיר הומנא, ומכיוון שלא רצה לקבל עליו עול רבנות התחיל לעסוק במסחר, אומנם רוב עיסוקו היה בתורת ה', וכשראה שאינו מצליח במסחרו נעתר בלית ברירה לקבל את הרבנות בעיר ברעזאויויץ. ביאר פעם הפסוק 'וידגו לרוב בקרב הארץ, שקשה למה הוסיף מילת 'לרוב הרי כשאמר 'וידגו כבר ידענו שהברכה היא לרבות ולפרות כדגים, אלא בדגים מצינו ב' עניינים, א. שהם פרים ורבים. ב. שאחד בולע את חברו. לכן אמר מה שאני מברך אתכם הוא דווקא שתהיו דומים לדג בריבוי, ולא שאחד יבלע את חברו.