חיפוש
ובערת הרע מקרבך וכל זה בשעריך בשערי ארץ ישראל
למען אחי ורעי! הנה מצינו בלבול גדול שמנסים בעלי הדעות המשובשות לעשות לנו לגבי היחס לפורקי עול תורה ומצות כאלו צריך להתנהג באופן של חנופה רח"ל
הנה ביאור שיעזור לנו קצת לפקוח עינים מהשטות הנ"ל, והשי"ת יהי' בעזרנו למען כבוד שמו (ולא למען כבוד שמנו), והנה מדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסקולען, רבי אליעזר זוסיא ב"ר ישראל אברהם פארטיגל[1] זיע"א, נועם אליעזר, פר' שופטים, פרק יג פס' טו, עמ' רס"ו
והוגד לך ושמעת ודרשת היטב וגו', יש לדייק בתיבת 'ושמעת' למה לי, דבודאי אם יוגד לך ממילא ושמעת.
וי״ל מזה מוסר לאנשי זמננו, אשר בעוה״ר אומרים שאסור לשמוע דבר שמספרים על החפשים באה״ק, המסיתים ומדיחים ומשחיתים למאות אלפים ילדי ישראל בבתי רעל, הבתי ספר שלהם, ובבתי טיאטראות ומועדונים שמאספים בחורים ובתולות מעורבים, עם צעירי הערבים גם יחד וכו' ר״ל, ובחלול ש״ק באופן נורא, ונתוחי מתים וחיים ר"ל, ובעוה״ר נמצאים גם מהחרדים האומרים שאסור לדבר עליהם כיון שדרים בארץ ישראל, והמדבר עליהם כמדבר רע על ארץ ישראל, רחמנא יצילנו משיטה עבודה זרה כזו. כי בדרך כזה שלא לצעוק ולא למחות בעושי רשע הרי ילכו ויתחזקו, וחלילה יחריבו את כל הארץ, כי הם לא רק מחריבי קרתא סתמא, ועיר ומקום אחת, כי הלא הם המחריבי כל הארץ ומחללים את כל קדושתה.
והתורה הק' אמרה שאפילו איש יחיד או אשה יחידה מחויבים אנו להמית אם הולכים לעבוד ע״ז, והתורה צווחת ואומרת ובערת הרע מקרבך וכל זה בשעריך בשערי ארץ ישראל. ולא תאמר שזה דוקא בעובדי ע״ז, כי המסיתים ומפיצים כפירה בעיקר ר״ל גרועים מעובדי ע״ז, ועוד כי כל מחלל ש״ה בפרהסיא מצות להמית, אם כי דר באה״ק.
ועיר הנדחת, אם כי בארץ ישראל היא, צותה התורה להחרימה והיתה תל עולם לא תבנה עוד, ולא נאמר כי בשביל בנין הארץ נבנה אותה עכ״פ אחר שהחרמנו אותה, והתורה הוסיפה לאסרה עלינו בהנאה כמאמר הכתוב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, והבטיחה לנו התוה״ק שכר על זה, ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו'.
או ואבוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, על הצועקים מרה על חילול קדושת וכבוד הארץ אומרים שחוטאים הם, ועל המשחיתים הכופרים בקדושת הארץ, בהקב״ה ותורתו, מהללים ומבזים קדושת הארץ, אומרים שכל הגוים בית ישראל, ציון שהוא בית חיינו הוא ככל ארצות הגוים, את חוקיהם יסדו ככל חוקי הגוים בהדגישם שהמדינה אינה מדינת הלכה, ועוד הוסיפו חוקים מכוערים יותר גרועים מכל הגוים, ועל אלו אומרים השוטים שאסור לדבר עליהם, ועל יראי ה׳ הצועקים על חלול קדושת הארץ וקדושת עמנו, מותר לדבר סרה. הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע.
וצריכים אנו ללמוד מהפסוק דקמן, שאמרה תורה כי ימצא בקרבך באחד שעריך (היינו עד ארץ ישראל) אשר ה' אלקיך נותן לך (התורה הדגישה בזה אשר העיקר שהקב״ה נותן לנו את הארץ הוא לעבוד בה את ה׳ אלוקי״ך שמקבל עליו שם את עול אלקותו), איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה' אלקיך וגו', וילך ויעבוד וגו', והוגד לך ושמעת, התורה הקדושה הדגיש לומר ׳ושמעת', להזהיר בזה נגד החסיד שוטה שיאמר שאסור לשמוע מה שמדברים על הדרים בארץ ישראל, וחלילה לדבר על ארץ ישראל, לזה צותה התוה״ק ׳ושמעת׳, שצריך אתה לשמוע ולא תאמר הלא תושבי ארץ ישראל הם האיש או האשה ומדברים
עברית, לא תאמר כן, כי מחויב אתה לשמוע לדרוש ולחקור ולהמית את הפושעים עוע״ז, ולקיים מצות ובערת הרע מקרבך.
ואדרבה ביותר אנו מחויבים להגין על קדושת הארץ, שזהו כבודה שלא להניח לרמוס קדושתה ח׳׳ו, ואפילו עיר שלמה עיר הנדחת, אם כי עיר מאה׳׳ק היא, מחויבים לחרימה ולא להנות ממנה, כדי להגן על קדושת הארץ, והשי״ת הבטיח לנו על זה (בפרשת ראה) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו', ובזה דוחים החרון אף מהעולם, כמ״ש למען ישוב ה׳ מחרון אפו, וכפרש״י ז״ל שכ״ז שע״א בעולם חרון אף בעולם, ויעוין באוה״ח הק' בס׳ הנ״ל שמסיים וזל״ק: כי כשעושים משפט בעיר הנדחת כאלו קיימו כל מצות ה', כאומרם ז״ל (סנהדרין קי״א), עכלה״ק. וענין לימוד זכות בכה״ג הוא רק בינו לבין קונו, כמו שאי׳ בספה״ק.
והאמת שהמון העם אינם אשמים, כי בעוה״ר מילדותם חנכו אותם בדרך עקלקלות, ולא זכו לטעום מאור התורה כי טוב, אולם על הראשים המסיתים ומדיחים, מצוה לדבר ולעקור את שיטתם שהכניסו בעם, כפירה בעיקר ר״ל, ומחויבים אנו לצעוק על זה, ולא רק לצעוק, כי אם לעשות מעשים, להפיץ ת״ת וישיבות, להפיץ האמונה בה׳ והתרחקות מהכופרים, עד שירחם השי״ת וישלח לנו הגוא״צ האמיתי, ותמלא הארץ דעה את ה' כיעודי נביאי אמת בב״א.
Comments