לכבוד יומא דהילולת ׳סנגורן של ישראל׳ זיע״א

אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ׳סנגורן של ישראל׳ זיע״א (כ"ה בתשרי ה'תק"ע) הנה עלה לתרופה מדב"ק על עניין נשגב ונורא בשם 'שלוש השבועות' בו הוא מבאר את השבועה לאוה"ע 'שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי', שמבאר מהו היתור של תיבת 'בהן'


רבי לוי יצחק מברדיטשוב 'סנגורן של ישראל' זיע"א, קדושת לוי, פרשת בא (ונשנה שנית בכללות הניסים סימן א')


ועל פי זה יבואר מה ששאל איש אחד מתושבי קהלתינו בגמרא דכתובות (קיא.) שלש שבועות השביע שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ושאל אותי כי תיבת בהן אין לו פירוש, והוה ליה למימר שלא ישתעבדו בישראל. ולפי מה שכתבתי ניחא, כלומר שלא ישתעבדו בהן בישראל. תיבת בהן, פירוש לצורך עצמן, כלומר שלא ישתעבדו בישראל רק לקיים מצות הבורא ברוך הוא שצוה שיהיו ישראל בגלות ואז לא יהיה יותר מדאי כאשר כתבנו לעיל, כי המכה בן המלך ואוהב המלך יש לו צער מהכאה אינו מכה אותו יותר מדאי וזהו בהן לצורכן, כי בהן פירוש לצורכן ופירוש בהן, כמו להן, שפירושו לצורכן. גם בהן, פירוש לצורכן לא לעשות גזירת הבורא. וכן הוא בתיקוני זוהר בראשית ירא בשת עיין שם, שהשם יתברך השביע אותן שינהגו כבוד בישראל. ואפשר זה היה דעת הרמב"ן שכתב הא שהעניש את האומות העולם. וזה לשון הרמב"ן בפרשת לך לך על פסוק (בראשית טו, יג) כי גר יהיה זרעך וכו', אף על פי כן את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, אף על פי שגזרתי על זרעך להיות גרים ועבדים, אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו ולא יפטרו בעבור שעשו גזירתי כו' אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה וכן היה במצרים כי הוסיפו להרע כי השליכו את בניהם ליאור וימררו את חייהם עד כאן דבריו שהאריך. והנה לכאורה קשה על דברי הרמב"ן, כי הגם שהוסיפו להרע לא היה לו לענוש רק על התוספות ולא על הרעה בעצמו. אפס לפי מה שכתבתי יתבאר, כי עבור התוספות הרעה נראה בעליל שהרעה בעצמו לא לקיים גזירות הבורא יתברך רק זדון לבם השיאם ששונאי ה' וישראל המה וראוי לענוש על הרעה בעצמו:



והוסיף על דב"ק ביאור ג"כ רבי שלום מרדכי ב"ר משה הכהן שבדרון 'מהרש"ם מברז'אן' זיע"א, תכלת מרדכי, פר' וארא, דף ה' ע"ב

...ואולם משה ואהרן בעצמם לא הוצרכו להויי' חדשה וכמ"ש בש"ר ומשה הי' רועה וכו' כל מי שנאמר בו הי' מתוקן הי' מתחלה ועד סוף וז"ש הוא משה ואהרן וכו' הם המדברים וכו' הוא אהרן ומשה שהיו מתוקנים מתחלה לכך ולא הוצרכו להתהוות הוי' חדשה ומה שהי' הוא שיהי', ובזה י"ל מ"ש בש"ס סוף כתובות שהשביע הקב"ה את אוה"ע שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ובקדושת לוי פ' בא דקדק על אומרו 'בהן בישראל' לשון כפול ולפמ"ש י"ל דהשבועה הי' אפי' שלא ישתנו הוי' אחרת אלא יהי' כפי שהי' בלא תשובה אפ"ה לא ישתעבדו בהן יותר מדאי.



רבי שאול ב"ר אלעזר בראך זיע"א, משמרת אלעזר, שערי ציון, סי' נט

בגמרא סוף כתובות הקב"ה השביע לאוה"ע שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי והובא בספר קדושת לוי קושיא שתיבת "בהן" מיותר. ונלע"ד דהנה לכאורה יפלא שבדורות הראשונים שהיו צדיקים קדושים וטהורים ספרו לנו חכז"ל ואבותינו מרוב הגזרות והשמדות והצרות שעברו עליהם ועתה בעוה"ר הדור פריץ בכמה ענינים והרבה נתפקרו ואנו רואים שהוקל קצת ולא נשמע קול נוגש כבימים קדמונים ונראה שהטעם הוא לפי שאין הקב"ה בא בטרוני' עם בריותיו, ותמיד לא ניתן ליצה"ר רשות להסית לאדם רק לפי מה שיש כח באדם ההוא לכבשו ולכך בדורות הראשונים שהי' צדיקים גמורים גבורי כח עושי דברו ממש כמלאכי מעלה, והכיר השי"ת בטוהר לבבם שהם מוכנים ועומדים למסור נפשם בכל רגע על קדושת שמו יתברך ולכן הי' בכח האומות להרע להם לפי שהי' גבורי כח לסבול סבל עבור כבוד שמו ית' אמנם עתה בעוה"ר שירדנו עשר מעלות אחורנית ונסתם מאור עינינו ונחלש לבינו עד שאם הי' האומות מענין את ישראל כבימי קדם הי' הרבה שלא הי' אפשר להם לסבול לכן נתן הקב"ה בלב המלכים להקל עולם מעלינו וזו כוונת הגמרא כי בעינינו ראינו מה שהי' נחשב בעינינו לצרות הי' אבותינו הקדושים בדור השמ"ד ששים ושמחים להיות במעמד ומצב כזה אמנם לזה השביע הקב"ה את אומות שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי כפי מה שיתראה לאותו הדור שהצרות הן יותר מדאי לפי שכחם נחלש וז"ש שלא ישתעבדו בהן בישראל פירוש שלא ישתעבדו בישראל לפי מה שהם באותו דור מה שטבעם יסבול אז וזו מרחמי השי"ת על שארית עמו וכן כתב האר"י הקדוש שחביב בעיני הקב"ה דבר מועט בדורות האחרונים כמו דבר גדול בדורות הראשונים:



ומכאן עולה קושיא על טענת בעלי הדעות המשובשות, אם לפי הקושי 'שלא ישתעבדו בהן יותר מדאי'... אם לאחר "השואה" היה להם כוחות להקים "מדינה" אז במה השיעבוד היה קשה...