top of page

זאת התורה לא תהא מוחלפת

למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם מאמר המתייחס לענייני דיומא 'זאת התורה לא תהא מוחלפת' מאת הגאון הצדיק רבי נתן יוסף ב"ר שלמה מייזעלס זיע״א (אב"ד ור"מ דקהל אבני שלמה מאנסי יצ"ו, איש אמונו של רבינו הקדוש מ'סאטמאר זצ"ל, נפטר ביום כ"א בתמוז תשס"ו, ועוד שמעתי אודות הגרנ"י מייזעלס זצ"ל: רביה"ק מסאטמאר זי"ע הורה לו כמה פעמים שידבר בשלוחותו בענינים אלו ובכל הענינים מה שלא הורשה לאף אחד).


אמנם הדרשה נאמרה דאז אודות היום המר והנמהר ה' אייר בשנת ה'תשס"ב, בעת המצב הנורא שנסתבב על ידי גירוי הציונים הטמאים ה"י, אבל כעת זה גם הזמן הנכון לאומרה, כי כעת הדבר נראה בחוש, ואם ישנם אנשים שעדיין מתקשים לקבל הנ"ל זה בגלל גודל העיוורון הרוחני שעדיין הם נמצאים בו, והשי"ת יעזרנו למען כבוד שמו ית' להאיר עיניהם של ישראל.

בענין השאלה: מה יעשו עכשיו? מהי העצה? מה יכולים לעשות?
מורי ורבותי! הרי הוא באמת קשה וכואב על הלב כשמתאספים ביום זה, הוא היום שרבינו זי"ע היה רגיל לקרותו "יום המר והנמהר" שביום המר הזה נתייסד אותה מלכות הרשעה רח"ל, שהמשיכה את הכלל ישראל לתוך אסון מר ברוחניות ובגשמיות, שאין לשער ואין לתאר גודל האסון הזה.
כהיום רואים בחוש אמיתיות דברי הצדיקים שהציונים מביאים על כלל ישראל סכנה עצומה ברוחניות ובגשמיות
הנה לכאורה יש לשאול קושיא גדולה, הנה כבר עברו עלינו כל כך שנים שראינו בחוש את ההשמדה הגדולה ברוחניות שהביאו על ישראל אלו הרשעים, וכן ראו בחוש אל איזה סכנה בגשמיות הכניסו את ישראל, וכמו שהתרו על זה כל צדיקי אמת עוד טרם קום המדינה באלף התראות ואמרו לנו, איך יהיה המצב אם יעלה בידם להקים ממשלה, והזהירו בפירוש, ששום בר ישראל לא יוכל לדור אצלם.
עדיין אנו זוכרים הדיבורים המרים שאמר רבינו הק' זי"ע בכל כך מרירות מי יודע אם יוכל אף יהודי אחד לישאר ולגור בארץ ישראל." ואנו כבר עומדים לא רחוק מזה, ובעוה"ר בגשמיות אנו רואים איך שכל העולם ממש נמצא בסכנה בסיבתם.
התועים מדרך האמת אינם מכירים טעותם אפילו במצב כזה
לפי כל האמור הרי היה צריך להיות דבר פשוט ומובן מאליו, שכל ישראל יחד יתאספו ויודו ויתוודו: רבותי שגינו וטעינו מאד, במה שלא שמענו לקולם של צדיקי אמת, שמפני כן עלתה בידינו, שהמצב הוא כמו שאנו רואים. אולם בעוה"ר אירע ההיפך מזה, המהלך אצל הרבה יהודים הוא ההיפך, ואנו שומעים דיבורים היפך מכל הנ"ל, ושומעים איך ששואלים שאלות משונות: "מה יעשו עכשיו? מהי העצה? מה יכולים לעשות?".
בענין השאלה בפי הבריות "מה יעשו עכשיו?"
והנה הוא דבר פלא, וכי איך יכול יהודי מאמין לשאול שאלה כזו: "מה יכולים לעשות עכשיו?" אף שאם אחד בא ושואל שאלה זו "מה יכולים לעשות עכשיו?" הוא נראה כשאלה של תמימות, שאלה של תם, שכאילו המציאות הוא, שאלו הרשעים העמידו אפי"ס גדול, והושיבו שם אנשים, והם ממתינים שהיהודים הכשרים והצדיקים יבאו אליהם וייעצו להם מה לעשות, ומחמת כן הוא בא ברוב תמימות ושואל: "מה יעשו עכשיו".
הבה נתבונן איך הם פני הדברים, הנה הם שואלים "מה יעשו עכשיו?" איזה שאלה היא, הרי התרו אותנו באלף התראות, הרי אותם צדיקי עולם שהיו מרגיזי ממלכות בעליונים ותחתונים צעקו בברירות "שומו שמים!". רבינו זכרונו לברכה היה רגיל לומר שהצדיקים הקודמים נחרדו מאד כששמעו את כל המעשים תעתועים שהם עושים רח"ל. וכי באיזה פעם שאלו את הצדיקים מה לעשות? וכי הם שואלים כלל מה שהתורה אומרת? או מה שהשי"ת אומר? והרי הם הולכים עם המהלך שלהם, מבלי לחשוב איזה מחשבה אחרת.
השאלה "מה יעשו עכשיו" מצדיקה את מעשי הציונים במה שעושים מלחמה
אלא מה וכי מהיכן באה שאלה זו, השאלה של "תמימות" הלזו. והתשובה על זה היא, שאותה שאלה של "תמימות" לפי האמת אין בה שום תמימות, והוא רק צד תם במקומה עומדת, אבל אינה תמימות, כשאומרים: "הרי צריכים לעשות איזה דבר, וכי יכולים להניח שיהרגו אותנו." הנה כל אלו האמירות אינם באים רק להצדיק את השרץ, כדי להביא איזה הצדקה על מעשיהם, עם המענה של "וכי מה אנו יכולים לעשות, וכי אנו יכולים להניח שיהרגו אותנו וישמידו אותנו?"
והנה הוא דבר ברור, שהשואל כששואל שאלה זו, הנה הוא מדבר כן, לפי שהוא כבר נתפס בדעות שונות המסתובבים אצלו בראשו ממה שקרא בכתבי עת השונים, וכל מה שקרא בכל ימות השנה, הרי הרעיונות ההם הם צצים ועולים עכשיו אצלו במוחו, ועל ידי זה מתעוררת אצלו השאלה "וכי מה יעשו עכשיו?"
על פי דעת תורה ועל פי שכל הוא דבר פשוט שמחויבים לוותר על השלטון
הבה נראה, וכי יש על פי התורה איזה מקום להסתפק מה שצריכים לעשות, והרי רבינו זי"ע הגיד לנו במצבים הקודמים שהיו כעין אלו, דברים ברורים, וכתב כן בספרו על הגאולה ועל התמורה, ודיבר שם על פי פשוט ועל פי מציאות הגשמית הנראה לעינינו, וז"ל: "אם היו מסכימים לוותר על המדינה, היינו פטורים מכל הצרות." ונאמנים עלינו דבריו, ואין צריכים שום ביאור, כי היה די מבין באופני הפאליטיק של העולם, כדי שיוכל להבין ביסודיות את כל מצב העולם מסביב סביב.
אבל דא עקא שהרשעים קשורים בהמדינה ככלב, ואין רוצים בשום אופן לוותר על המדינה, וזה הוא הגורם על מה שאחר כן שואלים השאלה: "וכי מה יעשו עכשיו?".
החושב שהרשעים מביאים איזה טובה להכלל ישראל הרי הוא נתפס למינות
והנה יש לנו להתבונן, אם יש ליהודי מאמין מקום כלל לשאול שאלה כזו, ואם שאלה זו אינו גובלת עם דיעות נפסדות.
רבינו זי"ע אמר פעם ביום הקדוש לפני ארון קודש פתוח, ועם הספר תורה בחיקו, כהאי לישנא: יהודי שהוא חושב אפילו רק במחשבה שאלו רשעי ארץ הביאו ומביאים איזה טובה להכלל ישראל, - לא אתחלתא דגאולה רק איזה טובה בעלמא - אין לי ספק שהוא נתפס רח"ל בדיעות נפסדות ויש בו מחשבת אפיקורסות.
בימים ההם לא ירדו כל כך לסוף דעתו של רבינו זי"ע
בימים ההם היה המצב, שיהודי כשר שהיה לו אמונת צדיקים, קיבל את דבריו רק מפני שרבינו אמר כן, אבל לא הבין את הדבר לאשורו. ואלו שלא היו כל כך תמימים, הם כבר אמרו שזה ענין של סאטמאר, שהוא הפרזה על המדה. כי הנה הרב מסאטמאר הוא מחמיר גדול, ואי אפשר ללכת עם דעותיו, כי באופן מעשי אי אפשר לחשוב כן על פי מציאות העולם, ואין זה פשוט כ"כ להסתכל על הענין כמו שמסתכל עליו רבינו, כן היה נראה אז העולם.
אבל האמת הוא שדבריו הם תורת אמת בלא ספיקות, ועל כן מי ששואל איזה שאלה המצדיק את מציאותם, הרי הוא שאלה של אפיקורסות אמיתית.
דעת כל הצדיקים היה בהחלט שציונות היא אפיקורסות, ולא הסתפקו בזה רק אנשי המזרחי
הנה רבינו העמיד יסוד בספרו ויואל משה: "ציונות הוא אפיקורסות" ובזה אין שום ספק בעולם. ולא רק שאין בו ספק, אלא לא הסתפק בו אדם מעולם, שום אחד מגדולי הצדיקים, מהצדיקים הגדולים ביותר לא היה להם בזה שום ספק כלל, חוץ מרבני המזרחי עם הזקנים הלבנים, שהיו מלאים עם דעות נפסדות רחמנא ליצלן. הן הנה הביאו מאמרים שונים, ופילפלו פלפולים להתיר את השרץ, אבל מהרבנים האמיתיים לא הסתפק שום א' בזה רק כולם ידעו בברירות שזהו אפיקורסות גמורה.
דברי המהר"ל שפריקת עול הגלות הוא ביהרג ואל יעבור
והנה יש לנו דבר מפורש, אריה שאג מי לא יירא, הרי המהר"ל מפראג (נצח ישראל פכ"ד) שהיה מגדולי עולם, שכל העולם כולו חרדו מפני גדולתו אמר: שלצאת מן הגלות לפני הזמן הוא ביהרג ואל יעבור, שמביא מן המדרש (שהש"ר פ"ב א') שאמרו חז"ל על השלש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל שלא יצאו מן הגלות לפני הקץ, ואיתא במדרש, שהשביען בדורו של שמד. וביאר המהר"ל מפראג, שדורו של שמד פי' שלצאת מן הגלות הוא חמור כשמד ממש, וכמו שהדין הוא שכשלוקחים אדם ומכריחים אותו לשמד, שיעבוד עבודה זרה רח"ל, צריך למסור הנפש על זה, כמו כן, אם יצוו את ישראל לצאת מן הגלות לפני הזמן ויכריחו אותם על זה, צריכים למסור את הנפש על זה, כי האיסור הוא חמור כמו שמד רח"ל.
ביאור דעת המהר"ל דלהשתחרר מהגלות הוא כפירה בהנהגת הקב"ה רח"ל
והנה המהר"ל למד כן בדברי המדרש, כי היה דעתו שעצם הרעיון להשתחרר מעול הגלות הרי היא כפירה בהקב"ה, כי בלא זה איך יכולים לפסוק שיש לזה דין של יהרג ואל יעבור, הרי אנו יודעים שרק השלש עבירות היותר חמורות הם ביהרג ואל יעבור (סנהדרין ע"ד ע"א), אלא מאי מכיון שדבר זה הוא אפיקורסות והרי אפיקורסות מבואר בדברי כל הפוסקים שהוא חמור הרבה יותר מעבודה זרה, ואם כן שפיר הוא בכלל יהרג ואל יעבור.
ויוצא לנו מזה, שמהר"ל מפראג החליט שרעיון הציוני הוא אפיקורסות. ורבינו זי"ע מבאר בויואל משה שכל הצדיקים הקודמים היה דעתם כן, ולא הסתפק בו אדם מעולם. ואם כן אין כאן שום שאלה מה ששואלים "מה יעשו עכשיו?" כי שאלה זו מצדיק את קיומם, וזאת אומרת שהוא נתפס לאפיקורסות!!!.
בזמן הנביאים כשראו עובדי עבודה זרה הצלחה גדולה – וכי גם באופן זה ישאל איש אם מותר לעבוד עבודה זרה כדי להישאר בחיים
והנה אנו צריכים לבאר יותר מה מסתתר תחת אותה השאלה "מה יעשו עכשיו?" והנה יש לנו להתבונן במה שכתוב בנ"ך – אני משתמש בזה רק בתורת משל – כי הנה כתוב בירמי' (מד, יח) שהנשים הארורות ענו לירמיה הנביא: ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו. שמעת שהפסיקו לעבוד עבודה זרה נשתנה המצב לרעה כן אמרו, ויכול להיות שבתורת נסיון הדור היה כן המצב שהעבודה זרה הביא להם הצלחה.
וכי היה ליהודי איזה ספק שבכגון דא, כשיכולים להינצל על ידי זה מותר לעבוד עבודה זרה, וכי היה איזה ספק בעולם על זה, הרי ברור שלא הסתפק בזה אדם מעולם, ועל כן אנו צריכים לידע שעון אפיקורסות אינו פחות כלל מעון עבודה זרה, שהרי הרמב"ם (עי' הל' יסודי התורה פ"ו ה"ח) כ' בפירוש שאפיקורסות הוא חמור מעבודה זרה, אם כן איך יכול להיות מקום להסתפק ולשאול: "מה יעשו עכשיו?".
אם לא היה עצה אחרת גם כן לא היה שאלה זו שאלה, כמו שאם היה אחד שואל: "הרי אני מוכרח להיות אפיקורס, כי בלא זה אמות", וכי מה יהיה אז, וכי מותר במצב כזה להיות ח"ו אפיקורס, היעלה על הדעת שאלה כזו כלל.
והנה זהו יסוד אחד שמבהיר בדברים ברורים, שהשאלות האלו הם בבירור דעות של אפיקורסות, והשואל התמים צריך לידע את זה בבירור, שהוא אינו כל כך תמים, והוא צריך להשליך את תמימותו הלאה, ולא יבא עם פרצוף תמים, כי אלו הם באמת רעיונות של אפיקורסות, מאנשים המלאים עם אפיקורסות.
דברי הרמב"ן שעל ידי הגלות ניצולין מגזירת כליה ח"ו
וחוץ מזה, הרמב"ן אומר במפורש: כי הנה אמרה התורה הקדושה (ויקרא כו, מד) ואף גם זאת בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם, כתוב זה נמצא בפרשת בחקותי אחר התוכחה – וכתב הרמב"ן (דברים כח, מב) שכל עונשי התוכחה לא נתקיימו רק כל זמן שהיו ישראל בארץ ישראל, אבל אחר כן כשיצאו ישראל אל ארצות הגולה, הרי אדרבה אז נאמר לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו', והוסיף דברים ברורים: הנה אנו רואים המציאות איך שיהודים חיים בגלות באופן טוב ביותר, ועל כל פנים לא פחות ממצב הגוים, ולפעמים עוד יותר טוב, ואם מלך אחד גוזר עליהם איזה גזירה, הולכים אל מלך אחר, אבל סוף כל סוף מתקיימים בגלות. ומסיים הרמב"ן שאנו רואים מפורש שבגלות אין באים הקללות על ישראל. על כל פנים הרמב"ן הוא מעיד בדברים ברורים, שמה שניצולו ישראל ונתקיימו בכל הדורות, זהו רק מחמת היותם בארץ אויביהם, לפי שקיבלו עליהם את עול הגלות.
והנה על דברי הרמב"ן הללו, אמר רבינו זי"ע, וכי הוא בגדר שאלה, שכשבאים אלו הרשעים ואומרים בפירוש בהיפך, שהגלות הוא גורם כליון, וכל היהודים צריכים לעלות לארץ ישראל, וכי יש איזה ספק בעולם שזהו אפיקורסות גמורה? והרי הוא ההיפך ממה שהתורה הקדושה אומרת לנו.
דברי הרמב"ן שתכלית הבריאה היא שיתפרסם אמונת הקב"ה בעולם על ידי הכלל ישראל
והנה הדברים הם יותר מיוסדים על פי דברי הרמב"ן בעצמו שבפרשת האזינו העמיד לנו יסוד מוסד, כי הנה הכתוב שם (לב, כו) אומר, אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם לולי כעס אויב אגור וגו' פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת. והקשה הרמב"ן, והנה למה היו מכלים ח"ו את כלל ישראל אם לא היו האומות אומרים ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת?
וביאר הרמב"ן שהנה העולם נברא בשביל תכלית אחת בלבד, כדי לפרסם אלקותו ית' בעולם, ואמר שם בלשונו שהשי"ת אינו חפץ מהבריאה רק דבר אחד שיכירו אלקותו ית' בעולם, כי זהו רצונו של הקב"ה בעולם, וכתב שם עוד, וכי מי בעולם הוא מכיר אלקותו ומפרסם אלקותו, הלא רק עם ישראל, שעל ידי זה יש לעולם קיום, כי בני ישראל הם מפרסמים אלקותו ית', ובלא זה היה העולם חרב, אלו הם דברי הרמב"ן הקדוש.
על ידי שמקבלים עול הגלות רואים כל העולם שכלל ישראל הוא אומה אלקית המאמינים בהשי"ת
ומסיים שם הרמב"ן, שבגלות עצמו, על ידי שיהודים הם מקבלים עליהם את עול הגלות אף שהוא קשה עליהם, זהו ההצלה של הכלל ישראל, כי כשמכניעים עצמם תחת גזירת הגלות, הרי הם מראים בזה, שכלל ישראל הוא אומה אלקית, שהם אינם כשאר אומה ולשון, רק הם נכנעים לגזירת ה', ולמקום שהשי"ת מצוה להם ללכת שם הם הולכים, ואין יוצאים מן הגלות לפני שהשי"ת מצווה להם לצאת.
ויוצא מזה שקבלת עול הגלות היא הוכחה על האמונה השלימה, שכלל ישראל הוא עם הנבחר, ואומה אלקית ששייכים להקב"ה, ואסור בשום אופן לפרוק מעצמנו את עול הגלות כי אין זה רצון ה', וזהו הוכחה שישראל הם עבדי השי"ת, ומחמת כן אסור לנו לצאת מהגלות כי כן צוה לנו השי"ת.
ומבאר הכתוב להלן (שם, לו) כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם, שמטעם זה יהפך השי"ת בזכותם של ישראל וירחם עליהם, בהיותם "עבדיו" שבשביל זה יתנחם, כי הם עבדים להקב"ה וסובלים את עול הגלות.
כאמור: על ידי קבלת עול הגלות ניצולים מעונשי התוכחה
ועל פי זה ביאר הרמב"ן, שכל זמן שהיו ישראל בארץ ישראל, נתקיים התוכחה בפועל, כי היו אז עובדי עבודה זרה, ולא היה נראה עליהם שהם אומה אלקית, אבל כשישראל מקבלים עליהם את עול הגלות, זה מראה שהם אומה אלקית, שעל ידי זה מתפרסם אלקותו יתברך, שזהו כל התכלית של בריאת העולם, ועל ידי כן יכול הכלל ישראל להתקיים.
נמצא לפי זה שלצאת מן הגלות הוא ממש ההיפך, מעיקרי האמונה ושרשי האמונה, ואין זה סתם אפיקורסות, רק ההיפך הגמור מרצון השי"ת, שאנו חושבים שאנחנו ברשותנו, ואנחנו יכולים לילך לכל מקום שאנו רוצים, ואין אנו מתחשבים במה שאומר הקב"ה, ובמה שאומרת תורתנו הקדושה.
והוא ברור מאד שזהו אפיקורסות גמורה, ואם הוא אפיקורסות, אם כן איך יכול יהודי להיות לו אפילו הוה אמינא בעולם, שאם לא יעשו מעשי האפיקורסות שהם עושים יום יום, שאם לא ילכו אחרי האפיקורסים, ואם לא יהיו לנו אלו הכלבים הרעים שמגרים את כל העולם כולו נגד ישראל, הרי העולם חרב. הרי הוא דבר נורא ואיום אפילו להעלות על הרעיון דבר כזה, איך יכול יהודי מאמין לפעול בנפשו לחשוב כן? איך יכול יהודי מאמין לחשוב מחשבה כזו?
ואחרי כל אלו הדברים נתבונן, וכי אינו אמת הדיבור הקדוש של רבינו שמי שחושב מחשבה כזו אין ספק שהוא נתפס בדיעות נפסדות ה"י, אפילו אם רק חושב כן.
הקורא בכתבי עת המלאים אפיקורסות אי אפשר לו לקבל הדעת תורה הברורה
כמובן שאלו הקוראים הכתבי עת, ויש להם ההשגות של העולם, והדיעות של העולם, וכמו כן אלו המקשיבים לכל הראדיא"ס למיניהם, כל אלו אי אפשר להם להסכים להרעיונות הנאמרים כאן, כי הכתבי עת והראדיא"ס למיניהם הם מלאים עם רעיונות שהם ההיפך מכל עיקרי האמונה בהקב"ה, אבל הרי התורה הקדושה אומרת שלא כדבריהם, שהרי התורה אמרה בברירות, שרק זהו ההצלה של כלל ישראל. ואם כן איך יכולים לומר עכשיו ההיפך, שאין יכולים באופן אחר, ומוכרחים לעשות כן, ואין יכולים לישב בחיבוק ידים, כי לא ילך כן, אוי לאזנים שכך שומעות.
על כל פנים זהו דבר פשוט, והוא מפורש וגלוי שבגזירת הגלות הוא תלוי קיומו של כלל ישראל, כמ"ש הרמב"ן הקדוש, שקיומו של כלל ישראל תלוי בזה ולא ח"ו ההיפך.
דעה נפסדה של אפיקורסות פוגם אפילו במחשבה
ואנו צריכים לידע שאפיקורסות פוגם אף במחשבה, ואין צריך לחטוא במעשה כדי להיכשל באפיקורסות, ועוד יותר מזה, שאם עושים פעולה של אפיקורסות – שיציאה מן הגלות הוא פעולה של אפיקורסות – אומר על זה המהר"ל שאפילו אם אינו מכוין, הרי הפעולה היא אפיקורסות, שזה מראה שהעול של הקב"ה אינו מחייב את הכלל ישראל, ופעולה כזו הוא אפיקורסות אמיתית, וזהו אלף פעמים גרוע מלעבוד עבודה זרה. וצריכים להיזהר ביותר שלא להיתפס ח"ו בדיעות ובמחשבות כאלו, שאם נתפסים לזה הרי יש בו אפיקורסות, וזהו ברור.
פסק הרמב"ם: מי שאינו מאמין ח"ו אף באחד מהי"ג עיקרים אין לו חלק באלקי ישראל
כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין פ"י מ"א) שאם אחד אינו מאמין באחד מהי"ג עיקרים, הרי האדם הזה אין לו שייכות לא עם הקב"ה ולא עם ישראל ולא עם תורתו הקדושה, כי על ידי זה הוא מנותק לגמרי מהקישור עם כלל ישראל, כ"כ הרמב"ם פסק ברור.
והנה אנו צריכים להחזיק דבר זה נגד עינינו שמי שאינו מאמין בהי"ג עיקרים, יוצא מכלל ישראל, ואין צריך על זה להיות כופר מפורסם שאין לו זקן ופיאות, רק יכול להיות אף עם לבוש יהודי למהדרין, אבל הרעיונות והמחשבות שנכנסים אל תוך פנימיותו של האדם, זהו מוציא אותו מהכלל ישראל, ועל כן צריכים להיזהר מאד מאד מזה.
הנה רבינו ז"ל, מביא בספרו הלשון "אל נא אחי תרעו", הנה כמה פעמים היה משתמש בלשון זה אל נא אחי תרעו, שלא להיגרר עם זרם העולם, עם המהלך הזה רח"ל, עם המחשבות הלא טובות ה"י.
הדעות כוזבות שמקורם מאפיקורסים נמצאים גם בבתי מדרשות
והנה זה הוא האמת, על פי תורה, בלי ספיקות ואין בזה חילוקי דעות, והדעות החולקים על זה מקור מוצאם הוא מהאפיקורסים שהכניסו הרעיונות לבית המדרש, אבל אלו הרעיונות נולדו אצל אבי זקנם, אצל אבי אבות הטומאה, הטמא ומטומא הערצל ימח שמו וזכרו, שם נולדו אלו המחשבות, ואת זה מביאים לתוך הבתי מדרשות מבלי זהירות, וחושבים שזה הוא איזה דבר תמים, אבל אין הדבר כן, כי אלו הם רעיונות של אפיקורסות, וצריכים לידע שאסור לדבר כן ולחשוב כן.
כל מה שאמרנו עד עתה הוא אפילו לפי מה שרוצים לומר שהציונים המה המצילים
ולבר מן דין כל מה שדיברנו עד עכשיו היה נוגע, אם היה המצב שלהם, שהערבים הורגים והם באו להציל, אבל אנו צריכים להחזיק נגד עינינו בבהירות, איך הוא המצב באמת, שמטעים את העולם עם רעיונות פסולים, שבעוה"ר מכניסים אותם תמיד בין יהודים שומרי תורה ומצוות, הדעות הנפסדות והעקומות. וזה נכנס לדאבונינו בלבם של הדור הצעיר, שמכניסים בהם רעיונות ומחשבות כאלו עם סמיות עינים, שנדמה שמה שהם אומרים שהם מצילים זהו דבר פשוט, ולדאבונינו כל העולם כולו הולך אחריהם בתמימות כאילו הוא דבר פשוט שהם המצילים.
האמת הברור הוא שהציונים המה גורמים כל הצרות על ידי התגרות באומות
אבל כל הענין אינו כן באמת, שכל הענין הוא שקר וכזב מתחילתו ועד סופו, המצב הוא מר כלענה, הבה נראה, הנה אין להסתפק בזה, שמעת שהם נמצאים בעולם, ומעת שנתחדש להם הרעיון שלהם עוד טרם התייסדות המדינה של גיהנם, היו אלו הרשעים מתגרים בהאומות באופן היותר גרוע
והנה הדור החדש אינו זוכר את זה, ואין יודעים מה הוא, אבל אני אומר לכם שאני נחרד מאד, ואני מפחד מאד מן המצב, באופן שלא אוכל לתאר במילים, ואין אני אומר לכם לפי שאני רוצה להפחיד אתכם, רק שאני מפחד באמת, כי אני זוכר עדיין את אשר סבלנו, ואת כל מה שעברנו, ועכשיו הם עושים דבר זה עוה"פ.
הציונים הציתו אש מלחמת העולם השניה על ידי פעולותיהם
הנה אנשים אינם יודעים, והעולם אין יודעים, שאז בימים ההם, כשעמד הימח שמו'ניק מארץ דייטשלאנד, הרשע עריץ היטלער ימ"ש, שבודאי כבר היה מקודם שונא ישראל מר מאד, ושום אחד אינו חולק על זה, אבל דוקא אותו השונא ישראל התגרו עמו באופן היותר גרוע.
רבינו זי"ע סיפר לי, שהיה בעיר פעסט, אונגארן בשנת תש"א, וביום אחד בבוקר באו לשם וסיפרו לו שהציוני ווייצמאן ימ"ש הכריז מלחמה בשם הכלל ישראל, בשם כל יהדות העולם, נגד ממלכת דייטשלאנד, ואמר לי רבינו זי"ע, שכששמעתי את זה נתמלאתי חרדה, איך יכול להיות הפקרות כזה השם ישמרנו, והרי כל ישראל הוא עכשיו תחת הרשע הגרמני, שהרי בזמן ההוא היה מצליח ביותר שלא כדרך הטבע, וכל הממלכות האדירות היו מפחדים ממנו מאד.
ואחר כן לפנות ערב באו ואמרו שה'צורר הגרמני ענה על אותה המלחמה שהכריזו הציונים ואמר: אלו הם העם – והיה קורא את ישראל בשמות של בזיונות הכי גרועות – ואני זוכר בדיוק מה שאמר לי רבינו זי"ע, וחייב אדם לומר בלשון רבו – ואמר הרשע אז: "הנה הם הכריזו מלחמה נגד ממלכת גרמניא טוב! אני מסכים לילך עמהם במלחמה" וכהיום כבר יודעים איזה צרות הביא אותה המלחמה על ישראל וכמה אבדנו באותה המלחמה.
ועוד יותר מזה, תיכף אחר זה הכריזו ה"חרם" (באיקאט) שלהם נגד דייטשלאנד, שהחרם הזה היה ממש בגדר מאבד עצמו לדעת, שמיד כשאלו הרשעים התגרו בו, זרק עצמו הרשע הגרמני על הארץ ונשך השטיח על הארץ מחמת כעס וחימה, ואמר "הנה הם הכריזו חרם נגדי, אני כבר אראה להם את כחי!" ולדאבונינו זה הביא את כל החורבן, וממש לא אוכל להסביר מה שסבלנו מזה.
והנה הדבר לא נגמר עדיין, שפתאום עמדו כהמצילים של כלל ישראל, שהם הם העוזרים, והם הם המסייעים, אחר המלחמה באו והרעישו "שצריכים לרוץ לארץ ישראל, שצריכים ליסע לארץ ישראל, שאין לישראל מקום ללכת" ואיני יכול לתאר לכם איך שאלו הרוצחים המדליקים את האש הפצירו את כל האנשים שלא ילכו רק לארץ ישראל, כי רק זה הוא ההצלה, ורק שם יכולים להסתדר, בו בזמן שכולם יודעים, שהם הפריעו כל האופנים של הצלה בשעת החורבן.
רשעים אלו שהציתו בשעתו את אש מלחמת העולם הם מתגרים כהיום עם בני ישמעאל
הנה כדי לגלות את פרצופם האמיתי, עד כמה ידיהם מלאים דם יכלה הזמן והם לא יכלו. אבל אנו צריכים לידע שאותם הרשעים שנתגרו אז עם אומות העולם, הם הם אותם שמתגרים היום, שמתגרים עם כל העולם הערבי שיש בו מיליוני אנשים, שזהו הסכנה היותר גדולה ששייך, ובכלל הסיתו את כל אומות העולם נגד ישראל באופן היותר גרוע, ואינם מתחשבים כלל בהנעשה עם ישראל.
מעולם נזהרו מאד שלא לעורר עלינו קנאת האומות
הרמב"ם מביא באיגרת תימן, שהיה מעשה באחד שאמר על עצמו שהוא משיח וכתב שם כדלהלן: הנה האומות אף שאנו סובלים מהם צרות יגון ואנחה, אבל אם יבא המשיח עם הכזבים שלו שאין להם שום מקור ושום יסוד, הרי יהיה המצב אלף פעמים יותר גרוע, שכותב שם שהוא מתיירא מאד מגירוי האומות, ואיזה צרות יוכל להביא על ישראל, על האופן היותר גרוע.
הנה חכמינו ז"ל אומרים לנו (מגילה ז' ע"א) שכשלחה אסתר המלכה אל החכמים, קבעוני לדורות, שיקבעו את היום טוב של פורים, אמרו חכמים "קנאה את מעוררת עלינו בין האומות" שמעולם פחדו מקנאת האומות, [עיי"ש מה שענתה להם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים וכו' עיי"ש].
הציונים – זרע עמלק, קופצים ברשעתם לתוך אמבטי של רותחים להתגרות באומות
לא כאותם הרשעים, שהם קופצים לתוך אמבטי של רותחין, כהמשל הנאמר בדברי חז"ל (תנחומא כי תצא ט') על העמלקים, שהם המה העמלקים האמיתיים, והם המה העמלקים הנזכרים בזוהר הקדוש (ח"א כ"ה ע"א). וידוע שהחפץ חיים העיד שהציונים הם מהערב רב שנאמר בזוהר הקדוש שהם עמלקים, ואלו המופקרים קפצו לתוך אמבטי של חמין, ועוררו שנאת ישראל מר כזה מסוף העולם ועד סופו, ההיפך ממה שנתייראו בכל הדורות מגירוי האומות, שלא יעוררו חמתם באופן היותר גרוע, כדי שיוכלו ישראל להתקיים עד ביאת משיח צדקנו.
בעל העקידה: יעקב אבינו לא רצה לקבל על עצמו להיות שוה לעשיו ולהיות לו מדינה בפני עצמו
בעל עקידת יצחק מבאר מבאר הפסוק שנאמר אצל יעקב אבינו, שאמר לו עשיו (בראשית לב, יב-יג) נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, וביאר בעל העקדה הכונה, שאמר לו עשיו, הבה נהיה שוה בשוה, אתה תהיה לך מדינה ואני יהיה לי מדינה, וכך נוכל לחיות בשלום. אולם יעקב ענה לו: אדוני יודע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן. אם אצא מן הגלות יום אחד לפני הזמן, אז יש סכנה ש'ומתו כל הצאן', כן נאמר בפסוק מפורש.
בקשת הרמב"ם: בני ואחיי קבלו השבועה שלא לצאת מן הגלות
הרמב"ם מביא שם (באיגרת תימן) ששלמה המלך ראה שבמשך הגלות יתעורר תנועה לצאת מן הגלות לפני הזמן, ויאבדו בשביל זה חס ושלום – ויש להדגיש, שהרמב"ם כתב על העברה על השבועות "ויאבדו" חס ושלום – וממשיך שם הלאה, ואתם בני ואחיי תקבלו שבועתו שהשביע שלמה המלך שמתחנן ברחמים, שנקבל את השבועה, כי הוא ידע מה הם התוצאות המרות אם עוברים על השבועה.
המצב לאמיתו
ועכשיו רבותי כשכבר יודעים את כל זה, כשכבר רואים את כל זה בעינים, והרי אנחנו באנו לכל זה כשראינו את כל זה בעינינו, ואחר כל זה וכי יש לנו ספיקות ובילבול הדעת? איפה יש בילבול הדעת? אין כאן שום בילבול הדעת, רק יש כאן בילבול רשעות, שיש חבורה של רשעי עולם שנתאספו לשתות דמם של ישראל, ומאבדים נפשות מישראל בחנם, ומגרים את אומות העולם נגד ישראל באופן היותר גרוע, זהו הרצון והמהלך שלהם בכל השנים, הם אינם מתכוונים כלל להצלה, כל מה שהם עושים הוא בשביל שלטון, שרוצים שיהיה להם שליטה בידם.
וזה הוא הצרה שלנו, שרשעי ארץ היותר גרועים לקחו את כלל ישראל תחת ידיהם, והמצב הוא מר כלענה, ורק על זה צריכים למצוא דרך הצלה, איך להיפטר ולהסתלק מהחבילה המרה שהכינו לנו. אבל אין לזה קשר עם חקירות או עם רעיונות ומחשבות, כי כל אלו הרעיונות והמחשבות שנשמעים בבתי מדרשות ובהמקוואות, הרי הוא ברור כשמש, שהם גובלים עם רעיונות של אפיקורסות אמיתיות, כן לימד אתנו רבינו הק' זי"ע.
רבינו זי"ע היה המבין האמיתי לברר דעת התורה האמיתית ולגלות דעות הכוזבות
ואמר פעם רבינו זי"ע: הנה כתוב אצל יעקב אבינו שאמר לבניו שבטי ק-ה, הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם (שם לה, ב), ואיתא שם במדרש, שום אחד לא היה בקי בדקדוקי עבודה זרה כיעקב אבינו. ואנו רואים מזה שהיו צריכים להביא את העבודה זרות לפני יעקב אבינו כדי שהוא יהיה המבין להבין איפה טמון עבודה זרה, כדי שידעו להישמר מזה.
כמו כן צריכים להיות מבין על אפיקורסות, ורבינו זי"ע ברוב חכמתו וברוב קדושתו היה המבין האמיתי להבין ולברר כל רעיון של אפיקורסות, וזה הוא מחייב את כולנו להחזיק בדרכו, באופן היותר חמור. ורק זה יהיה הצלתנו, אם נלך בדרך זה, רק זה יציל אותנו מהצרה הגדולה בעוה"ר שהכניסו את ישראל בתוכה.
והנה אי אפשר לבאר בדברים את ההפסד הגדול שגרמו ביום שני העבר, כשעשו אסיפת ה"ראלי" בוואשינגטאן, באיזה סכנה נוראה הכניסו את ישראל על ידי זה, שלא די ששם בארץ ישראל העלו את חמתם של כל השוכנים שם סביב ארץ ישראל, רק שהם רוצים גם כאן בארה"ב לעשות את אותו דבר ח"ו, שרוצים לגרות את כל האומות כדי שלא יהיה לנו מנוחה בכל העולם.
מעשה נורא שאירע טרם התייסדות המדינה
הנה אספר עובדא שסיפר לי רבינו זי"ע, והסיבה שאני מספר לכם את זאת כדי שתדעו מאיזה אנשים אנו מדברים כאן, וגם כן צריכים להבין שרבינו זי"ע לא היה איש מגזם, ובכלל לא היה קנאי מוגזם, שמי שאומר כן אינו מבין את הדבר לאשורו, להיפך שהיה אדם שהיה משער את העובדות כמו שהם, והיה פיקח גדול מאד, ועמקן גדול מאד, והוא ראה את החורבן במו עיניו, כמו שאמר הרבה פעמים שאלו הרשעים קיצרו ימיהם של הרבה צדיקים, והיה רגיל לחזור על דברי הרה"ק רבי שמחה ישכר בער מ'ציעשנוב זי"ע שאמר כמה פעמים: "כשאני נזכר ורואה באיזה מהלך הם הולכים, ממש איני יכול לסבול ולהתקיים בזה העולם."
על כל פנים סיפר רבינו זי"ע: שבא לביתו יהודי שהיה גר בוויליאמסבורג ולא היה חסיד סאטמאר בכלל, ורבינו לא הכירו מקודם, והוא בא לבית רבינו ואמר לו: שהיה האסיפה ביו. ען. כשדנו אם יתנו להישראלים הזכות שיהיה להם מדינה משלהם, ואז בשעתו היה דין ודברים גדול, וכל הנציגים של כל האומות היו שם, וגם הציונים היה להם נציג משלהם שם. ובתוך הדברים קם א' הנציגים ואמר בלשון הזה: הרי הערבים הדרים סביב לאותה המדינה שאתם רוצים להקים הם עם בלתי מחונך, ואינם צייתים לשום א', ואם כן מה תעשו אם בין יום ללילה הם עומדים ושוחטים את כל הישוב ה"י, מי יעזור לכם אז?
אז קם הנציג הציוני, שהיה רשע עריץ ואמר כהאי לישנא: כבר עלה לנו ששה מיליאן, יעלה לנו עוד מיליאן אבל מדינה יהיה לנו!" ואמר היהודי ההוא – הנה אני אומר דבר זה להרבי, אף שאין אני חסיד סאטמאר, אבל לא הייתי יכול לישב שם יותר ולשמוע איך שהם משחקים עם דם יהודי.
הציונים מפקירים בזדון לב דם ישראל במטרה כדי להשיג מדינתם
מורי ורבותי! אנו צריכים לדעת, שלא איכפת להם אם יעלה להם עוד מיליאן יהודים, אם ידעו שצריכים להקריב להעבודה זרה הציונית עוד מיליאן יהודים הרי הם מוכנים גם לזה, והכל רק עבור נצחונם, כדי שיהיה בעולם מלכות המינות שהוא מלא מינות ואפיקורסות, והוא מלא עם כל התועבות שבעולם, ואין הפה יכול לדבר, איזה תיעוב נמצא שם רח"ל, יותר גרוע מכל מיני מציאות שיש בעולם, הכל נמצא שם באופן היותר גרוע. היום כבר יכולים לומר שמיליאנען ישראלים נתחנכו עם רוח כזה שאם הם מרגישים, שבן ישראל רוצה להתקרב ליהדות, הרי הוא בוער אצלם כאש, באופן בל יתואר.
אחר כל זה איך יכולים לחשוב כלל שמציאות כזה הוא טובה לישראל, ויכולים לומר שמאמר זה "שמי שיש לו מחשבה כזו הוא נתפס באפיקורסות" הוא עוד מאמר מתון מדאי ממה שהיו צריכים לומר.
בעוה"ר אין מבינים עומק המצב והסכנה העצומה שגורמים הציונים
אחי ורעי אנו צריכים להבין, שהאמת הוא שאנחנו בעצמנו אין אנו משיגים את המצב כראוי, ועומדים בשויון נפש ואין מבינים שאנו עומדים נגד מצב העולם שגורר את כל העולם כולו, שמעוררים ומגרים את העולם כולו באופן היותר גרוע, וזהו הסכנה היותר גדולה שיש, כמו שכל הצדיקים התרו אותנו מקודם על הסכנה העצומה העלולה לבא על ידם, אולם להם לא איכפת כל זה, כי להם לא איכפת טובתן של ישראל, ולא איכפת להם מה שנאמר בתורה, ולא איכפת להם מהקב"ה, ולא משום א' בעולם, רק איכפת להם האני ואפסי שלהם.
בעוה"ר יכולים להביא כל כך יהודים תמימים לידי שיכרות כזה, שיצאו לרחוב העיר לוואשינגטאן הבירה, ויבקשו שיעזרו לאלו האכזרים ה"י, וכי יכולים להבין את זה? וכל זה יכול להיות כי הוא בא ממקור מושחת מדעות נפסדות רח"ל, וזהו דבר ידוע שהסטרא אחרא יש לו כח נורא, שיש לה כח לתפוס אנשים, ובאופן זה נמשכים לדאבונינו יהודים תמימי לב שילכו כצאן לטבח יובל.
ירחם כבר הבורא ית' על אלו היהודים, שיפקחו עיניהם, ויהיו מבינים על עצמם, שיראו מה שהם עושים, שדא עקא שאינם רואים בעצמם מה שהם עושים.
העצה היעוצה בדור יתום כזה איך יכולים להתנהג כראוי
הנה כדי שננצל מפגעי הזמן אנו תלויים ברחמי שמים, שהשי"ת יעזור שנוכל להתחזק ולהחזיק מעמד בתוך הנסיונות הקשים, אבל לזה הרי צריכים סייעתא דשמיא, והנה איך מגיעים לסייעתא דשמיא.
הנה רבינו זי"ע מבאר בדברי יואל על פרשת השבוע (פרשת קדושים) על מה שאמר הכתוב קדושים תהיו כי קדוש אני, ואיתא במדרש (שמו"ר פל"ח ב') אתה מבקש שנהיה קדושים הסר ממנו המות. ויש להבין מה היה הטענה הסר ממנו המות הזה. וביאר רבינו זי"ע דהנה האמת הוא שאנו מוכנים ורוצים להיות קדושים, רק שאין לנו היכן להתחמם ולשאוב קדושה, כי אין לנו מי שידריך אותנו, ואין לנו בדור הזה מי שיאיר לנו את עינינו, ואם הצדיקים הקודמים היו חיים אתנו היינו יכולים להתנהג בקדושה ובטהרה, כי אם היה לנו כח הקדושה למעלה ממנו היינו יכולים להתנהג בקדושה, אך בעוה"ר אין לנו את זה, וזהו שאמר המדרש, אתה אומר שנהיה קדושים הסר מעלינו המות, שהצדיקים ישארו בחיים, ועל ידי כן נוכל להתנהג בקדושה.
בזמן שאין צדיקים בעולם הקב"ה משגיח ביותר על כלל ישראל
אולם התשובה על זה, כמו שרבינו זי"ע מביא מדרש נורא שאומר: שכשיסתלקו הצדיקים אומר הקב"ה אני צריך להשגיח יותר על ישראל מההשגחה שהיה עד עכשיו, כי כל זמן שהיו בעולם צדיקי אמת, היו הם מחזיקים את הכלל ישראל, אבל עכשיו אני צריך להיות בעצמי רועה ישראל, כן איתא במדרש. וזה אמר השי"ת שאין צריך לדאוג, כי השי"ת הוא בכל פעם כאן, והוא לעולם יחד אתנו.
כשמזכירים שמועות מפי הצדיקים הקודמים מקשרים את אנשי הדור עמהם
והנה יכולים לבאר את הענין ביותר, דהנה הישמח משה (פרשת תולדות) מבאר הא דאיתא בגמ' (יבמות צ"ז ע"א) כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, והנה בפשטות הכוונה, שלמעלה בגבהי מרומים מתעורר כח שעל ידי זה שפתותיו דובבות בקבר, אולם הישמח משה ביאר, שכשאומרים שמועה מפי חכם, אז נפתח כל המציאות של החכם, והוא מתקשר עם העולם הזה, כאילו היה נמצא עדיין בעולם, וזכותיו עדיין נחשבים להגן על כל הדור, ומטעם זה נאמר (אבות פ"ו מ"ו) שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, לפי שעל ידי שאומר בשם אומרו נחשב כאילו הוא עדיין בחיים, ומכריע את העולם לכף זכות, עיי"ש.
על ידי התקשרות לצדיקים הם נמצאים בזה העולם ושומרים עלינו
על פי זה אפ"ל שזהו מה שאמר השי"ת לישראל קדושים תהיו, ואמרו ישראל הסר מעלינו את המות הזה, דהיינו שאנו צריכים לזה שיהיו לנו הצדיקים הקדושים, ומהי העצה על זה, על זה אמר שיש עצה פשוטה, קדושים תהיו, שתהיו קדושים, ותהיו מקושרים עם הצדיקים הקודמים, ותקיימו מה שהצדיקים הקודמים הזהירו אותנו, אז יהיו נמצאים כאן בעולם, ואם הם נמצאים כבר בזה העולם אז אין לנו מה לדאוג, כי הם כבר ישמרו אותנו, ויהיו שומרים טובים עלינו, וזהו שמסיים, כי קדוש אני, שאז יש השראת השכינה בישראל, שהשי"ת הוא עמנו ושוב אין לנו עוד מה לדאוג.
רבינו זי"ע התפלל תמיד עלינו ועל דורותינו מדי יום ביומו
ועכשיו אנו צריכים לעשות סך הכל, אנו צריכים לעשות חשבון הנפש, הנה היה לנו כח הקדושה גדול שא"א לתאר אותו בדיבורים, ובעוה"ר לא זכינו לילך יחד אתו לקראת משיח צדקנו, ולדאבונינו אנו נראים כמו שאנו נראים. אבל אם נלך אחר הדיבורים שאמר לנו והיה בוכה כל כך עבורנו, וביקש כל כך, ועם כל כך השתפכות הנפש התפלל עבורנו, שיכולים לומר שמדי יום ביומו התפלל על זה, כי ראה בעיניו הבדולחים מה שמחכה לנו, שאנחנו אין יודעים המציאות כמו שהוא באמת, אבל הוא ראה מה שבא עלינו, ובכה עבורנו.
בידינו להעמיד הכח שימשיך להתפלל בעדנו
הנה יש בידינו ההזדמנות, שנעמיד את הכח הזה שיעמוד הלאה לימינינו ולעורר הלאה רחמי שמים, שכבר ירחם השי"ת עלינו, שאין אנו יודעים איך יהיה הדבר, אין אנחנו יועצים להקב"ה, שהוא אינו צריך לעצתנו, רק צריכים להיות מקושר בהקב"ה ובתורתו הקדושה, ובצדיקי אמת הקודמים, וזה יגן עלינו שנוכל לעבור בניקל הנסיונות הקשות של עיקבתא דמשיחא.
מוטל עלינו לחזור ולשנן לדורותינו אחרינו השמועות מפי רביה"ק זי"ע
במה דברים אמורים, אם נשנן לעצמנו את השמועות של הצדיקי אמת, ולא נשכח ח"ו את הדבר שמועה ששמענו מהם, וכמו שהזכיר פעם רבינו זי"ע את הגמ' (ברכות מ"ב ע"ב) שכשנסתלק רב, ולא ידעו איך לפסוק איזה הלכה, אמרו עכשיו מת רב, ואמר ברוב מרירות: "עכשיו בדורנו נסתלק הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הקדושים, כי היום אין זוכרים עוד את שמועותיהם" ועל כן אנו צריכים לידע שיש לנו לזכור את שמועותיהם, ולא נמשך אחר כל הרעיונות המטופשים, ואחרי האנשים הפתאים.
השי"ת יעזור שאנחנו ובנינו ונכדינו ובני נכדינו וכל ישראל יוושעו, וימלטו מאלו הרשעי ארץ.
דברי הרמב"ם שגוים הבאים על ערי ישראל על עסקי קש ותבן מותר ללחום נגדם
הנה אומר כאן נקודה, ואומר את זה כי זה הוא מבלבל אנשים, דהנה פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ב הכ"ג) : שאם באים גוים בעיר הסמוכה לספר אפילו על עסקי קש ותבן, מותר ללחום נגדם, כי אין כוונתם על קש ותבן, רק מתכוונים על עסקי נפשות. ובא אחד וציוה למסור לרבינו, שכתב הרמב"ם, שאף כשבאים על עסקי קש ותבן מותר ללחום עמהם.
הלכה זו הוא רק בנוגע גוים יחידים אבל נגד אומה אסור בחומר שבועה ללחום ולהתגרות נגדם
והאמת הוא שרבינו זי"ע בשעתו לא רצה להשיב תשובה על זה, והעולם אינם יודעים למה, ואני אבאר לכם הענין, דהנה רבינו זי"ע היה דעתו שהרמב"ם לא שייך כלל אל הענין הזה, כי שם מיירי כשבאים איזה גוים יחידים, והגוים נמצאים כאן לפנינו ורוצים להזיק, ואז הוא הדין, שיש ליקח אלו הגוים ולסדר אותם כראוי עד שיפטרו מהם. אבל כל זה הוא, כשאין מדברים מממשלה ואומה, אבל כשמדברים מממשלה ואומה שבאים להרוג הרי באים כל האומה, והנה התגרות באומות הרי הוא נמנעת מאתנו עם שבועה חמורה, וזהו דרכם התגרות באומות וזהו אסור בהחלט.
הציונים מפרסמים שהמצב קשה מאד – אבל לא הפסיקו אף מעשה א' ממעשה רשעתם להקל על שמירת הדת
הנה יש לנו להתבונן, וכי הניחו אלו הרשעים אף שערה אחת באיזה מקום מעקשנותם המרה מה שהם לוחמים נגד עניני הדת ונגד הקב"ה ותורתו הקדושה, וכי ביטלו אף גזירה אחת אף נגד איזה יחיד מחמת שהמצב הוא כך וכך, הנה הם צועקים "מצב, מצב" שהוא מצב נורא, ואומרים "שהוא מצב" אם אכן הוא מצב, למה אין המצב מחייב אותך כלום, וכי המצב אינו שייך אליך? ואנשים מתפתים בקל, שלדאבונינו אנשים אינם מבינים, ובטיפשות כאלה מבלבלים את הקצרי דעת שאינם מבינים.
עלינו ללמוד ולהגות בספרי רביה"ק זי"ע שנכתבו ברוה"ק
הנה אנחנו צריכים להיות אלו העומדים על המשמר, שבכל האופנים נחזיק את כל היסודות שהעמיד לנו רבינו זי"ע, שלא להניח שום מחשבה קלה לחשוב להיפך מזה. וצריכים לעסוק תמיד בהספרים הקדושים, שלא יסיחו דעת מהספרי קודש, שצריכים תמיד ללמוד ולשנן בבית עם הילדים. אלו הספרי קודש שהם בגדר רוח הקודש. דהנה מרן הדברי חיים (ח"ב סי' ק"ה) כתב בברירות, שאפילו ספר שחיבר אדם בימינו, אם אינו מתכוון לצורך עצמו, רק לכבוד השי"ת, הרי רוח הקודש לובש אותו, שזהו סימן המובהק בספרי קודש, שזהו ענין של רוח הקודש. והנה אנו צריכים להחזיק מה שלימדו אותנו נגד עינינו, ולדבר תמיד מהשמועות הנזכרים בספרי קודש.
בענין הנסיעה לארץ ישראל
בדרך אגב אני רוצה להזכיר דבר א' – על כל פנים בקיצור – שאין אני יכול לעבור על זה בשתיקה, ואני צריך להזכיר את זה, מה שרצים אל ארץ ישראל!! רח"ל הנה רואים את הקליפה שיש בזה ה"י. לא אדבר על הנסיעה בדרך כלל רק על של עכשיו באתי.
לשאר מקומות סכנה כאלו אינו עולה על הדעת לשום אדם לנסוע שמה
הנה אחד שאל אותי, מה דעתי אודות לנסוע עכשיו בחזרה לארץ ישראל, ושאלתי אותו: מהי השאלה אם מותר לחזור, וכי איך מותר לילך למקום סכנה, וכי יש בזה איזה שאלה? ומהי השאלה? אולם אמרתי לו, שאני אסביר לך השאלה: הנה אם היה מצב כזה במקום אחר בעולם ולא באיזראעל כמו שהם קוראים אותו, לא היה עולה על הדעת לשום יהודי ללכת למקום שיש שם עכשיו סכנה, באשר הוא שם, שמתייראים ללכת ברחוב, וכי היה עולה על הדעת לשום יהודי ללכת שמה, ומזה יש לך הוכחה מהיכן הוא המקור לשאלה זו, שהוא ממקום הקליפה הציונית שהם הכניסו אל תוך ההמון דעות נפסדות כאלו.
לדאבונינו בוטחים על הצה"ל הטמא שאין המקום מסוכן
המציאות הוא שבוטחים על הכח של צה"ל הטמא, ששם יש מי שהוא שומר, וכמו שהם אומרים ששם הוא המקום הבטוח ביותר... למה אומרים ששם הוא המקום הבטוח ביותר, וכי איך לוקח אדם לעצמו האחריות לומר כן? אבל אני מבין למה הוא אומר כן, כי יש שם צה"ל שמתנהל על ידי הסטרא אחרא ל"ע ולכן הוא המקום הבטוח ביותר. ויוצא לנו מזה שהיהודי הזה אינו מתבייש לומר שהוא סומך על צה"ל, שהצה"ל הוא ניאוץ ה' רח"ל, שבכל רגע שהוא נמצא בעולם הוא ניאוץ ה', והוא סובר בדעתו שאותו ניאוץ ה' יציל אותו, והוא עוד אומר לאנשים אחרים, שימסור עצמו להינצל על ידי כת הארורה מנאצי ה' ל"ע.
על כל פנים יש לנו להבין שאין לנסוע שמה כלל, לא למירון, ולא ללמוד שם בישיבות, שיש כמה הסברים טפשיים, אבל הכל יש להם יסוד אחד, יסוד שפרץ ונכנס לתוך חומת בית ישראל, ופרץ לתוך לבבות בני ישראל, וזה ל"ע לקח בשבי את לבבות בני ישראל, וכמו שצדיקי אמת התרו על זה מקודם.
על כן אנו צריכים לידע שלא נניח עצמנו להימשך אחרי דעותיהם רק נתחזק ונאחז בהאמונה השלימה, ולא נבטח על שום אחד רק על בורא האחד, על הבורא כל העולמים, וזהו כל הצלתנו, שאנו בוטחים על השי"ת, ואם בוטחים עליו אל יבושו קויו, השי"ת יעזור לנו, באין חילוק כמה קשה הוא המצב, כי אצל השי"ת אין דבר קשה, ואין צריכים ליתן לו עצות מה יעשה, הקב"ה כביכול הוא כל יכול, השי"ת יעזור לנו ויציל אותנו מהמשחיתים שהם באמת רח"ל משחיתי עולם, השי"ת יציל אותנו, ואנחנו כולנו ביחד בבריאות השלימות, בנערינו ובזקנינו, נזכה ללכת עם פנים מאירים לקראת משיח צדקנו, בהתגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו, אמן.

פוסטים קשורים

הצג הכול

נפל דבר בישראל

למען אחי ורעי! נפל דבר בישראל ביום שלישי, ערב חג השבועות, בשעה 12:58 הצביעו חברי הקואליציה כולל כל חברי הכנסת הלכאורה ''החרדים" על החלת דין רציפות לחוק הגיוס של גנץ מהכנסת הקודמת יו''ר הכנסת הכריז שבר

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page