עודכן ב: 22 ינו 2021
ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. וכמה היה דרך ג' ימים דכתיב דרך ג' ימים נלך במדבר חס ושלום למשה שישקר בדבריו. ד"א כי קרוב מלחמת פלשתים עם בני אפרים שותלח וברד בנו ועזד בנו ואלעד בנו והרגום אנשי גת הנולדים אשר בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם ויתאבל עליהם אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו. (ת"ט יש פי' פלשתים ירדו לקחת מקנה בני אפרים ועמדו כנגדן ונהרגו ויש פי' בני אפרים ביקשו לבזוז מקנה פלשתים והרגום פלשתים ולמה נהרגו שעוררו הקץ קודם ל' שנה שמנו מברית בין הבתרים וטעו והן שהחיים יחזקאל בבקעת דורא וכמה היו תרגמה ירושלמי רבעין אלפין וכולהון חיו בר מן חד דהוה בעל רבית ולא ניהג הקב"ה ישראל שם שלא יראום ויבהלו...
ובמה הרבו דכתיב ועבדום וענו אותם הוסיפו השליכו זכוריהן לים והרגו מהן. השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. ר' זעירא אמר שלא יעלו לחומה קודם לקץ ויפלו כבני אפרים שעוררו הקץ ויצאו ממצרים קודם ל' שנה. את האהבה סוד אהבת הקב"ה ושכינת עזו. עד שתחפוץ מדה"ד שגרמה לגלותן של ישראל כד"א אם חפץ בנו ה'. ולמה שם זה החכם זעירא פירש בעין יעקב דכיון דהוה אתי ר' אלעזר הוה ר' זעירא מיטמר ביני מאני ושאיל איכן הוא אמרין ליה הנה נחבא אל הכלים. אמר ליה פוק דלא אתינא אלא לשמעתך. ולמה היה מתחבא ללמד מוסר לאחרים דכתיב ובמקום גדולים אל תעמוד שצריך אדם לנהוג כבוד למי שהוא גדול ממנו בחכמה[4] ואמר בזוהר כיון דהוה ר' אלעזר עייל למתיבתא הוי אנפוי דר' יהודה מקדרין דהוה מקשי ומפרק. והוה ר' שמעון מסי ואומר מא יעביד תעלא בר אריא קמי ארי בר אריא וצהלין אנפוי דר' יהודה.
ד"א השבעתי אתכם שלא תגלו סוד העיבוד שהוא סוד הגלגול. אם תעירו כי לימות המשיח יחזרו הנפשות לשרשן ורוח חדשה ינתן בם דכתיב ורוח חדשה אתן בקרבכם.
ד"א אסור להתגרות ברשעים בעולם הזה ולמה שהשעה מסורה בידן. (ת"ט[5] מאי שעה[6] "שם "עירור "הדין דאסור לעורר הקץ כבני אפרים קודם עתו דכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו ר"ל בגלות ראשונה וגלות שניה[7]. את האהבה אהבת הקב"ה ושכינת עזו. עד שתחפץ מדה"ד המעכבת, כן פי' המחבר ז"ל).
אֲיֶלֶת חֵן בְּגָלוּת תִּסְמְכֵנִי, וּבַלַּיְלָה בְּתוֹך חִיקָהּ מְלוֹנִי.
לְכוֹס יֵינָהּ אֲנִי תָּמִיד מְזוּמָּן, וְנִתְעָרֶב חֱמֶר יֵינָהּ בְּיֵינִי.
שְׁתוּ דּוֹדִים לְעוּמָּתִי וְשִׁכְרוּ, וְהָעִירוּ לְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי.
בְּהֵיכַל בַּת מְלָכִים הַכְּבוּדָה, וְשׁוּלְחָנָהּ מְזוּמָּן לַהֲמוֹנִי.
זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים, אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהְבָה יִזְכְּרֵנִי.
יְקַשֵּׁר חֵן וְחֶסֶד עַל גְּבֶרֶת, בְּמַעְגַּל חֵן וְחֶסֶד יִמְשְׁכֵנִי.
מְפַרְשֵׁז בַּעֲנַן עָבֵי שְׁחָקִים לְרַעְיָתִי, וְהִיא תָּפִיק רְצוֹנִי.
שְׁעָרֶיהָ חֲמִשִּׁים הֵם, קְבוּעִים, זְכוּת לֵאָה בְּבִינָה תִּסְעֲדֵנִי.
תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל לְבָנִים, בְּסוֹד מַלְכותּ עֲשִׂירִית תַּעֲלֵנִי[8].
אֱהַי חִישׁ לְעַמֶּיך יְשׁוּעָה, בְּעֵת רָצוֹן תְּצַחְצֵחַ אֶת גְּרוֹנִי.
שְׁלוּמֵי לֵב בְּרוֹב שָׁלוֹם תְּסוֹבֵב, בְּנֵי אִישׁ תָּם, סְגוּלַּת אַב הֲמוֹנִי.