עודכן ב: 7 אוק 2021
הנה זכינו לפני כמה ימים ספורים לבואו אל ארצנו הק' של אחד מאנ״ש מרוסי' ושמו נחמן שטראקס הי״ו ומלבד השמחה הרבה אשר הי׳ לנו מעצם בואו של אחד מאנ"ש, אשר הינו אוד מוצל מאש כדלהלן, הרי שמחה כפולה ומשולשת היא לנו – לכל אנ"ש חסידי ברסלב בכל מקום שהם – הבשורה הטובה והמשמחת שהביא לנו הנ"ל, ידיעה ברורה ומשמחת מציונו הק' של רבינו זצ"ל באומאן, וזהו עיקר הדברים מה שבפיו: בכל הזמן מעת מלחמת העולם השנייה לא עבר ר"ה אחד, שלא ביקרו על הציון הקדוש כמה מאנ"ש, הוא בעצמו היה הרבה פעמים על הציון הקדוש, ובר"ה האחרון, שעבר הי' מנין שלם והתפללו ושפכו תחינתם שם בהתלהבות גדולה ועצומה, והיה להם שם התעוררות גדולה כזו אשר אין להעלותה בכתב.
"והנני מוצא לנחוץ לספר לכבודו הרמה עובדה אחת מראש השנה זה, אשר ר' נחמן הנ״ל ראה זאת מעצמו ומבשרו ואשר יעזור במקצת לתאר לפנינו גודל ההתעוררות הנ״ל בכוח רבינו זצ״ל. והוא: ר' נחמן הנ״ל הביא אתו לאומאן בר"ה את בנו הבחור אשר ביחד אתו היה להם מנין בדיוק. הבן הזה כבר הי' ר״ל בצפורני השמד ולא הי' כבר מניח תפילין וד"ל. ומאותו ר"ה ואילך נהפך לגמרי ונעשה בעל תשובה גמור, ובבואם בחזרה הביתה ביקש מאביו הנ״ל להפתעתו הרבה תפילין וציצית, וד"ל ומובן מאליו שמקום מנוחתו של רבינו זצ״ל נשמר יפה כל הזמן ואין שמץ של אמת בכל הידיעות המצערות עד עכשיו ב״ה. ר' נחמן הנ״ל מעצמו בא כעת מלבוב לאחר שהיה הרבה שנים במאסר ברוסיה, אשר לקחו אותו מאומאן ושלחו אותו למקום רחוק ונידח וכל מה שעבר עליו בשמונה שנים אלה אשר היה במאסר, אין לשער, כי ספג מכות אכזריות ונמרצות מכיוון שלא רצה לגלות להאכזרים הטמאים ימ״ש מקום הימצאם של שאר אנשים חרדים וד"ל וכמובן חזר משם חולה ממש והינו עיוור על עין אחת ובלב שבור ורצוץ וסובל ממחלת הלב הרבה, ד' ירחם.
עצם בואו לפה היה בדרך נס ממש. חתנו הוא יליד פולין אשר נמצא שם בלבוב. וכעת החוק שם הוא, שילידי פולין שהיו בפולניה בשנת 1939 יש להם רשות לעזוב את רוסיה ולעבור לפולניה. ולכן כתב חתנו בקשה לממשלת רוסיה ימ״ש, שחותנו חי על חשבונו ולכן מוכרח הוא לקחת איתו גם את חותנו וד"ל. וכך ניצל ברגע האחרון ממש כי לאחר כמה ימים בהיותו כבר בפולין בא מכתב לביתם ברוסיה, שהממשלה מבטלת את האישור אשר נתנו להם…
וירא אהרן. שֶׁהָיָה בוֹ רוּחַ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב (תהלים ק"ו), וְרָאָה שֶׁהִצְלִיחַ מַעֲשֵׂה שָׂטָן וְלֹא הָיָה לוֹ פֶּה לִדְחוֹתָם לְגַמְרֵי: