חיפוש
זכר למחצית השקל עבור ילקוט השבעתי אתכם תשפ״ג
למען אחי ורעי! הנה ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, ימים מסוגלים להרבה השפעות טובות, נהגו ישראל לתת 'זכר מחצית השקל', שציותה התורה לתת, היו לצורך קניית קרבנות התמיד שהקריבו בבית המקדש בכל יום.
ואמנם גם היום, מאז חורבן הבית עושים כיום רק זכר למחצית השקל, ויש להדגיש שזהו רק 'זכר' דהיינו זכרון למצות מחצית השקל, ולא בפועל מחצית השקל.
ולכן מאוד חשוב להזהר ולומר שהוא 'זכר' למחצית השקל, ולא מחצית השקל ממש. וגם הנשים יתנו 'זכר למחצית השקל', כשם שנתנו בזמן שבית המקדש היה קיים.
מסכת שקלים ירושלמי, דף ו ע"א:
'רבי מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר לו זה יתנו כזה יתנו'.
ויש לרמוז לעניין כך שאדם ירים עצמו מהטבעיות של עצמו מהחומריות שלו בהתלהבות, למרות שיש בזה חסרון כיס, כי 'מטבע' שורשו הוא 'טבע', ולכן גם צורתו היא עגולה, כי אין מרובע בטבע.
ועי"ז יצליחו להתגבר על חטא העגל. כי כאשר דבר מועט כמו חצי שקל מכפר עוון העגל. אמנם, ה' הראה לו שאפילו מטבע קטן יכולה לכפר על חטא העגל אם נותנים אותו לשם שמים בשמחה ובהתלהבות ובחשק כמו אש!
בזמן שבית המקדש היה קיים היתה מצווה ליתן את מחצית השקל בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור מכספי הציבור כולו ללא הבדל בין עשיר לעני, ועי"ז זוכים לכך שיהודים מצליחים להבין שכולם שווים לפני הקב"ה ודבר זה מעורר לאהבת ישראל.
הסכום
א. מטבע של 'מחצית השקל' בערך עומד על סך כ26 שקלים.
ב. הרוצה לתת יותר מהסכום הנדרש, רשאי לתת כמתנת ידו כדי להרבות תורה, צדקה וחסד, ותבוא עליו ברכה.
ג. ומאידך, מי שמצבו הכלכלי קשה, די שיתן מטבע של חצי שקל דהיינו 50 אגורות.
ד. הנני מבקש תמיד מכל מי שיש לו מינוס בבנק שלא יעביר לי כסף, אלא קודם כל יתאושש מהמצב הכלכלי ואז יתן מה שיוכל, גם ראוי שישים לו בצד.
ה. זכר למחצית השקל איננו מהווה תחליף למעשרות.
והנה איתא במס' ברכות דף ח ע"א:
'דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד'.
Comments