מאמרי האקטואליה הללו, נקראים בשם 'נכון לדורות', הסיבה לכך היא משום שישנם שרק מסתכלים בראיה מצומצמת וצרת אופקים של 'עכשיו' (ומיד) כגון "שלום עכשיו" "נכון לעכשיו" וכיו"ב

יהודי צריך להפנים את דב"ק של הרמב"ן זיע"א, מה שהוא נכון לדורות, כפי שביאר בריש פר' וישלח

נכתבה הפרשה הזאת להודיע כי הציל הקב"ה את עבדו וגאלו מיד חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו, וללמדנו עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה בכל יכלתו, ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו וראוי לנו לאחז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר (להלן לב ט לג טו)

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

אימתי יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה?

אחי ורעי! מרבים לצערנו הרב בעלי הדעות המשובשות לצטט גמרות ומדרשים מבלי להבין מה אומרים ובפרט הבעיה חמורה ביותר כשעסקינן בחיי נפשות בגשמיות ו

מאי ׳השקפה׳

אחי ורעי! והנה לצערנו הרב ישנם יהודים שמשתמשים במילה שאין היא ראויה לשימוש במחוזתינו והיא המושג 'השקפה' והם אינם מבינים כלל מה הם אומרים שהמשמעויות שלה הינם: אידיולוגיה, נקודת מבט, תפיסת עולם; דעה, עמדה והביאור למושג 'השקפה' הוא שמאן דהו משקיף כלפי משהו, ממרחק מסויים ואף מגובה מסויים, אזי שאינו ממש קשור כלפי מי שהוא משקיף אליו כי אותו מאן דהו עומד מרחוק אזי מה נגיד לגבי אלו שאומרים שהם אוחזים ב'השקפה תורנית' מה זה בא לומר לנו, הכיצד ניתן להיות משקיף על התורה מרחוק ואח"כ אותו מאן דהו שאומר כך עוד עלול לתאר לעצמו שהוא עומד מעל התורה ומשקיף מעליה ונותן דעתו עליה כאלו היא 'מושקפת' על ידו, עפ"ל ולכן כל האומר שיש לו השקפה תורנית, דהיינו שהוא זה שיתן השקפה לפי האידיולוגיה יותר מאשר התורה עצמה, כביכ

בכיה חינם, שנאת חינם, אהבת חינם

אחי ורעי! קול המולה אנו שומעים במחנה שאנחנו צריכים 'אהבת חינם' כלפי פורקי עול תורה ומצות, ואני הדל אנסה לבאר בצורה נוספת את המושג שמ

לכבוד יומא דהילולת רבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א

אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א, הנה עלים לתרופה מאורח חיים וכתביו 'מעשה רב' מרבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א (מובא מתוך הספה"ק לב אליהו, פרשת אחרי מות, עמ‘ לו) כשבא הגרי“צ לארץ ישראל, וירד בעיר יפו – עשה לכבודו הרב דיפו (קוק) קבלת פנים בכבוד גדול, ונאספו עוד רבנים גדולים ונכבדים וחיכו להגרי“צ שיבוא... תיכף ניגש אליו וחיבקו, והעלהו בכבוד גדול בעל כרחו, והושיבוהו בראש השולחן... לאחר זמן קט, ביקשו ממנו שיאמר דבר מה לכבוד בואו לארץ הקדושה, וסירב ואמר בזו הלשון: ’להפה של האדם יש ב‘ שומרים: השיניים והשפתיים, והיות שכבר חסר לי שומר אחד – היינו השיניים – לכן אני ירא לפתוח את הפה‘... מיד פתח הרב דיפו ודרש, ובתוך הדברים הזכיר את הפסוק (ירמיהו ב,