בזמנים קשים – חובה להתעורר ולהתחזק

הרב אביעד נייגר
15 ביוני
זמן קריאה 3 דקות

למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם מאמר נפלא שקבלתי, מקווה שכולם יזכו להתחזק ממנו

בזמנים קשים – חובה להתעורר ולהתחזק

בימים אלו, עת פחד ובלבול שורים בקרב עם ישראל, ובמיוחד ביושבי ארץ הקודש –כאשר הציונים והפרסים נלחמים אלו באלו,ואחינו בארץ ישראל ובפרס שרויים בעת צרה וצוקה –זה הזמן להתחזק ולשוב לשמוע את דבריו הקדושים של אבינו הזקן, רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א.

בשנות ה'תשכ"ז, בעת המלחמה בין הציונים לערבים –כאשר לאחר "הניצחון" שרר בלבול השקפתי חמור גם בתוך הציבור החרדי –קם אותו צדיק כארי, ונשא קולו ללא חת, להשמיע את דעת התורה האמיתית, מול כל העולם.

דבריו הק' נאספו בספר "על הגאולה ועל התמורה" –ולהלן קטע מחזק במיוחד מתוך הספר:

מָשָׁל לְאִישׁ רַע מַעֲלָלִים, מֵסִית וּמֵדִיחַ, גַּם הוֹרֵג נְפָשׁוֹת, שֶׁשִּׁסָּה בְּאִישׁ תָּם וְיָשָׁר כֶּלֶב רַע.וְהַתָּם הַזֶּה, בִּרְאוֹתוֹ כִּי כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵהַכֶּלֶב הָרַע הָרוֹדֵף אַחֲרָיו לִנְשָׁכוֹ וּלְהָמִיתוֹ, רחמנא ליצלן,צָעַק בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים לְכָל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ: בּוֹאוּ וְהַצִּילוּנִי מֵאֵימַת הַמָּוֶת הָרַע הַזֶּה!עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹלוֹ גַּם לִמְקוֹם הַשּׁוֹטְרִים.וְהָרוֹצֵחַ הַזֶּה, בִּרְאוֹתוֹ כָּכָה, פָּחַד לְנַפְשׁוֹ, וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּלֶב הָרַע חִישׁ מְהֵר, וּבָרַח עִמּוֹ לִמְקוֹם שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא.וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ: "עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, שֶׁאָבוֹא אֵלָיו בְּצוּרָה שֶׁל אַהֲבָה וִידִידוּת, וְיִתְחַבֵּר עִמִּי,וְאָז אֲסַבֵּב לוֹ סַמִּים וּמַאֲכָלִים טוֹבִים, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אֲשֶׁר בָּהֶם הַסַּם הַמַּשְׁחִית אֶת הַקּוֹל,עַד שֶׁיֵּחַר גְּרוֹנוֹ וְלֹא יוּכַל לִזְעֹק, וְאָז אוּכַל לְשַׁסּוֹת בּוֹ עוֹד אֶת הַכֶּלֶב הַזֶּה,בְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר זָמַם, רחמנא ליצלן."וְהָאִישׁ הָאוּמְלָל הַזֶּה, שֶׁהִשְׁתַּגַּע מֵרֹב צָרָתוֹ שֶׁל הַבֶּהָלָה וְאֵימַת הַמָּוֶת,בִּרְאוֹתוֹ כִּי אוֹתוֹ הָאִישׁ לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּלֶב הָרַע, הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה,וְנָתַן שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאוֹתוֹ הָרוֹצֵחַ, כִּי חָשַׁב שֶׁהוּא מַצִּילוֹ,וְשָׁכַח מַה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה – שֶׁהוּא הַמֵּבִיא עָלָיו אֶת הַכֶּלֶב הָרַע.וְעַל כֵּן נַעֲשָׂה עִמּוֹ תֵּכֶף בְּיְדִידוּת וְאַהֲבָה.וְאוֹתוֹ הָרוֹצֵחַ הָיָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, בַּחֲשָׁבוֹ:"זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּיתִי מָצָאתִי רְאִיתִי – שֶׁיִתְחַבֵּר עִמִּי וִיהִיֶה מְזֻמָּן לְפָנַי וְנִמְסָר בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ כִּרְצוֹנִי,וִיהִיוּ לִי כַּמָּה דְּרָכִים לְהַפִילוֹ – חס ושלום – לְבְּאֵר שַׁחַת."אֲבָל, כַּאֲשֶׁר אִיקְלַע לַאֲתַרֵיהּ יוֹדֵעַ וּמֵבִין, וְרוֹאֶה אֶת כָּל הַתַּהֲלוּכוֹת מֵהַחֵל וְעַד כָּלֶה –צוֹעֵק כַּכְּרוּכְיָא בְּלֵב מַר וְנִשְׁבָּר לְטוֹבַת הָאוּמְלָל הַזֶּה:אֵיךְ לֹא תִּפְתַּח עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ לִרְאוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעִנְיָן?כִּי הָרוֹצֵחַ הַזֶּה הוּא הַמֵּבִיא עָלֶיךָ אֶת כָּל הַכְּלָבִים הָרָעִים!וְהִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, בְּרַח לְךָ, אַל תַּפְנֶה לִבְּךָ אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה קַלָּה לְהַצִּילָתוֹ,שֶׁעַל יְדֵי זֶה – חס ושלום – יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ כִּרְצוֹנוֹ,בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה – חס ושלום – תְּרוּפָה לְמַכָּתֶךָ.הַנִּמְשָׁל הוּא:הַכִּתָּה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת – כִּתּוֹת הַצִּיּוֹנִים לְמִינֵיהֶם – הֵן הֵמָּה הַמְשַׁסִּים אֶת הַכְּלָבִים הָרָעִים עַל יִשְׂרָאֵל.וּבְתַחְבֻּלוֹתֵיהֶם – בעוונותינו הרבים – כְּבָר נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם מִסְפָּר רַב שֶׁל אֲלָפִים וְרִבּוֹאוֹת,אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה.וְגַם עַכְשָׁיו סִבְּבוּ צָרוֹת מַבְהִילוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁם – בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.וְגַם, שֶׁמִּלְּבַד הַנֶּהֱרָגִים וְהַנִּשְׁחָטִים בַּמִּלְחָמָה, גָּרְמוּ לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בְּאוֹתָן הַמְּדִינוֹת שֶׁתַּחַת הַשּׂוֹנְאִים –שֶׁהֵם גַּם כֵּן מִסְפָּר רַב שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת אֲלָפִים – אַבָּדוֹן נוֹרָא, רחמנא ליצלן.וּמִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה תְּרוּפָה –אֲשֶׁר טֶרֶם מַעֲשֵׂה הַצִּיּוֹנִים שֶׁהִתְגָּרוּ בָּהֶם, הָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם שְׁקֵטִים.וְאֵין סָפֵק, כִּי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצִּיּוֹנִים – הוּא אַךְ בְּכֹחוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן מְשׁוּט בָּאָרֶץ וְחֵילוֹתָיו.וּמַה שֶּׁעַכְשָׁו נִצּוֹלוּ שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הוּא בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים:אוֹ שֶׁמֵּעִיקָּרָא נִמְסַר כֹּחַ זֶה לַשָּׂטָן בִּתְנַאי מְפוֹרָשׁ: דְּאֵת נַפְשָׁם שְׁמוֹר – כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּאִיּוֹב,וּפַחַד גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁאֵין לְשַׁעֵר גֹּדֶל הָרָעָה שֶׁאֶפְשָׁר – חס ושלום – לִצְמוֹחַ מִזֶּה.אוֹ שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת וְהַצְּעָקוֹת שֶׁצָּעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים – וְקוֹלָם נִשְׁמַע לַמָּרוֹם,וְהוֹדוֹת לַה' שֶׁהָיְתָה עַל כָּל פָּנִים הַצָּלָה לַנִּשְׁאָרִים.אֲבָל – בעוונותינו הרבים – לֹא זָכִינוּ לְהַצָּלָה כְּמוֹ הַבָּאָה בְּדוֹר זַכָּאי,שֶׁהַרְבֵּה דְּרָכִים לַמָּקוֹם –אֶלָּא מִחֲמַת עֲו‍ֹן הַדּוֹר, גַּם בָּזֶה נִתַּן רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְהִתְעָרֵב בּוֹ,לְהֵעָשׂוֹת בְּצוּרָה שֶׁהוּא נִסָּיוֹן גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל, לִרְאוֹת – הַיַּעַמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן.