"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד"
"הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם".
'הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם וכו'. אפשר במ"ש רז"ל כי ברוב רחמיו יתברך מתוך הצרה עצמה תפרח הישועה, והטעם כי בזה ניכרין רחמיו ושהכל ממנו ית' כי הוא יכאיב ויחבש וכו' וז"ש "הבה לנו עזרת מצר" כלומר מהצר עצמה תהי' עזרתנו ובזה ידעו הכל כי שוא תשועת אדם והכל הוא מסך מצד רחמיך.
וזש"ה "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" כלומר ממנה מהצרה עצמה יושע משם תהיה התשועה וזש"ה "כי אעלה ארוכה לך וממכותיך עצמן ארפאך" וכמ"ש רז"ל ואתיא כמשז"ל דבישראל טרם מכה צץ רפואה פרח ולזה בצרה עצמה ממנה תפרה ישע הרפואה, שכבר קדמה וכמו שפירשנו "ליהודים היתה אורה ושמחה" 'היתה' דייקא כי כבר קודם הצרה היתה אורה'.