מאמרי האקטואליה הללו, נקראים בשם 'נכון לדורות', הסיבה לכך היא משום שישנם שרק מסתכלים בראיה מצומצמת וצרת אופקים של 'עכשיו' (ומיד) כגון "שלום עכשיו" "נכון לעכשיו" וכיו"ב

יהודי צריך להפנים את דב"ק של הרמב"ן זיע"א, מה שהוא נכון לדורות, כפי שביאר בריש פר' וישלח

נכתבה הפרשה הזאת להודיע כי הציל הקב"ה את עבדו וגאלו מיד חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו, וללמדנו עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה בכל יכלתו, ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו וראוי לנו לאחז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר (להלן לב ט לג טו)

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

המזרחי שמקיימים מצות התוכחה רק על ישוב ארץ ישראל

אחי ורעי! דע לך שהנה מצינו שבעלי הדעות המשובשות, שמרבים לכתוב על ה'אהבת ישראל' שיש להם לפורקי עול תורה ומצות וחידשו חידוש לעצמם ע"פ משהו שאיננו קשור כלל וכלל לימוד הנ"ל שישנו איסור להוכיחם, ומביאם את דב"ק של רבי יהונתן וולינער זיע"א, מרגניתא טבא, אהבת חסד סע' יז "להשתדל בטובת חברו ולרדוף אחר השלום ולהיזהר מלאו דלא תשנא, ואף ברשע גמור יש איסור לשנאתו כל זמן שלא הוכיחו, ואין בדור הזה מי שיודע להוכיח, שמא אם היה לו מוכיח היה מקבל. רק יבקש רחמים עליו שיעזרהו ה' על תשובה שלמה". אבל פתאום כל ה'אהבת ישראל' שלהם נעלמת כאשר מגיעים לענייני ישוב ארץ ישראל, או אז פתאום יתחילו לקיים את ה'הוכח תוכיח' השכם והעריב מקיים על ענייני ישוב ארץ ישראל, ולא יניחו ידם בצלחת אלא בכל דרך ואמצעי הינם פועלים לכך ע"י הפג

לימוד גדול מהספה״ק שר שלום על שיר השירים

אחי ורעי! דע לך שישנם מבעלי הדעות המשובשות שחושבים עצמם למבינים גדולים בענייני העוה"ז דהיינו מילי דעלמא, ומנסים להראות את ידיעתם בכך שאומרים מילה בשם 'השתדלות' שכביכול כל מה שאדם צריך לעשות זה רק השתדלות מצד עצמו, והכל יסתדר מאליו, ומגיעים משם לכל מיני כפירות רח"ל כאילו ג"כ אינם צריכים בכלל סיוע ועזר מן השי"ת, ה"י והנה מצינו שהרחיבו את המשמעות של הדבר ג"כ של ה'השתדלות' למעבר לדבר מצוה אלא ג"כ שצריכם לעשות 'השתדלות' לדברי עבירה כמו שמצינו אצלם שממש מוסרים את נפשם על כך, ולפעמים הם יחשיבו את הדבר ל'דבר מצוה', רח"ל והנה מצינו שהמציאו להם שהינם צריכים לעשות השתדלות אצל שרי אוה"ע לדברי עבירה כגון העברה על השבועות שהשביענו הקב"ה שלא למרוד באוה"ע ושלא לעלות בחומה והנה זכינו לביאור נפלא לאחד מתלמידי

והמפתח אל לבו הרי הוא מסור בידי שמים

אחי ורעי! הנה בדורנו אנו ישנה מחלה של מינות ואפיקורוסות שירדה לעולם הידוע בשמה בספה"קים 'נון שערי טומאה'[1] אבל הכיצד נתמודד עם התופעה המדאיגה הזאת הנה מצינו עצה טובה - והנני מקווה שכל אחד ימצא כאן מענה לשאלתו, במקרה ובדברים אחרים לא הצליח אולי כאן ימצא הפתרון שלו, אבל הפתרון הנ"ל הוא רק כלפי יחס בינו לבין הכופר בטובתו של מקום, אבל כלפי שמיא הוא מחוייב עדיין להתפלל עבורו בכל כוחו שישוב בתשובה[2] ונחזור לענייננו והם דב"ק של רבי שמשון רפאל הירש זיע"א, נחלת השר על הגש"פ, עמ' 60-62[2] תורת ה' אינה מתחשבת רק בשאלת החכם; אין היא מצפה רק לזמנים, בהם גדל הנער בהרמוניה בצד הוריו והוא מתקין עצמו לטרקלין חכמת התורה בכח הדוגמה והלימוד משלחן האב. תורת ה' חוזה גם את הזמנים, בהם ניתק הקשר בין אבות לבנים; ז

׳מה נשתנה הלילה הזה׳ דהיינו ׳הגלות הזה׳

אחי ורעי! הנה כתיב בנביא ירמי' ע"ה "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו" (פ"ח פס' כ) והנה אנו צריכים לדעת מה הסיבה לכך, והנה איתא בדב"ק של רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה[1] זיע"א בספה"ק תולדות יעקב יוסף, פרשת צו - אות ב וזהו כוונת בעל הגדה מה נשתנה הלילה הזה שהוא הגלות הזה, מכל גליות שהאריך זמנו ונסתם הקץ. ומתרץ לו כי ד' מדות אלו הם סיבת אריכות הגלות. א', העדר השלום ומציאת מצה ומריבה, שבכל הלילות אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה בכל עיר ועיר. ב', הממון, וזהו שאמר בכל הלילות אכלו שאר ירקות שלא היו להוטין כל כך אחר הממון והיו מסתפקים בירקות כדאיתא בעירובין (דף כב.) איכא קורמי באגמא, והלילה הזה כולו מרור רמז לאסיפת העושר הממרר חיי בעליו. ג', התאוה, זהו שאמר בכל הלילות אין אנו מטבילין, כי הטיבול הוא

מעשה בתלמידים שדחקו את הקץ

למען אחי ורעי! איתא בהגדה של פסח מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִ