בעבור מצות אלו נתחדש לנו יציאת מצרים

למען אחי ורעי! לכבוד פסח לימוד נפלא בשם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק עולמות שחרבו, עמוד נ"ג):

'אורח למדן מעיר בריסק, סעד פעם על שולחנו של רבינו זי״ע בחול המועד פסח, והיה נוהג אותו אורח לתבל סעודתו בדברי תורה ששמע מרבותיו, ומרן זי״ע בענוותנותו ישב והטה אוזן לאמרותיו שהיו נעימים באמת, האורח אמר בין יתר דבריו בשם מרן בית הלוי׳: הגם כי במצה אמרו בה טעם, על שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שגאלם, וכן מרור שבא לזכר שמררו המצריים חייהם, ופסח על שפסח על בתי אבותינו, מכל מקום בודאי דאין זה עיקר יסודה של המצוה, ולא מטעם זה נתחדשה המצוה, והטעם אינו רק דבשביל זה מוטל עלינו החוב לקיים ולעשות מצוה זו ולא נהיה כפויי טובה, וכן דקדקו רבותינו ואמרו מצה זו שאנו אוכלין בו על שום שלא הספיק בצקם וכו׳, דהוא רק טעם דמשום הכי אנחנו מקיימים מצוה זו, אבל עיקר יסודה של המצוה למה כך היא המצוה איננו בשביל זה מה שהיה במצרים, דהרי התורה קדמה לעולם וגם קודם העולם היתה התורה, והיה כתוב בה בעבור זה עשה ה׳ לי בצאתי ממצרים, לא אמר לו בעבור שיצאתי ממצרים אני עושה המצוה, רק להיפוך בעבור מצות אלו נתחדש לנו יציאת מצרים, וזהו בכלל בכל טעמי המצות ״דלא בשביל הטעם נעשה המצוה רק להיפוך דבעבור מצות מצה - המצוה בא הטעם׳. 

גמר האורח את דבריו נענה מרן זיע״א ואמר: ״רעיון זה כבר אמרו המהר״ל מפראג, בחידושיו על הגדה של פסח״, בו ייאמר ״שלא נתן השי״ת מצות סוכה לישראל בשביל שישבו בסוכות כשיצאו ממצרים, אבל עיקר המצוה כמו שאר מצות שנתן השי״ת לישראל, רק שתלה טעם המצוה במה שהושיב את ישראל בסוכות״. נתרגש האורח על ״צו שטעל״ נמרץ זה על אתר'.

כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זיע"א, שקוע בלימוד תורה