Search Results תוצאות חיפוש

אם לא מצאת מה שחיפשת

אתה תמיד מוזמן לפנות אלינו באי-מייל ולשאול אותנו, נשמח לענות

yhe@partner.net.il

  • ריח טוב בהנשמות

    למען אחי ורעי! הנה תורה מליקוטי מוהר"ן שראוי לכל אחד ללמוד בשביל שנדע איך לעשות ריח טוב בנשמות רבי נחמן מברסלב 'מוהר"ן' זיע"א, ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ח' ....אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ רָאוּי לְהוֹכִיחַ אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ כִּי הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ נָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים א) : "נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ", הַנֶּאֱמָר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל 'עָזַב' לא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'נָתַן', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת פח:) כִּי עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף וְנָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא רָאוּי עַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ"ל כִּי יֵשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא (תק"ז כ"א) וְעַל יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כִּי עַל יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא... ואולי בדרך רמז עלה ברעיוני לומר שאותיות תוכחה הינם 'תוך חה' חה בגימטריא י"ג שבא לרמז על י"ג מדות הרחמים, דהיינו תוכחה שמגיעה מתוך יג מדות הרחמים שהשי"ת יזכנו לעשות תוכחה כפי שעשה משה רבנו ע"ה שנתן ע"י כך ריח טוב בהנשמות.... ע"י תוכחה שעשה בערב-רב שטחן את עגל הזהב שעשו הערב -רב, תוכחה שנועדה לתקן ולא לחפות, בברכת שנה טובה ומתוקנת לגאולה בחסד וברחמים, בב"א. ____________________ [א] ראה ריש פרק לב בספר התניא, כדי להבין כדקא יאות מה כוונת המאמר הזה

  • ריח טוב בהנשמות

    למען אחי ורעי! הנה תורה מליקוטי מוהר"ן שראוי לכל אחד ללמוד בשביל שנדע איך לעשות ריח טוב בנשמות רבי נחמן מברסלב 'מוהר"ן' זיע"א, ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ח' ....אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ רָאוּי לְהוֹכִיחַ אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ כִּי הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ נָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים א) : "נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ", הַנֶּאֱמָר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל 'עָזַב' לא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'נָתַן', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת פח:) כִּי עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף וְנָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא רָאוּי עַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ"ל כִּי יֵשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא (תק"ז כ"א) וְעַל יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כִּי עַל יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא... ואולי בדרך רמז עלה ברעיוני לומר שאותיות תוכחה הינם 'תוך חה' חה בגימטריא י"ג שבא לרמז על י"ג מדות הרחמים, דהיינו תוכחה שמגיעה מתוך יג מדות הרחמים שהשי"ת יזכנו לעשות תוכחה כפי שעשה משה רבנו ע"ה שנתן ע"י כך ריח טוב בהנשמות.... ע"י תוכחה שעשה בערב-רב שטחן את עגל הזהב שעשו הערב -רב, תוכחה שנועדה לתקן ולא לחפות, בברכת שנה טובה ומתוקנת לגאולה בחסד וברחמים, בב"א. ____________________ [א] ראה ריש פרק לב בספר התניא, כדי להבין כדקא יאות מה כוונת המאמר הזה

  • תפלת השב לכ״ק האדמו״ר ממונקאטש ׳שם משלמה׳

    אחי ורעי! לקראת הימים הנוראים הנני מביא עלה לתרופה תפילה שחיבר כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה שפירא זיע"א, (נהג כ"ק האדמו"ר ובניו לאומרה בתפילת 'שמונה עשרה' קודם 'א-להי נצור'). יוצרי ובוראי אתה בראת ויצרת כל העולמים וכל אשר בהם אתה בראת נשמתי אתה יצרת אתה נפחתה בי מודה אני לפניך בבושה ובשפלות רוח ובעצבון ולב דוי שחטאתי ועויתי ופשעתי לפניך עברתי כל העבירות הן קלות הן החמורות בשוגג ובשוגג קרוב למזיד ובמזיד ממש ובפשיעות וברשעות הרבה עברתי עליהם בפועל ממש ויש אשר לא עברתי עליהם בפועל עברתי עליהם במחשבה או במחשבה ודבור וכל האמור עברתי פעמים אין מספר הרבה מאוד אשר אין לשער ואין להעלות על הדעת מעודי עד עתה על הכל אוי לי וי לי אאה עלי אוי לנפשי אוי לרוחי אוי לנשמתי אין לי שום דרך ושום סברא להצטדק לפניך אין לי העזה ואין לי פתחון פה לדבר ולב לבקש אותך מחילה אך יען אתה אין סוף ברוך אתה וברוך שמך מדת חנון ומדת חסד שלך הם באין סוף על זה אני סומך לבקשך ברוח נמוכה היות הנני מתחרט ורע לי מאוד עד דכדוכו של נפש מה שעברתי העבירות והנני מקבל עלי מעתה בלב שלם בהחלט גמור ובכל נפשי ובכל מאודי שלעולם לא אעבור על רצונך בורא כל העולמים מה שציותני בתורתך הקדושה לא אעבור שום עברה ולא אבטל שום מצווה רק כל מצותיך מה שחייב אני לעשות הן במחשבה הן בדבור הן במעשה בכל יכולתי בכן רחם נא חמול נא חוס נא עלי ותכפר ותסלח ותמחול על כל חטאתי ועונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מעודי עד עתה ולפי רוב טובך וחסדיך שאין להם שיעור ואין להם סוף לא תענישני רק תחניני חסדים מגולים בעולם הזה ובעולם הבא: להורדה והדפסה והנה עוד עלה לתרופה מדב"ק ללימוד בשביל לעשות כלי לתפלה כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה ב"ר דוד שפירא זיע"א, פדה בשלום, פר' שופטים, דף קז כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עלי' לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן וגו', כי ענין הגאולה שאנו מקוים ומצפים כעת אין בידינו להלחם עם אוה"ע מלחמה גשמית ליקח ירושלים מידם ביד חזקה כדאמרי' בש"ס כתובות (דף קי"א ע"א) שלש שבועות הללו למה אחת שלא לעלות בחומה פירש"י ביד חזקה עיי"ש, אמנם יש לנו כלי מלחמה רוחניים לכבוש את ירושלים ולעלות לתוכה והיינו ללמוד תורה, כמבואר בש"ס סנהדרין (דף צ"ט ע"ב) הלומד תורה לשמה מקרב את הגאולה, והנה אנו רואין שזה כמה שגלינו מארצנו ולא בא עוד העת לתת עלינו עין חמלה לגאלנו, אף שהרבה בני תורה לומדים תמיד. אמנם הדבר מובן כי בגמ' שם איתא הלומד תורה לשמה (דייקא) ודא עקא כי בעוה"ר לא זכינו ללמוד התורה לשמה כראוי בלי שום פניה, ועושים מן התורה עטרה להתגדל בה וקרדום לחפור בה, ונודע מחובת הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ד') דאם בשעת עסקו בתורה ומצוות כדי שיראו בני אדם ויהנוהו עובר על איסור ע"ז שעובד לא לשם השם יתברך רק בשביל הרואה ושומע. וזהו ביאור הכתוב כי תצור אל עיר, (היינו ירושלים, וכמו שאמרו במדרש תנחומא פ' תבא ברוך אתה בעי"ר זה ירושלי"ם שנקראת עיר שנא' הזאת העיר וגו'). ימים רבים להלחם עלי' לתפשה, (מיד אוה"ע, ולשכון כבוד בארצינו הוא כנס"י שזאת המלחמה עומדת כל ימי גלותינו זה זמן ארוך מאוד בעוה"ר, וכלי המלחמה היא רק עסק התורה כנ"ל, ולזה מזהיר הכ') לא תשחי"ת את עצ"ה, (ע"ץ נקרא התורה כמבואר בש"ס תענית דף ז' ע"א למה נמשלה ד"ת לעץ שנא' עץ חיים וגו', והשחתה נקרא ע"ז כדכתיב פן תשחיתו"ן ועשיתם לכם פסל וגו' וכמבואר בש"ס (קידושין ל"ו ע"א) בנים משחיתי"ם היינו ע"ז והיינו לא תשחי"ת את עצ"ה לעשות ע"ז מהתורה ח"ו כשתלמד לשם פניות כנז'. ואמר הכ' מה הם הפניות ואמר) לנדוח עליו גרזן, (היינו לעשות קרדום לחפור בה [לשם ממון], ואונקלס תרגום לנדוח עליו גרזן לארמה עלוהי [לשון גבהות], היינו עטרה להתגדל בה לעסוק בתורה כדי שיראוהו בנ"א ויגדלוהו ויהללוהו דזהו כעע"ז כנז') והגאולה הוא רק על ידי תורה לשמה כנז'. ובזה י"ל (בפ' ראה) ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון לא תעשון כן לה' אלקיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם לשום שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה, דהנה עסק התורה לשמה הינו שם הו"י' שצוה לעסוק בתורה ועושה בזה רצונו ית"ש ובזה משרה שם הו"י' על לימודו, וגם כדי שבזכות לימוד התורה יבנה המקדש ולא תהי' עוד השכינה הקדושה בגלותא כנודע, וזהו שאמר ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, לעקור ולבטל ע"ז, ואמר עוד שבאיסור זה דע"ז, יש עוד ליזהר מאביזרייהו דע"ז וז"ש לא תעשון כן לה' אלקיכם (דהיינו כשאתם עוסקים בתורה שהוא עניני עבדות ה' לא תעשון כן (דהיינו ע"ז) שתעסקו ח"ו לשם ממון או שאר פניי' אלא יעשה שיהי' להש"י נחת רוח מלימודו) כי אם אל המקום אשר יבחר ה"א מכל שבטיכם (היינו לצורך המקדש שיבנה ב"ב), לשכנ"ו תדרשו (לצורך השכינה הקדושה ע"י הלימוד להקימה ולאפרקא מגלותא לזה יהי' כוונתכם וע"י כן מבטיח הכ' (ובאת שמה (שע"י לימוד לשמה תזכה לגאולה לבא שמה להר הקודש בירושלים).

  • תפלת השב לכ״ק האדמו״ר ממונקאטש ׳שם משלמה׳

    אחי ורעי! לקראת הימים הנוראים הנני מביא עלה לתרופה תפילה שחיבר כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה שפירא זיע"א, (נהג כ"ק האדמו"ר ובניו לאומרה בתפילת 'שמונה עשרה' קודם 'א-להי נצור'). יוצרי ובוראי אתה בראת ויצרת כל העולמים וכל אשר בהם אתה בראת נשמתי אתה יצרת אתה נפחתה בי מודה אני לפניך בבושה ובשפלות רוח ובעצבון ולב דוי שחטאתי ועויתי ופשעתי לפניך עברתי כל העבירות הן קלות הן החמורות בשוגג ובשוגג קרוב למזיד ובמזיד ממש ובפשיעות וברשעות הרבה עברתי עליהם בפועל ממש ויש אשר לא עברתי עליהם בפועל עברתי עליהם במחשבה או במחשבה ודבור וכל האמור עברתי פעמים אין מספר הרבה מאוד אשר אין לשער ואין להעלות על הדעת מעודי עד עתה על הכל אוי לי וי לי אאה עלי אוי לנפשי אוי לרוחי אוי לנשמתי אין לי שום דרך ושום סברא להצטדק לפניך אין לי העזה ואין לי פתחון פה לדבר ולב לבקש אותך מחילה אך יען אתה אין סוף ברוך אתה וברוך שמך מדת חנון ומדת חסד שלך הם באין סוף על זה אני סומך לבקשך ברוח נמוכה היות הנני מתחרט ורע לי מאוד עד דכדוכו של נפש מה שעברתי העבירות והנני מקבל עלי מעתה בלב שלם בהחלט גמור ובכל נפשי ובכל מאודי שלעולם לא אעבור על רצונך בורא כל העולמים מה שציותני בתורתך הקדושה לא אעבור שום עברה ולא אבטל שום מצווה רק כל מצותיך מה שחייב אני לעשות הן במחשבה הן בדבור הן במעשה בכל יכולתי בכן רחם נא חמול נא חוס נא עלי ותכפר ותסלח ותמחול על כל חטאתי ועונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מעודי עד עתה ולפי רוב טובך וחסדיך שאין להם שיעור ואין להם סוף לא תענישני רק תחניני חסדים מגולים בעולם הזה ובעולם הבא: להורדה והדפסה והנה עוד עלה לתרופה מדב"ק ללימוד בשביל לעשות כלי לתפלה כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה ב"ר דוד שפירא זיע"א, פדה בשלום, פר' שופטים, דף קז כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עלי' לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן וגו', כי ענין הגאולה שאנו מקוים ומצפים כעת אין בידינו להלחם עם אוה"ע מלחמה גשמית ליקח ירושלים מידם ביד חזקה כדאמרי' בש"ס כתובות (דף קי"א ע"א) שלש שבועות הללו למה אחת שלא לעלות בחומה פירש"י ביד חזקה עיי"ש, אמנם יש לנו כלי מלחמה רוחניים לכבוש את ירושלים ולעלות לתוכה והיינו ללמוד תורה, כמבואר בש"ס סנהדרין (דף צ"ט ע"ב) הלומד תורה לשמה מקרב את הגאולה, והנה אנו רואין שזה כמה שגלינו מארצנו ולא בא עוד העת לתת עלינו עין חמלה לגאלנו, אף שהרבה בני תורה לומדים תמיד. אמנם הדבר מובן כי בגמ' שם איתא הלומד תורה לשמה (דייקא) ודא עקא כי בעוה"ר לא זכינו ללמוד התורה לשמה כראוי בלי שום פניה, ועושים מן התורה עטרה להתגדל בה וקרדום לחפור בה, ונודע מחובת הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ד') דאם בשעת עסקו בתורה ומצוות כדי שיראו בני אדם ויהנוהו עובר על איסור ע"ז שעובד לא לשם השם יתברך רק בשביל הרואה ושומע. וזהו ביאור הכתוב כי תצור אל עיר, (היינו ירושלים, וכמו שאמרו במדרש תנחומא פ' תבא ברוך אתה בעי"ר זה ירושלי"ם שנקראת עיר שנא' הזאת העיר וגו'). ימים רבים להלחם עלי' לתפשה, (מיד אוה"ע, ולשכון כבוד בארצינו הוא כנס"י שזאת המלחמה עומדת כל ימי גלותינו זה זמן ארוך מאוד בעוה"ר, וכלי המלחמה היא רק עסק התורה כנ"ל, ולזה מזהיר הכ') לא תשחי"ת את עצ"ה, (ע"ץ נקרא התורה כמבואר בש"ס תענית דף ז' ע"א למה נמשלה ד"ת לעץ שנא' עץ חיים וגו', והשחתה נקרא ע"ז כדכתיב פן תשחיתו"ן ועשיתם לכם פסל וגו' וכמבואר בש"ס (קידושין ל"ו ע"א) בנים משחיתי"ם היינו ע"ז והיינו לא תשחי"ת את עצ"ה לעשות ע"ז מהתורה ח"ו כשתלמד לשם פניות כנז'. ואמר הכ' מה הם הפניות ואמר) לנדוח עליו גרזן, (היינו לעשות קרדום לחפור בה [לשם ממון], ואונקלס תרגום לנדוח עליו גרזן לארמה עלוהי [לשון גבהות], היינו עטרה להתגדל בה לעסוק בתורה כדי שיראוהו בנ"א ויגדלוהו ויהללוהו דזהו כעע"ז כנז') והגאולה הוא רק על ידי תורה לשמה כנז'. ובזה י"ל (בפ' ראה) ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון לא תעשון כן לה' אלקיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם לשום שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה, דהנה עסק התורה לשמה הינו שם הו"י' שצוה לעסוק בתורה ועושה בזה רצונו ית"ש ובזה משרה שם הו"י' על לימודו, וגם כדי שבזכות לימוד התורה יבנה המקדש ולא תהי' עוד השכינה הקדושה בגלותא כנודע, וזהו שאמר ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, לעקור ולבטל ע"ז, ואמר עוד שבאיסור זה דע"ז, יש עוד ליזהר מאביזרייהו דע"ז וז"ש לא תעשון כן לה' אלקיכם (דהיינו כשאתם עוסקים בתורה שהוא עניני עבדות ה' לא תעשון כן (דהיינו ע"ז) שתעסקו ח"ו לשם ממון או שאר פניי' אלא יעשה שיהי' להש"י נחת רוח מלימודו) כי אם אל המקום אשר יבחר ה"א מכל שבטיכם (היינו לצורך המקדש שיבנה ב"ב), לשכנ"ו תדרשו (לצורך השכינה הקדושה ע"י הלימוד להקימה ולאפרקא מגלותא לזה יהי' כוונתכם וע"י כן מבטיח הכ' (ובאת שמה (שע"י לימוד לשמה תזכה לגאולה לבא שמה להר הקודש בירושלים).

  • עיקר החידוש שבתשובה אינו אלא וידוי דברים

    למען אחי ורעי! הנה כבר אנו מתקרבים לראש השנה ועשרת ימי תשובה והנה כבתור הכנה רבה, הנני מביא לך דא"ח שיבאר כדקא יאות ענייני התשובה.... רבי שמואל דוד ב"ר רפאל שלום שאול הכהן מונק זיע"א, דרשה לתשובה, דרשה טז, ד"ה וידוי (נשנה שנית בספה"ק פאת שדך, עמ' תכח-תכט) החסיד ר' ישראל ז' כתב שאין חידוש גדול כל כך בענין התשובה שהרי החרטה הכרחית היא לכל אדם אפילו אלמלא חידשה התורה ענין התשובה וכי מי שאבד ממונו בעניו רע בפשיעתו לא יתחרט ועל אחת כו"כ יתחרט החוטא שגרם פורענות לעצמו גם עזיבת החטא הכרחית היא לכל אדם מצד עצמה אף אלמלא חידשה התורה ענין התשובה וכי מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום ויהא ריחו נודף יותר נמצא שכל עיקר החידוש שבתשובה אינו אלא וידוי דברים. ומ"מ אין הדברים פשוטים כל כך כי משמעות הרמב"ם בפ"ב מהלכות תשובה הלכה ב' היא שמהות הוידוי הוא שיוציא בשפתיו מחשבת התשובה שבלבו החרטה והקבלה. (ומצינו דוגמת זו בתפילה שעיקרה עבודה שבלב ומ"מ צריך לחתכה בשפתיו כדילפינן רפ"ה דברכות ל"א ע"א מקראי דחנה רק שפתיה נעות, וכמ"ש בנפה"ח אחר שער ג' בפרק ה' ואכמ"ל (ועי' בחובת הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג הדרך הט', וע' חדושי הגר"ח הלוי הל' תפילה פ"ד). [וכן מצינו אף בעבירות כגון פיגול שעיקרו במחשבה אבל צריך להוציא מחשבתו בשפתיו וכן במגדף כמ"ש רש"י בכריתות ג' ע"ב ד"ה וישנו ותוס' סנהדרין ס"ה ע"א ד"ה הואיל, וכן שליחות יד בפקדון לבית שמאי בבבא מציעא דף מ"ג ע"ב ואכמ"ל בכ"ז.], נמצא שכל המתודה בלא מחשבת תשובה כאילו לא התודה כלל כי וידוי דברים אינו חלק מחלקי התשובה כמו חרטה וקבלה אלא חיזוק מחשבת החרטה והקבלה ע"י דיבור פה. וצריך ליזהר בהא דקיי"ל צריך לפרוט החטא, ויש כמה חטאים מצויים שלא נזכרו בנוסח על חטא הנהוג ביטול תורה, זרע לבטלה חילול שבת ויו"ט וחוה"מ, תפילה שלא בכוונה ועוד. ודבר חמור ביותר הוא קטנות אמנה ובכלל זה מי שנתפעל מנצחונות בני פריצי עמנו וממראית כלי המלחמה שלהם עד שעלה בדעתו כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וצריך להתודות על כך. וחמור מזה המעלה בדעתו ח"ו הרהורי מינות שהמדינה היא אתחלתא דגאולה רחמנא ליצלן מהאי דעתא, כי יש בזה כפירה בביאת המשיח ובסגולת ישראל מכל העמים ובכל עיקרי התורה וצריך תשובה גדולה. וענף אחד מסתעף מן הכפירה בביאת המשיח ורבים נכשלים בו בעוונותינו הרבים דהיינו לשמוח אצל הכותל המערבי, ואפילו שמחה של מצוה, כגון בר מצוה וכדומה, כי הכותל המערבי היה מיוחד מעולם לאבילות ציון וירושלים ולתפילה מיוחדת אצל שער השמים וכל חסידי עולם יושבי עיה"ק מעולם לא עשו כגון ההמצאות החדשות הללו, ברכת כהנים ברוב עם או הנחת תפילין ראשונה לבר מצוה וכדומה והוא מעשה היצר הרע, כיון שלא עלה בידי השטן להחטיא את יראי ה' בכפירה ממש רח"ל, המציא מצוות חדשות כאלה, כי עי"ז מסיחין את דעתם מחורבן בהמ"ק ואינם מצפים לביאת המשיח במהרה בימינו. וכלל גדול אמר בעל חתם סופר ז"ל החדש אסור מן התורה בכל מקום. והבאתי רק מעט מזעיר מדב"ק, וכל מי שיהי' מעוניין ללמוד את כל הדרשה מוזמן להוריד אותה מכאן יהי רצון שנזכה להתודות במחשבה ובפינו, ולשוב בתשובה כדקא יאות ונזכה כולנו בעז"ה לגמר חתימה טובה ולשנה טובה ומבורכת ולגאולה שלמה ואמיתית בב"א.

  • עיקר החידוש שבתשובה אינו אלא וידוי דברים

    למען אחי ורעי! הנה כבר אנו מתקרבים לראש השנה ועשרת ימי תשובה והנה כבתור הכנה רבה, הנני מביא לך דא"ח שיבאר כדקא יאות ענייני התשובה.... רבי שמואל דוד ב"ר רפאל שלום שאול הכהן מונק זיע"א, דרשה לתשובה, דרשה טז, ד"ה וידוי (נשנה שנית בספה"ק פאת שדך, עמ' תכח-תכט) החסיד ר' ישראל ז' כתב שאין חידוש גדול כל כך בענין התשובה שהרי החרטה הכרחית היא לכל אדם אפילו אלמלא חידשה התורה ענין התשובה וכי מי שאבד ממונו בעניו רע בפשיעתו לא יתחרט ועל אחת כו"כ יתחרט החוטא שגרם פורענות לעצמו גם עזיבת החטא הכרחית היא לכל אדם מצד עצמה אף אלמלא חידשה התורה ענין התשובה וכי מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום ויהא ריחו נודף יותר נמצא שכל עיקר החידוש שבתשובה אינו אלא וידוי דברים. ומ"מ אין הדברים פשוטים כל כך כי משמעות הרמב"ם בפ"ב מהלכות תשובה הלכה ב' היא שמהות הוידוי הוא שיוציא בשפתיו מחשבת התשובה שבלבו החרטה והקבלה. (ומצינו דוגמת זו בתפילה שעיקרה עבודה שבלב ומ"מ צריך לחתכה בשפתיו כדילפינן רפ"ה דברכות ל"א ע"א מקראי דחנה רק שפתיה נעות, וכמ"ש בנפה"ח אחר שער ג' בפרק ה' ואכמ"ל (ועי' בחובת הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג הדרך הט', וע' חדושי הגר"ח הלוי הל' תפילה פ"ד). [וכן מצינו אף בעבירות כגון פיגול שעיקרו במחשבה אבל צריך להוציא מחשבתו בשפתיו וכן במגדף כמ"ש רש"י בכריתות ג' ע"ב ד"ה וישנו ותוס' סנהדרין ס"ה ע"א ד"ה הואיל, וכן שליחות יד בפקדון לבית שמאי בבבא מציעא דף מ"ג ע"ב ואכמ"ל בכ"ז.], נמצא שכל המתודה בלא מחשבת תשובה כאילו לא התודה כלל כי וידוי דברים אינו חלק מחלקי התשובה כמו חרטה וקבלה אלא חיזוק מחשבת החרטה והקבלה ע"י דיבור פה. וצריך ליזהר בהא דקיי"ל צריך לפרוט החטא, ויש כמה חטאים מצויים שלא נזכרו בנוסח על חטא הנהוג ביטול תורה, זרע לבטלה חילול שבת ויו"ט וחוה"מ, תפילה שלא בכוונה ועוד. ודבר חמור ביותר הוא קטנות אמנה ובכלל זה מי שנתפעל מנצחונות בני פריצי עמנו וממראית כלי המלחמה שלהם עד שעלה בדעתו כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וצריך להתודות על כך. וחמור מזה המעלה בדעתו ח"ו הרהורי מינות שהמדינה היא אתחלתא דגאולה רחמנא ליצלן מהאי דעתא, כי יש בזה כפירה בביאת המשיח ובסגולת ישראל מכל העמים ובכל עיקרי התורה וצריך תשובה גדולה. וענף אחד מסתעף מן הכפירה בביאת המשיח ורבים נכשלים בו בעוונותינו הרבים דהיינו לשמוח אצל הכותל המערבי, ואפילו שמחה של מצוה, כגון בר מצוה וכדומה, כי הכותל המערבי היה מיוחד מעולם לאבילות ציון וירושלים ולתפילה מיוחדת אצל שער השמים וכל חסידי עולם יושבי עיה"ק מעולם לא עשו כגון ההמצאות החדשות הללו, ברכת כהנים ברוב עם או הנחת תפילין ראשונה לבר מצוה וכדומה והוא מעשה היצר הרע, כיון שלא עלה בידי השטן להחטיא את יראי ה' בכפירה ממש רח"ל, המציא מצוות חדשות כאלה, כי עי"ז מסיחין את דעתם מחורבן בהמ"ק ואינם מצפים לביאת המשיח במהרה בימינו. וכלל גדול אמר בעל חתם סופר ז"ל החדש אסור מן התורה בכל מקום. והבאתי רק מעט מזעיר מדב"ק, וכל מי שיהי' מעוניין ללמוד את כל הדרשה מוזמן להוריד אותה מכאן יהי רצון שנזכה להתודות במחשבה ובפינו, ולשוב בתשובה כדקא יאות ונזכה כולנו בעז"ה לגמר חתימה טובה ולשנה טובה ומבורכת ולגאולה שלמה ואמיתית בב"א.

  • לכבוד יומא דהילולת חכם מנחם מנשה זיע״א

    לכבוד יומא דהילולת חכם מנחם מנשה זיע״א, הנה כמה עלים לתרופה מהליכותיו בקודש מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה[1], עמ' קפה איש אמת היה רבינו שעמד בפרץ וגדר גדרי הדת, בכל פירצה שהיתה ביהדות היה רבינו מתייצב כארי כחומה בצורה ועומד בכל תוקף לתקן את הפירצה. בכל מערכות היהדות החרדית היה רבינו ניצב בחדא מחתא לעמוד בפרץ נגד ראשי הציונים והערב רב למיניהם שנסו בכל כוחם להרוס ולעקור מהשורש את שארית הפליטה, אותם יהודים שלא סרו מדרך אבותם ההולכים בדרכי ישרים. פעמים רבות ארגן בעצמו הפגנות ומחאות במסירות נפש נגד מחטיאי הרבים, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש וזאת מפני ששוטרי הציונים לא הססו מלהכות ולפצוע כל הבא לידם. מה גם שבאותם זמנים עלו רבים מארצות שונות לארה"ק והחלו להעבירם על דתם, רבינו בראותו זאת כאב מאד את חורבן הדת שגורמים ולחם בכל נימי נפשו להציל את עולי הגולה מידם. פעולותיו התבטאו הן ע"י ספרים וקונטרסים שחבר והפיץ, והן בכך שכתת את רגליו ממקום למקום להזהיר את העולים משליחי השלטון הרוצים לעקרם מדרך התורה, וכן חזקם שיעמדו על דעתם וימשיכו בדרכם ולא יתפתו לשליחים בשום אופן. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קפח רבינו מנחם היה ידיד גדול של רבי עמרם בלוי זצוק"ל והיו מתאמים ביניהם מספר פעמים באיזה מקום ילכו למחות ולאחר מכן מגיעים יחד ומוחים בכאב לב על חורבן הדת. ידידות זו היתה ביניהם עוד לפני הקמת השלטון פה בארץ, עוד מאז היה מודיע פעמים רבי עמרם לרבינו היכן יש פירצה בכדי שיבוא עמו למחות. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קפט רבינו בראותו כיצד מכים השוטרים אנשים צדיקים וחסידים ואנשי מעשה כאב מאד את זאת, ודבר על זאת רבות לפני הציבור מגודל צער השכינה שגורמים הערב רב, וכה היה אומר רבינו באותה תקופה: "הפסוק אומר למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק, מרומז על זמן אחרית הימים שאז אומות העולם יגידו שוטים היו הגוים הראשונים שלא ידעו איך להפיל את ישראל, אך אנחנו נבוא על ה' ועל משיחו ע"י שנראה להם פנים טובות ולהחניף להם ולמשוך את לבם אלינו וכך נוכל להחטיאם". והיה אומר, "זה בדיוק מעשה הערב רב בדורנו שראשית כל נותנים חופש להמון העם איש הישר בעיניו יעשה ואסור להוכיח אחד את חבירו כאשר הוא מזלזל בשבת קודש, שזה מפר את הסדר. ואם אחד רוצה להוכיח את חברו, ערב רב יש להם מספיק כוחות לתת מכות מות עד זוב דם, ולהעניש אותם בעינויים קשים בידי מלאכי חבלה שיש להם בסתר (מלשונו של רבינו), ולא עוד אלא שהם נותנים חופש לפריצות כאשר נשים נשואות ובתולות הולכות בפריצות נוראה ברחובות ארצנו הקדושה בלי שום בושה, כמו שכתוב גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון. אך בני ישראל העם הקדוש לה' מזרע אברהם יצחק ויעקב סובלים גלות ויסורים ושמורים תורת שמים ומאמינים על הגאולה העתידה שתהיה במהרה בימינו אמן". מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצב בנוסף לכל פעולתיו הרבות של רבינו כשנודע לו על גזירות שונות כגון גיוס בנות, גיוס בני הישיבות, והקמת בריכה ראשונה בירושלים עיר הקודש, מיד עמד בקשר עם צדיקי הדור גדולי התורה והשיג הסכמה שיש לבטל את הגזירות, א. ע"י מכתבים בשם גדולי הדור הרבנים מכל העדות, ב. על ידי קיום תפילות של נוער וילדי ישראל בכל אתר ואתר, ג. על ידי השפעה על גדולי ומנהיגי הקהילות שבקרו בארץ שיוכיחו וימחו בשלטונות שאין לעשות כדברים האלה, ועוד פעולת רבות שעסק בהם רבינו. למרות שמחטיאי הרבים עשו ככל העולה על רוחם ועקרו נפשות רבות מעם ישראל היה אומר עליהם רבינו את הפס' יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו, שעם ישראל ישאר תמיד עם התורה והמצות ולא אלמן ישראל בכל דור ודור ה' שולח צדיקים המגנים עלינו, ובזכותם נצלנו וננצל בעז"ה. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצה הזהיר בתקיפות לא להיות רב מטעם השלטון. מחמת כל האמור לעיל ומספר סיבות נוספות היה רבינו מנחם מתנגד בכל תוקף לשלטון השולט פה בארץ ולא היה משתתף בבחירות של המפלגות למיניהם יהיו אשר יהיו, וכך גם הורה בתקיפות לבני משפחתו ולאנשים החפצים באמת שאיסור גדול להשתתף בבחירות של כל המפלגות למיניהם וכך גם קבל מגדולי ירושלים שהזהיר בחומרה רבה בנקודה זו. בפרט עקירת הדת מבני עדות המזרח היתה עובדא שמכאיבה לו ביותר בראותו איך עקרו אנשים שהיו יראים ושלמים והפכום לחופשיים! ועל כן עמד בכל תוקף על כך שאסור להתחבר עמהם ולא לבוא במגע עמהם כלל, ומי שצריך פרנסה אמר: שילך ויעבוד ביראת ה' ללא שיהיה לו חלק עמהם בשביל מנת כסף. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצו פעמים שהיו באים מטעם משרד הדתות לבית מדרשו של רבינו בכדי לבדוק את ביהמ"ד לגבי חלוקת התקציב וכו' אך בנו של רבינו רבי יעקב ע"ה היה מונעם להכנס באומרו ביהמ"ד זה אינו נהנה מתקציבי השלטון כפי ציווי אבי זצ"ל איני לוקח שום כספים מהשלטון לביהכנ"ס שהזהירני אבי מפורשות אפילו אם יתנו לי כסף השלטונות בכדי שאפתח ישיבה לכל אורך הכביש לא תקח מהם מאומה, ודי לו בפנה קטנה זו הבנויה בקדושה וטהרה ללא שום תמיכות מהשלטון, ועל כן אין לכם מה לבדוק היות ואיננו רוצים לקחת ממכם שום כספים. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, מתוך "שיר נעים לכבוד רבינו חכם מנחם מנשה זיע"א" הציל ילדי ישראל רבים. מצפרני השליטים. למדם תורה במסתרים. גדלו יראים ושלמים. נתן גוו למכים. ולחייו למורטים. חסם בגופו האוטובוסים. אשר לחלל שבת היו חפצים. אהב כל היהודים. קרובים ורחוקים. לחם באלו את ה' שונאים. בעקירת הדת הם חפצים. ________________________________________ [1] מתוך הכריכה הפנימית: בזה הספר יובא מעט מזעיר מקורות חייו הנהגותיו ופועלו של הצדיק שפעל למען הכלל והפרט... נלקט ונערך בחסדו יתברך ע"י אחד מניניו של הרב ירושלים תשנ"ה

  • לכבוד יומא דהילולת חכם מנחם מנשה זיע״א

    לכבוד יומא דהילולת חכם מנחם מנשה זיע״א, הנה כמה עלים לתרופה מהליכותיו בקודש מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה[1], עמ' קפה איש אמת היה רבינו שעמד בפרץ וגדר גדרי הדת, בכל פירצה שהיתה ביהדות היה רבינו מתייצב כארי כחומה בצורה ועומד בכל תוקף לתקן את הפירצה. בכל מערכות היהדות החרדית היה רבינו ניצב בחדא מחתא לעמוד בפרץ נגד ראשי הציונים והערב רב למיניהם שנסו בכל כוחם להרוס ולעקור מהשורש את שארית הפליטה, אותם יהודים שלא סרו מדרך אבותם ההולכים בדרכי ישרים. פעמים רבות ארגן בעצמו הפגנות ומחאות במסירות נפש נגד מחטיאי הרבים, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש וזאת מפני ששוטרי הציונים לא הססו מלהכות ולפצוע כל הבא לידם. מה גם שבאותם זמנים עלו רבים מארצות שונות לארה"ק והחלו להעבירם על דתם, רבינו בראותו זאת כאב מאד את חורבן הדת שגורמים ולחם בכל נימי נפשו להציל את עולי הגולה מידם. פעולותיו התבטאו הן ע"י ספרים וקונטרסים שחבר והפיץ, והן בכך שכתת את רגליו ממקום למקום להזהיר את העולים משליחי השלטון הרוצים לעקרם מדרך התורה, וכן חזקם שיעמדו על דעתם וימשיכו בדרכם ולא יתפתו לשליחים בשום אופן. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קפח רבינו מנחם היה ידיד גדול של רבי עמרם בלוי זצוק"ל והיו מתאמים ביניהם מספר פעמים באיזה מקום ילכו למחות ולאחר מכן מגיעים יחד ומוחים בכאב לב על חורבן הדת. ידידות זו היתה ביניהם עוד לפני הקמת השלטון פה בארץ, עוד מאז היה מודיע פעמים רבי עמרם לרבינו היכן יש פירצה בכדי שיבוא עמו למחות. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קפט רבינו בראותו כיצד מכים השוטרים אנשים צדיקים וחסידים ואנשי מעשה כאב מאד את זאת, ודבר על זאת רבות לפני הציבור מגודל צער השכינה שגורמים הערב רב, וכה היה אומר רבינו באותה תקופה: "הפסוק אומר למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק, מרומז על זמן אחרית הימים שאז אומות העולם יגידו שוטים היו הגוים הראשונים שלא ידעו איך להפיל את ישראל, אך אנחנו נבוא על ה' ועל משיחו ע"י שנראה להם פנים טובות ולהחניף להם ולמשוך את לבם אלינו וכך נוכל להחטיאם". והיה אומר, "זה בדיוק מעשה הערב רב בדורנו שראשית כל נותנים חופש להמון העם איש הישר בעיניו יעשה ואסור להוכיח אחד את חבירו כאשר הוא מזלזל בשבת קודש, שזה מפר את הסדר. ואם אחד רוצה להוכיח את חברו, ערב רב יש להם מספיק כוחות לתת מכות מות עד זוב דם, ולהעניש אותם בעינויים קשים בידי מלאכי חבלה שיש להם בסתר (מלשונו של רבינו), ולא עוד אלא שהם נותנים חופש לפריצות כאשר נשים נשואות ובתולות הולכות בפריצות נוראה ברחובות ארצנו הקדושה בלי שום בושה, כמו שכתוב גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון. אך בני ישראל העם הקדוש לה' מזרע אברהם יצחק ויעקב סובלים גלות ויסורים ושמורים תורת שמים ומאמינים על הגאולה העתידה שתהיה במהרה בימינו אמן". מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצב בנוסף לכל פעולתיו הרבות של רבינו כשנודע לו על גזירות שונות כגון גיוס בנות, גיוס בני הישיבות, והקמת בריכה ראשונה בירושלים עיר הקודש, מיד עמד בקשר עם צדיקי הדור גדולי התורה והשיג הסכמה שיש לבטל את הגזירות, א. ע"י מכתבים בשם גדולי הדור הרבנים מכל העדות, ב. על ידי קיום תפילות של נוער וילדי ישראל בכל אתר ואתר, ג. על ידי השפעה על גדולי ומנהיגי הקהילות שבקרו בארץ שיוכיחו וימחו בשלטונות שאין לעשות כדברים האלה, ועוד פעולת רבות שעסק בהם רבינו. למרות שמחטיאי הרבים עשו ככל העולה על רוחם ועקרו נפשות רבות מעם ישראל היה אומר עליהם רבינו את הפס' יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו, שעם ישראל ישאר תמיד עם התורה והמצות ולא אלמן ישראל בכל דור ודור ה' שולח צדיקים המגנים עלינו, ובזכותם נצלנו וננצל בעז"ה. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצה הזהיר בתקיפות לא להיות רב מטעם השלטון. מחמת כל האמור לעיל ומספר סיבות נוספות היה רבינו מנחם מתנגד בכל תוקף לשלטון השולט פה בארץ ולא היה משתתף בבחירות של המפלגות למיניהם יהיו אשר יהיו, וכך גם הורה בתקיפות לבני משפחתו ולאנשים החפצים באמת שאיסור גדול להשתתף בבחירות של כל המפלגות למיניהם וכך גם קבל מגדולי ירושלים שהזהיר בחומרה רבה בנקודה זו. בפרט עקירת הדת מבני עדות המזרח היתה עובדא שמכאיבה לו ביותר בראותו איך עקרו אנשים שהיו יראים ושלמים והפכום לחופשיים! ועל כן עמד בכל תוקף על כך שאסור להתחבר עמהם ולא לבוא במגע עמהם כלל, ומי שצריך פרנסה אמר: שילך ויעבוד ביראת ה' ללא שיהיה לו חלק עמהם בשביל מנת כסף. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצו פעמים שהיו באים מטעם משרד הדתות לבית מדרשו של רבינו בכדי לבדוק את ביהמ"ד לגבי חלוקת התקציב וכו' אך בנו של רבינו רבי יעקב ע"ה היה מונעם להכנס באומרו ביהמ"ד זה אינו נהנה מתקציבי השלטון כפי ציווי אבי זצ"ל איני לוקח שום כספים מהשלטון לביהכנ"ס שהזהירני אבי מפורשות אפילו אם יתנו לי כסף השלטונות בכדי שאפתח ישיבה לכל אורך הכביש לא תקח מהם מאומה, ודי לו בפנה קטנה זו הבנויה בקדושה וטהרה ללא שום תמיכות מהשלטון, ועל כן אין לכם מה לבדוק היות ואיננו רוצים לקחת ממכם שום כספים. מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, מתוך "שיר נעים לכבוד רבינו חכם מנחם מנשה זיע"א" הציל ילדי ישראל רבים. מצפרני השליטים. למדם תורה במסתרים. גדלו יראים ושלמים. נתן גוו למכים. ולחייו למורטים. חסם בגופו האוטובוסים. אשר לחלל שבת היו חפצים. אהב כל היהודים. קרובים ורחוקים. לחם באלו את ה' שונאים. בעקירת הדת הם חפצים. ________________________________________ [1] מתוך הכריכה הפנימית: בזה הספר יובא מעט מזעיר מקורות חייו הנהגותיו ופועלו של הצדיק שפעל למען הכלל והפרט... נלקט ונערך בחסדו יתברך ע"י אחד מניניו של הרב ירושלים תשנ"ה

  • כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה

    אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע שופטים, הנה עלה לתרופה מדב"ק של כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה ב"ר דוד שפירא זיע"א, פדה בשלום, פר' שופטים, דף קז כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עלי' לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן וגו', כי ענין הגאולה שאנו מקוים ומצפים כעת אין בידינו להלחם עם אוה"ע מלחמה גשמית ליקח ירושלים מידם ביד חזקה כדאמרי' בש"ס כתובות (דף קי"א ע"א) שלש שבועות הללו למה אחת שלא לעלות בחומה פירש"י ביד חזקה עיי"ש, אמנם יש לנו כלי מלחמה רוחניים לכבוש את ירושלים ולעלות לתוכה והיינו ללמוד תורה, כמבואר בש"ס סנהדרין (דף צ"ט ע"ב) הלומד תורה לשמה מקרב את הגאולה, והנה אנו רואין שזה כמה שגלינו מארצנו ולא בא עוד העת לתת עלינו עין חמלה לגאלנו, אף שהרבה בני תורה לומדים תמיד. אמנם הדבר מובן כי בגמ' שם איתא הלומד תורה לשמה (דייקא) ודא עקא כי בעוה"ר לא זכינו ללמוד התורה לשמה כראוי בלי שום פניה, ועושים מן התורה עטרה להתגדל בה וקרדום לחפור בה, ונודע מחובת הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ד') דאם בשעת עסקו בתורה ומצוות כדי שיראו בני אדם ויהנוהו עובר על איסור ע"ז שעובד לא לשם השם יתברך רק בשביל הרואה ושומע. וזהו ביאור הכתוב כי תצור אל עיר, (היינו ירושלים, וכמו שאמרו במדרש תנחומא פ' תבא ברוך אתה בעי"ר זה ירושלי"ם שנקראת עיר שנא' הזאת העיר וגו'). ימים רבים להלחם עלי' לתפשה, (מיד אוה"ע, ולשכון כבוד בארצינו הוא כנס"י שזאת המלחמה עומדת כל ימי גלותינו זה זמן ארוך מאוד בעוה"ר, וכלי המלחמה היא רק עסק התורה כנ"ל, ולזה מזהיר הכ') לא תשחי"ת את עצ"ה, (ע"ץ נקרא התורה כמבואר בש"ס תענית דף ז' ע"א למה נמשלה ד"ת לעץ שנא' עץ חיים וגו', והשחתה נקרא ע"ז כדכתיב פן תשחיתו"ן ועשיתם לכם פסל וגו' וכמבואר בש"ס (קידושין ל"ו ע"א) בנים משחיתי"ם היינו ע"ז והיינו לא תשחי"ת את עצ"ה לעשות ע"ז מהתורה ח"ו כשתלמד לשם פניות כנז'. ואמר הכ' מה הם הפניות ואמר) לנדוח עליו גרזן, (היינו לעשות קרדום לחפור בה [לשם ממון], ואונקלס תרגום לנדוח עליו גרזן לארמה עלוהי [לשון גבהות], היינו עטרה להתגדל בה לעסוק בתורה כדי שיראוהו בנ"א ויגדלוהו ויהללוהו דזהו כעע"ז כנז') והגאולה הוא רק על ידי תורה לשמה כנז'. ובזה י"ל (בפ' ראה) ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון לא תעשון כן לה' אלקיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם לשום שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה, דהנה עסק התורה לשמה הינו שם הו"י' שצוה לעסוק בתורה ועושה בזה רצונו ית"ש ובזה משרה שם הו"י' על לימודו, וגם כדי שבזכות לימוד התורה יבנה המקדש ולא תהי' עוד השכינה הקדושה בגלותא כנודע, וזהו שאמר ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, לעקור ולבטל ע"ז, ואמר עוד שבאיסור זה דע"ז, יש עוד ליזהר מאביזרייהו דע"ז וז"ש לא תעשון כן לה' אלקיכם (דהיינו כשאתם עוסקים בתורה שהוא עניני עבדות ה' לא תעשון כן (דהיינו ע"ז) שתעסקו ח"ו לשם ממון או שאר פניי' אלא יעשה שיהי' להש"י נחת רוח מלימודו) כי אם אל המקום אשר יבחר ה"א מכל שבטיכם (היינו לצורך המקדש שיבנה ב"ב), לשכנ"ו תדרשו (לצורך השכינה הקדושה ע"י הלימוד להקימה ולאפרקא מגלותא לזה יהי' כוונתכם וע"י כן מבטיח הכ' (ובאת שמה (שע"י לימוד לשמה תזכה לגאולה לבא שמה להר הקודש בירושלים). תפילה השב לכ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה שפירא זיע"א

  • כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה

    אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע שופטים, הנה עלה לתרופה מדב"ק של כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה ב"ר דוד שפירא זיע"א, פדה בשלום, פר' שופטים, דף קז כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עלי' לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן וגו', כי ענין הגאולה שאנו מקוים ומצפים כעת אין בידינו להלחם עם אוה"ע מלחמה גשמית ליקח ירושלים מידם ביד חזקה כדאמרי' בש"ס כתובות (דף קי"א ע"א) שלש שבועות הללו למה אחת שלא לעלות בחומה פירש"י ביד חזקה עיי"ש, אמנם יש לנו כלי מלחמה רוחניים לכבוש את ירושלים ולעלות לתוכה והיינו ללמוד תורה, כמבואר בש"ס סנהדרין (דף צ"ט ע"ב) הלומד תורה לשמה מקרב את הגאולה, והנה אנו רואין שזה כמה שגלינו מארצנו ולא בא עוד העת לתת עלינו עין חמלה לגאלנו, אף שהרבה בני תורה לומדים תמיד. אמנם הדבר מובן כי בגמ' שם איתא הלומד תורה לשמה (דייקא) ודא עקא כי בעוה"ר לא זכינו ללמוד התורה לשמה כראוי בלי שום פניה, ועושים מן התורה עטרה להתגדל בה וקרדום לחפור בה, ונודע מחובת הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ד') דאם בשעת עסקו בתורה ומצוות כדי שיראו בני אדם ויהנוהו עובר על איסור ע"ז שעובד לא לשם השם יתברך רק בשביל הרואה ושומע. וזהו ביאור הכתוב כי תצור אל עיר, (היינו ירושלים, וכמו שאמרו במדרש תנחומא פ' תבא ברוך אתה בעי"ר זה ירושלי"ם שנקראת עיר שנא' הזאת העיר וגו'). ימים רבים להלחם עלי' לתפשה, (מיד אוה"ע, ולשכון כבוד בארצינו הוא כנס"י שזאת המלחמה עומדת כל ימי גלותינו זה זמן ארוך מאוד בעוה"ר, וכלי המלחמה היא רק עסק התורה כנ"ל, ולזה מזהיר הכ') לא תשחי"ת את עצ"ה, (ע"ץ נקרא התורה כמבואר בש"ס תענית דף ז' ע"א למה נמשלה ד"ת לעץ שנא' עץ חיים וגו', והשחתה נקרא ע"ז כדכתיב פן תשחיתו"ן ועשיתם לכם פסל וגו' וכמבואר בש"ס (קידושין ל"ו ע"א) בנים משחיתי"ם היינו ע"ז והיינו לא תשחי"ת את עצ"ה לעשות ע"ז מהתורה ח"ו כשתלמד לשם פניות כנז'. ואמר הכ' מה הם הפניות ואמר) לנדוח עליו גרזן, (היינו לעשות קרדום לחפור בה [לשם ממון], ואונקלס תרגום לנדוח עליו גרזן לארמה עלוהי [לשון גבהות], היינו עטרה להתגדל בה לעסוק בתורה כדי שיראוהו בנ"א ויגדלוהו ויהללוהו דזהו כעע"ז כנז') והגאולה הוא רק על ידי תורה לשמה כנז'. ובזה י"ל (בפ' ראה) ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון לא תעשון כן לה' אלקיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם לשום שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה, דהנה עסק התורה לשמה הינו שם הו"י' שצוה לעסוק בתורה ועושה בזה רצונו ית"ש ובזה משרה שם הו"י' על לימודו, וגם כדי שבזכות לימוד התורה יבנה המקדש ולא תהי' עוד השכינה הקדושה בגלותא כנודע, וזהו שאמר ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, לעקור ולבטל ע"ז, ואמר עוד שבאיסור זה דע"ז, יש עוד ליזהר מאביזרייהו דע"ז וז"ש לא תעשון כן לה' אלקיכם (דהיינו כשאתם עוסקים בתורה שהוא עניני עבדות ה' לא תעשון כן (דהיינו ע"ז) שתעסקו ח"ו לשם ממון או שאר פניי' אלא יעשה שיהי' להש"י נחת רוח מלימודו) כי אם אל המקום אשר יבחר ה"א מכל שבטיכם (היינו לצורך המקדש שיבנה ב"ב), לשכנ"ו תדרשו (לצורך השכינה הקדושה ע"י הלימוד להקימה ולאפרקא מגלותא לזה יהי' כוונתכם וע"י כן מבטיח הכ' (ובאת שמה (שע"י לימוד לשמה תזכה לגאולה לבא שמה להר הקודש בירושלים). תפילה השב לכ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה שפירא זיע"א