top of page

דעת תורה מהגאון הצדיק ר' אפרים צבי שמילאוויטש שליט"א

למען אחי ורעי! הנה דבר ה' ברמה מאת רבי אפרים צבי שמילאוויטש שליט"א, אבדק"ק קרעמניץ יצ"ו, מזקני תלמידי מרן רבינו הקוה"ט מסאטמאר זיע"א.


אודות הטשטוש והבלבול הנורא בארה"ק בענין התחברות לרשעים ואפיקורסים ומינוי סדרנים וסדרניות חרדים על ידיהם באתרא קדישא מירון ערב ל"ג בעומר תשפ"ג הילולת התנא האלקי רשב"י:

אל כבוד ידידי הרה"ג ................... שליט"א
אודות אשר שאל בענין ל"ג בעומר במירון השתא - הנה ידועים הדברים כי לא כדורות הראשונים דורות האחרונים בדרכי העברה על הדת רח"ל כי תחת אשר מלפנים הי' דרכי העברה על הדת בכפי' או בחלקלקות לשון. וכתב המהר"ם שיק (או"ח סי' ע"א) מה לי בכפי' ומה לי ברמי' וחלקלקות לשון מה לי או"ה ומה לי רשעי ישראל והכל בדין שעת הגזירה שעת השמד עכת"ד.
אמנם בדור הזה למדו הכופרים הבאים להעביר על הדת דרך חדשה ומיסודי העברה על הדת היא הסתגלות דהיינו ליכנס לתוך החרדים בהדרגה לפי המצב ואחר הכשר הקרקע למה שכבר הוכשר לילך הלאה, ויסוד הב' דרכי השתקה להזהר שלא לעורר רוחם של החרדים להתנגד, ויסוד הג' העולה על כולנה הושיב רשע אצל צדיק והיינו כי בכל ענין אשר ברצונם לשנות החרדים רח"ל למצוא המוכשר לכך בתוך החרדים והקנאים לישב עמו לפי דרכו ורוחו המדומה לו ועי"ז יהי' להם פתח וגשר לשנות לאט לאט, כל אלה הם יסודי העברה על הדת בדור הזה וכבר הפילה חללים רבים.
והמשכיל בדרכי הפוסקים מבואר כי כל גשר והכשר להעברה על הדת אפי' כמלא נימא מרחוק יש להן דין העברה על הדת והרי כל חומרה של ערקתא דמסאנא היא שיש בה פתח להמריך הלבבות להעברה על הדת כמו שפי' רש"י ועי' בויוא"מ בהקדמה (ע' ז') כי הגשר להעברה על הדת יש לה דין העברה על הדת וחומרה.
דעת תורה מהגאון ר' אפרים צבי שמילוביטש שליט''א אב''ד קרעמניץ
.pdf
הורידו את PDF • 1.83MB
ובאוהלי יוסף מאריך בהרבה ראיות לגבי הנאה ממסית כי כל דבר נידון אחר סופו העלול לכך ובתוך הראיות הביא ממחתרת דמאחר שעלול להתגלגל לסכנה יש לה דין סכנה של מינות ולא עת האסף פה מה שמצינו הרבה בש"ס ופוסקים חומר הדבר של כל גשר כל דהו לדרכי המינים.
ועי' ג"כ באנ"ז בליקוטים סי' ק"ג דהכל נידון כפי כוונת היסוד הראשון דאם כוונת היסוד הראשון הי' להעביר על הדת אז אפי' מי שאינו מכוין להעביר על הדת יש לה דין העברה על הדת והביא ראי' מן הרשב"א לגבי לא ילבש דאם הראשון עשה להתדמות אף דהבאים אחריו אינם מכוונים יש לה דין לא ילבש.
והנה זה המשוקץ והמתועב אשר כאילו בא לעזר ליומא דהילולא בלי היזק הוא מיוחד אשר תפקידו לשנות החרדים בתחבולות ושמעתי בפי' דבריו בכנסת הארורה והמקולל בכל מיני קללות שבעולם שמספר שנעשה דבר חדש אשר לא הי' עד הנה, אשר תחת עד הנה הי' מלחמה בין החרדים והקנאים להציונים והמדינה עכשיו נתחדש שיכולים לישב עמהם, ואמר בפי' כי גם ראש הכופרים שר"י יכנס בתוך הפלאן, והמדינה וראשי' יסדרו הפלאן והסדר ביום הקדוש והנורא שומו שמים על זאת! ועצם הדבר לנהל עבודת יום הקדוש כפי שכל הכופרים היא דרך מינות והעברה על הדת, מלבד האיסור בדברי קבלה לא לכם ולנו לבנות בית אלקינו ומבואר הטעם כי יבא לרפיון, ומה שהם עושים בע"כ ולוחמין עמהם שבוין אנחנו ביד לסטים, אבל ליתן להם יד לנהל המקום ועבודתה ביום הקודש חלילה לנו מזאת והזהירו חכמים אל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפורענות רח"ל.
גם בועדת החקירה שלהם תמה השופט איך ישבו עם היראים הלא הם אינם רוצים כלל להיות להמדינה שייכות עם להבדיל לאין קץ הלולא דרשב"י והי' התשובה כי למעשה מוכנים היראים לישב עמהם אבל חששו אשר יקומו קנאים חדשים, ותקותינו חזקה כי כן יהי'.
והעסקנים אומרים כי הציונים נשברו לפני הקנאים, לא כן דבריהם במקומם הטמא בתכלית, אלא כי נתחדש להם דרך חדשה לנהל המקום בשכלם הכפרני ולהזהר מהתנגדות החרדים שהם יהיו העסקנים ויקבלו קורסין מן הכופרים ובהשגחתם מן הצד וסדרני החרדים אינה אלא דמיון כוזב לפי יסודי ההשתקה כנ"ל ולהכשיר הקרקע לרצונם הכפרני בלי התנגדות.
והנה דרכם החדשה בהעברה על הדת כבר הביאו לחמורה שבחמורה בעניני מינות והעברה על הדת וחילול שם שמים, והיא שורש לכל הפירצות בזמנים האחרונים וחמורה שבחמורות נעשה לקלי קלות.
ובנ"ד עצם הדבר כי ענין קדוש קודש הקדשים הילולא דהתנא אלקי רשב"י, אשר הי' מלחמה בין החרדים והכופרים, לחדש ולהתאחד עם הכופרים בהסתגלות והשתקה והושיב רשע אצל צדיק בדרכי עבודת היום הקדוש במקום קודש הקדשים ובפרטות בעצתו של המיוחד לשנות החרדים בתחבולות וקיי"ל סתם מחשבת מין למינות ועל יסוד זה שורפין ס"ת עם האזכרות שבה ומאן רב גוברי' להכריע שאי"ז בכלל ערקתא דמסאנא ואביזרייהו דהעברה על הדת.
והח"ס פסק בת' יו"ד סי' ע"ו כי העברה על הדת יש לה דין ע"ז עצמה, וברור ע"פ הלכה כי האידנא יש לה דין שעת השמד שעת הגזירה וחמור מאוד ליגע אפס קצהו בתחבולותיהם.
והנה מלבד החומר מצד הדין הלא יום קדוש הוא וסגולתה נורא מי יערב לנו שלא יאבדו חס ושלום כל סגולת היום הקדוש במקום הקודש.
ואעתיק לשון קדשו (על הגאולה ועל התמורה סי' צ"א) שהביא מקהלת רבה (פ"א ס"ח) חנניא בן אחי ר' יהושע אזל להדי' כפר נחום ועבדון לי' מינאי מלה ועלית יתי' רכיב חמרא בשבתא אזל לגבי' יהושע חביבי ויהיב עלוי משח ואיתרי א"ל כיון דאיתער בך חמרא דההוא רשיעא לית את יכל שרי בארעא דישראל נחת לי' מן תמן לבבל ודמך תמן בשלמי' מבואר מזה עד כמה גדולה הזיקה וסכנה ליהנות ממינים וממעשיהם שהרי על שבא חנינא לא"י ע"י חמור של מינים ונהנה מהם ואעפ"י שהי' שלא בזדון ושלא במתכוין ואף שבא אח"כ לגבי דר"י חיבי' שהי' בכחו להגן עליו ברוחניות ובגשמיות ועכ"פ לא הועיל לו כלום ולא מצא לו תקנה אלא לצאת מן הארץ וככה עשה ונפטר לבבל לשלום, הרי לך מבורר דהנהנה מן המינים לא ימלט שלא יכנס בו מארס המינות וכמעט לית לי' אסוותא והחי יתן אל לבו ומכש"כ לעניננו הנהנה מהם בדבר "הנוגע לרוחניות" בל"ס נוגע הפגם עד דכדוכה של נפש והשומר נפשו ירחק מזה עכל"ק.
ומבואר מזה כי ענין רוחני אשר יד מינים באמצע נוגע הפגם עד דכדוכה של נפש כי כל המקודש ביותר העירוב הרע בהטוב והקדוש פוגם ביותר עד היסוד.
ובפרט ענין קודש הקדשים ולדאבונינו יסדו דרכם במקום שורש המינות והטמא בתכלית הטומאה אשר מיום הוסדה הארץ לא הי' מקום טמא כמוהו וע"י טמאים בתכלית הטומאה ובפרט במינים אשר כל מגמתם להכניס ארס המינות ביראים וכח הפועל בנפעל, וכבר יסד רביה"ק כי מנוי' וגמורה מתקיפי קדמאי כי הנהנה ממקורות הרשע בהכרח ינתק ממקור הקדושה ויכבה שלהבת יק אשר בקרבו.
ואם אמרו בפי', כאשר שמעו אזני דבריהם במקום המקולל בתכלית הקללות שורש המינות אשר משם תצא המינות בכל העולם, ואמרו בפי' כי נעשה עכשיו דבר חדש אשר לא הי' עוד עכשיו ויצא מפיו של המשוקץ והמתועב לחדש גשר למינות בחרדים רח"ל בודאי בל"ס כי לא ימלט מארס המינות ומנותק בהחלט ממקור הקדושה ומכבה שלהבת י"ק והיא היפך המכוון בהחלט מסגולת היום הקדוש במקום הקודש, והעסקנים אומרים כי הציונים נשברו לפני הקנאים אבל במקומם הטמא בתכלית הטומאה אין אומרים כן אלא שמצאו דרך חדש להתאחד עם היראים מה שלא הי' עד עכשיו ובעל המימרא זהו תפקידו להמציא דרכם להכנס בהיראים ולשנותם היו לא תהי' וכן דברו בועדת החקירה בתמהון על החידוש שיכולים לישב עם הקנאים ולסחור עמהם ואי"ז שברון אלא מסחר בקודש הקדשים עם אבי אבות הטומאה.
ואיתא בזוה"ק (פ' אחרי ע"ב ע"ב) וכד ישראל אתאן למתיהו אתיין בכמה תשובה לקמי קוב"ה בתבירו דלבא בתעניתא לקבלי' וכלא בגין דנשמתין קדישין יבעון רחמי לקמי קוב"ה עלייהו וקוב"ה חייס עלמא בגינייהון עכל"ק, הרי כי הכל תלוי בתשובה אבל באופן של עירוב טוב ברע ומיסוד המינים אשר דרכם לילך ולהזיק מי יודע אם לא יאבדו בזה כל סגולתה.
ולעשות נחש ולנשק קברו של אותו צדיק בעצתם של מינים מי יודע אם זה בגדר של נעתרות נשיקות שונא (משלי כ"ז ו') כאשר ירגיש אותו צדיק באותה נשיקה ריח המינים אשר משם יסודה, והרי התנא אלקי רשב"י מהמקפידים ביותר על זכות הקדושה ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו אבל לילך בהפכו מי יודע אם לא יצא שכרו בהפסדו, מי יודע אם לא יצעק רשב"י מי בקש זאת מידכם רמוס חצירי ופירש"י לרמוס את חצרי אחרי שאין לבבכם שלם עמי, והרד"ק פי' מי הקשה מידכם שתבואו לפני ותמרו את דברי איני חושב זה לכבוד אלא לבזיון שתרמסו חצרי עכ"ל.
והח"ס בת' כתב כי היא בזיון לצדיקים שיבוא מכשול על ידם, וז"ל הח"ס (ח"ו סי' ל"ז בא"ד) בודאי אין זה כבודו של צדיק שיכשלו בו רבים וכו' אם ח"ו יהי' זה למכשולות את הרבים א"כ היא כבוד הצדיקים למסור נפשם וגופם בחייהם גם כי גדולים במיתתן שלא יוכשלו ח"ו רבים על ידם עכ"ל ומיירי התם בגרמת מכשול להתגלגל על ידי זה יעוי"ש. וזה ודאי וברור כי עצת הנחש שיעברו כולם בנשיקה יתן מקום שיעברו שם כל צרוע וכל זב קבליסטען רעפארמער וכל מיני כופרים לנשק בפיהם הטמא קברו של אותו צדיק קדוש וזה ודאי בבחי' נעתרות נשיקות שונא שונאי ושנואי השם ושונאי השנואי עבדו הנאמן משא"כ לעבור בניקל ולנשק בודאי ירבו שם נשיקות שונאי השם ועבדו הנאמן בתכלית ומי יודע אם לא יבא גם ראשי הכופרים ואי"ז אלא עצת נחש הקדמוני ואין לשער צערו של אותו צדיק והבזיון ובאופן אשר הי' בכל הדורות הם אינם מסוגלים להדחק וצריכים רחמים מרובים אשר לא יביא ח"ו חרון על שונא"י רחמנא ליצלן על גודל הבזיון.
ועצם הדבר ק"ו בן בנו של ק"ו לירא וליפחד מכל שינוי כל דהו מהסדר אשר יסדו קדמונינו ברוח קדשם, ואשרי אדם מפחד תמיד ובפרט אותם הבאים לשנות קיי"ל כל המשנה ידו על התחתונה והוי זהיר בגחלתן של צדיקים פן תכוה רחמנא ליצלן ורחמנא לשיזבן.
וברור בל"ס כי היא חובת השעה לאחד יראים ושלמים אשר אינם מכירים כלל בכל השייך להמינים ובאי כחם אפי' יראים וקנאים, רק יעבדו שם את השם בדיוק כאשר עד הנה מיסוד הצדיקים וקדושים ברוח קדשם.
וכמה הדברים ק"ו אם קדוש אלקי כמרן הב"י אשר מפיו אנו חיים יסוד התורה שבע"פ רצה לחדש ולהעביר הריקודין והסעודות בחצר הקודש כי ראה אותה לזלזול, התרה בו התנא אלקי רשב"י אשר ח"ו תבא מגפה בר מינן חס ושלום ק"ו בן בנו של ק"ו וכו' כל חידוש ממקור המינים מי יודע הפחד הנורא אשר אשרי אדם מפחד תמיד.
ועצם החידוש העולה על כולנה אשר במקום הקודש שהי' מלחמה עם המינים נעשה שלום עם המינים שונאי ושנואי השם, אשר עליה אמר דוד הלא משנאך השם אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי ואיך יתאחדו עמהם במקום השונא אותם בתכלית שנאה.
ואיזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו אם אשתקד עזר השם באופן פלא אשר באמצע היום הלכו משם כל שונאי השם ונשאר עם התנא הקדוש רק אוהביו וידידיו אוהבי השם, איך ישליכו אחרי גיוום חסדי המקום ולהתאחד במקום הקודש עם שונאי ושנואי השם ועבדו הנאמן התנא הקדוש.
וכתב הריב"ש הובא בב"י (או"ח סי' תר"ץ) מה בחיי הגוף אדם הולך בדרך הבטוח ביותר כ"ש בחיי הנפש, ואין לך דרך בטוח ביותר להתקדש בקדושתו של קודש הקדשים נקי בהחלט מהמחובר לטמא בתכלית הטומאה והוא הגבר הבטוח בהשפעת הקדושה במקום הקודש ביום הקדוש.
ותקותינו חזקה בזכותו של אותו צדיק וקדוש אלקי אשר יתאחדו, יראים אשר מאויבי תחכמני, כפי' רביה"ק בשם הקדושת יו"ט, לילך בהיפך מעצת המינים ולא יכירו אפי' כמלא נימה מהשייך להמינים ובאי כחם וכל החפץ בסגולת הזמן וסגולת המקום וסגולת עבודת היום וקדושת התנא הקדוש יתאחדו ביחד וילחמו מלחמת קודש ומעט אור דוחה הרבה מן החשך להמשיך ישועות נפלאות בביאת משיח צדקינו בב"א.
וע"ז באתי עה"ח יום ה' לסדר והקריבו לפני ד' תשפ"ג לפ"ק.

השי"ת יהי' בעזרנו להנצל ממלכות המינות ותוכניותה להרוס את הציבור החרדי.

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page