חידוש מרבי חיים זוננפלד לראש השנה

למען אחי ורעי! הנני מביא בפניכם אגרת קודש שנכתבה לגבי המפגש של רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע אודות פגישתו עם המלך חוסיין בן עלי הראשון

שהשי"ת יתן אורח רוח וישכין שלום בין היהודים שכניהם, כשם שהי' קודם השתלטות הציונים וגרוריהם על ארה"ק..

'אגרת קודש' מאת רבי אברהם חיים ב"ר מנחם מנדל נאה עבור רבי יצחק גרשטנקורן זיעועכי"א:

'ב"ה, כ' אלול תשי"ג פעיה"ק ירושלם ת"ו.

כבוד ידידי הרב החסיד המפורסם, איש האשכולות, איש חי רב פעלים מקבציאל, כש"ת מו"ח יצחק גרשטנקורן [זיע"א] (שליט"א), ראש העיר בני ברק

אחדשה"ט.

בזה הנני למלא הבטחתי לכתוב לכ"ת מהגריח"ז ז"ל אשר לפי רוב הטרדות לא עלתה בידי, וראשית אכתוב את המעשה שהי' בשנת תרפ"ד בערך. כשהמלך חוסין הגיע לבקור בעבר הירדן. ואז נסעו אליו משלחות מכל המפלגות, וגם הציונים נסעו אליו. ואז החליטו מנהלי האגודה שגם הם ישלחו משלחת כי פשטה שמועה שהבריטים רוצים להמליכו על אה"ק. ופנו מנהלי האגודה בבקשה להגריח"ז ז"ל שיסע הוא בראש המשלחת. והשיב להם שמאז בואו לאה"ק קרוב לששים שנה. לא יצא מאה"ק כלל ועיקר בכל המצבים כגון בשנות המלחמה העולמית הראשונה, וכיוצא. ועברו עליו כל מיני סבל ומחוץ לאה"ק לא יצא אפילו פסיעה. ובהיות שעבר הירדן אינה מקודשת לגמרי בקדושת א"י. כידוע בהלכה שאין מביאים העומר מעבר הירדן. על כן אינו רוצה לצאת לעבר הירדן. רק עפ"י ב"ד של שלשה גדולי הדור שיתירו לו, ואז היו בירושלם ת"ו האדמו"ר מגור ז"ל האדמו"ר מסוקולוב ז"ל והגאון מבנדין ז"ל. מראשי האגודה דחו"ל. והם ישבו יחד ועיינו בהשאלה. והוציאו פס"ד שלענין צורך גדול כזה הנוגע להיהדות החרדית מותר לו לצאת. ואז יצא לעבר הירדן. אני והרב ראובן שלמה יונגרייז ופרופ' די האן ז"ל, היינו בתוך המשלחת.

וכבוד גדול נעשה להגריח"ז ז"ל. ע"י המלך חוסין, ולעת הצהרים הוזמן לסעודה באוהל שטיחים גדול, והיו מסובין הרבה דיפלומטים וקונסולים של כמה ארצות, להמשלחת היהודית הגישו תפוחי זהב ופירות, צורר היהודים מוסא קזים פשה היה ג"כ בין מסובין. ושאל את הגריח"ז ז"ל אם העיר הק' של הישמעאלים מכה נזכרה בתוה"ק ותיכף השיב לו שכן. כי על הפסוק "ולבני הפלגשים כו' וישלחם קדמה אל ארץ קדם", כתב התרגום 'אל ארעא מדינחא. ו'מדינחא' היא 'מדינה' כידוע ש'מכה' נקראת גם 'מדינה'. תשובתו קלעה כחץ ללבו. בפני עם ועדה. ובכל זאת אמר הצורר אם כל היהודים היו כמותו לא הי' מתנגד לכניסתם לארץ.

ספר לי הגריח"ז ז"ל שבבואו לירושלם. הלך לכותל המערבי בלוית ירושלמי א'. וערבי בעל חנות בסמטאות הסמוכות זרק על פניו תפוח זהב רקוב או קליפת תפוז. החזיר ר"ח פניו אל הערבי ואמר לו באידיש 'תודה רבה' הערבי לא הבין כלום. והי' חפץ לדעת מה אמר ר"ח, ושאל את הירושלמי, והשיב לו כי אמר לך 'תודה רבה', חזר הערבי ובקש שר"ח יסביר לו על מה היא ה'תודה רבה', והשיב לו ר"ח ע"י המתרגם. על שזרק קליפת תפוז בפניו ולא אבן. התבייש מאד הערבי. ומני אז הי' חלוק כבוד להר"ח בכ"פ שראהו עובר.

ועתה הסבר מהגריח"ז ז"ל על שאומרים ביה"ר שאחרי תהלים. 'ולא יצטרכו עמך ישראל זל"ז ולא לעם אחר'. דלא מצינו תפלה זו בשום מקום. רק אצל כה"ג ביוהכ"פ ומדוע שייכת לתהלים, ואמר עפ"י הגמ' ברכות ג: עמך ישראל צריכין פרנסה והשיב דוד לכו והתפרנסו זה מזה כו' פשטו ידיכם בגדוד (דהיינו עם אחר) ולזה אנו אומרים לדהמע"ה אחרי שקראנו התהלים שלך. שלא יצטרכו כו', שאין אנו רוצים העצה שנתן דוד בחייו. כי גדולים צדיקים במיתתן יותר כו' ואנו רוצים שבזכותו יהי' לנו פרנסה בלי שיצטרכו זל"ז ולא לעם אחר.

אגב החביבות של הגריח"ז ז"ל לאמירת תהלים אין לשער, ואם הי' מוזמן לברי"מ והיו צריכים לחכות. עסק בנתים באמירת תהלים. וגם בביתו היה מרבה מאד לומר תהלים. ובשעה שנסענו לעבר הירדן כנ"ל. והיינו מביטים על פני ההרים והמישור ויופי הטבע. הוא ז"ל לא הרים עיניו אף פעם להביט לחוץ. רק עיניו בתוך התהלים והי' קורא בלי הפסק.

ועתה רמז מהגריח"ז לענינא דיומא "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך" ידוע מהזה"ק שנאמר היום. זה קאי על ר"ה. ובפרט פסוק זה שמפורש בו 'למשפטיך עמדו'. שהוא ר"ה יום המשפט. ואמר שפסוק זה כולו. בגימטריא 861, בדיוק כמו "ראש השנה". הפלא ופלא.

ובזה אסיים בברכת השנים, לשנה טובה יכתב ויחתם ויזכה להמשיך בעבוה"ק וזכות דהע"ה יהא מגן בעדו תמיד. ואם ירצה לשמוע ממני איזה פירושים בתהלים, ולהכניסם באוצרו אם יזכו בעיניו. אכתוב לו בעה"י, לעת הפנאי.