עודכן ב: 1 פבר 2021
ברשימת הרבנים המסכימים על הציונות מניתי גם את הגאון ר' מאיר שמחה הכהן שליט"א מדווינסק והנני מוצא לנחוץ להעיר בזה, כי עם הגאון הנז' לא דברתי ולא השגתי ממנו שום מכתב, ומניתי אותו בין הרבנים המסכימים עפ"י המכתב שהגיעני עתה ושהנני להעתיקו בזה. וז"ל: הגאון הרשה לכתוב להדר"ג שידרוש מאת ה' סלוצקי את מכתבו שערך להדפיס ב"שיבת ציון" ולא נדפס אז, הוא אומר כי סגנונו טוב עתה מאד כדבר בעתו, ואף גם זאת הגיד לי בתור תשובה על שאלתי אם לפי דעתו היא דעת התורה מותר לישראל ירא וחרד להשתתף בפעולות והשתדלות הציונים — ויענני כי שיטת הציונים והשתדלותם איננה כנגד דעת התורה ואינני מוצא בזה שום חששא להריסת הדת ולבטול אמונת ישראל בגאולה העתידה, וגם דעתו נוטה לדעת האומרים כי ההשתדלות עוד תקרב את הרחוקים", ואם כת"ר יסתפק בדבריו אלה יוכל להדפיסם בשמו וכי אנכי המעיד כי מפיו יצאו והנני דו"ש ושלום כל הנלוים אליו ומברכו בכל טוב מכבדו ומוקירו אברהם זעליג קלמנסן. עכ"ל. עפ"י המכתב היה שכותבי ידוע לנו לנכבד ונאמן רוח מניתי גם את הגאון הנז' בין הרבנים המסכימים.
אף שחשש שהציוניות לא תהפך למשיחיות, הסתפק רק בעמידה מנגד ולא נלחם נגדה, ועוד המשיך להשתתף בעבודת חבת ציון.
הוא עמד בפרץ וגדר גדר ולחם מלחמתו של תורה ויראה נגד משכילי רוסיא, וגם נגד הציונים שלף חרבו, והכריז שתנועת הציונים הוא התחלת פריקות עול התורה והיראה,
והנה יש שתי אופני גאולות (סנהדרין צח), האחת בעתה שזה אם לא זכו, ואז יתקיים ואת רוח הטומאה אעביר וכו' (זכריה יג, ב), וגר זאב עם כבש (ישעיה יא, ו), ולא ישמע עוד שוד ושבר כו' (שם ס, יח), ולא יהיה נרצח בשוגג ג"כ, והאחת דאחישנה, והיא כאשר יזכו ויהיה דור שכולו זכאי, ואז יהיה עולם כמנהגו נוהג ואין בין וכו' אלא שעבוד מלכיות בלבד (ברכות לד: ), ולכן אמר פה ואם ירחיב ד' את גבולך כי תשמר לעשות את כל המצוה, זהו האופן דאחישנה, אז ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה.
כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלדינו - פירושו ע"ד מושכל, כי העיקר התכליתי אשר יתנהג האומה באופן טבעי מושגח פרטי, וזה כי יקצרו ויאספו דגנם וראשית כל אשר לו יובא בית ד' ולמשרתיו הקדושים, ושלש פעמים בשנה יעזבו כל אשר להם תחת כנפי הבטחון האלדי ויבואו להראות פני ד', וכאשר יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ד' על הגוים סביב, ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבוי"ת, וחיים כזה הוא חיים רוחניים, ויקר שעה אחת מכל חיי העוה"ב לכל מתבונן, לא כן בימי משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו מבצרי ההנהגה התמידית, רק לא פעלו מאומה, והמן יורד וכל אחד רואה עמוד הענן וכבוד ד', וד' הולך לפניהם, הלזה יקרא תכליתי, הלא אין זה רק חיי העוה"ב, חיים של מלאכים, וכמאמרם ז"ל (מכילתא בשלח יז) לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, וכבר חז"ל בעמדם על ענין זה הפליגו לדבר ודרשו (סנהדרין כ) ברוח קדשם שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יחזקיה, שגם בו היה נס ופלא במפלת סנחריב וכיו"ב בעמידת הצל וכיו"ב, אשה יראת ד' כו' זה דורו של ריב"א שהיו (עשרה) [ששה] מתכסין בטלית אחד כו', וזה אשה, הוא החומר שהחומר פעל פועל אלדי, לא כן בדורות הללו כמעט בטלה הבחירה ונהרסו מפעלי החומר, אך למה נצרכו לזה אם אין זה התכלית האמתי, אולם כאשר יסוד התורה אנכי ולא יהיה כן יסוד האמונה והאומה הוא מ' שנה האלו, כי בזמן כזה יכלו לפרש התורה היטב ולזכך נפשותם עד היותם יותר במעלה כאישים הנבדלים והשרישו האמונה והנפש האלדי בזרעם אחריהם, וגם זה המופת על האמת לקלי הדעת כמו"ש רמב"ם (ע' מורה נבוכים ח"ג פ"נ), ולכך הוצרכו למשה, וזה באבות לא נראה הקב"ה בהנהגה הנסיית רק אברהם נתן ד' מאות כו' עבור כברת ארץ, וזה ושמי ד' לא נודעתי להם (ר"פ וארא), לא כן במשה הוא איש האדלים בעלא דמטרוניתא (זוה"ק) (ח"א כא: רלו:) שהוא ביטול מוסדות הטבע אשר היא המטרוניתא המנהגת בתבל (הגר"א) (אדרת אליהו ר"פ ברכה), ולכן אמר להם משה דעו כי בכם יהיה הנהגה הטבעית אשר נקרא בשם אלדים, רק כי שם ד' אקרא, שזה הנהגה נסית, הבו גודל לאלקינו, שבזמן שישראל עושין רצונו ש"מ מוסיפין כח במפמליא של מעלה (איכה רבה א-לה) הוא הנהגה טבעית אשר היא הפמליא של מעלה. והבן.
וכפל הענין ושינוי הלשון, יתבאר ע"פ דבריהם ז"ל (סנהדרין שם) שאמרו שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות כאמור בספר הזוהר (ח"א קיט. וח"ג ריב ב), מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר (זכרי' ט') שהגואל יבא עני ורוכב על חמור, והוא מה שאמר כאן כנגד גאולת אחישנה שהיא באמצעות זכות ישראל שרמז במאמר אראנו ולא עתה אמר דרך כוכב שיזרח הגואל מן השמים, גם רמז לכוכב היוצא באמצע השמים לנס מופלא כאמור בספר הזוהר (שם), וכנגד גאולת בעתה שרמז במאמר אשורנו ולא קרוב אמר וקם שבט מישראל פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ד) ושפל אנשים יקים…